שטח N (מקטע 4; איור 2) משתרע בחלקו הדרומי-המערבי של האתר הפרוטו-היסטורי שמדרום לתל אסור, אתר ההולך ונחשף בחפירות נרחבות בשנים האחרונות (אלעד, פז ושלם 2019, ור' שם הפניות נוספות). נפתחו 18 שטחי משנה (1N–18N; איור 3), ונחפרו בהם 890 ריבועים. נחשפו שרידי יישוב, המתוארכים לתקופות הכלקוליתית הקדומה, הברונזה הקדומה 1ב, הברונזה הביניימית והביזנטית.
 
התקופה הכלקוליתית הקדומה
השרידים מתקופה זו התגלו ברוב השטחים שבהם העמיקה החפירה מתחת לשלבי היישוב מתקופת הברונזה הקדומה; רק בשוליים המערביים והדרומיים-מערביים של שטח N (שטחים 8N, 13N–16N) לא התגלו שרידים מהתקופה. רוב השרידים מהתקופה הכלקוליתית הקדומה התגלו על קרקע סטרילית. שטח החפירה הוא קצהו הדרומי-מערבי של היישוב, בדומה ליישוב מתקופת הב"ק 1ב. השרידים שהתגלו בחפירה מגוונים ושונים משטח לשטח, ונראה שהם מרמזים על אזורי פעילות שונים.
בשטח 3N התגלה קיר איתן רחב וארוך (כ-25 מ' אורך, כ-1.8 מ' רוחב; איור 4), המלמד על בנייה ציבורית. נראה כי הקיר תוחם אזור גבוה מדרום-מערב לו, וכי בקצהו הצפוני-מערבי יש פינה. מדרום לקיר, במקביל אליו, התגלו שרידי בנייה, כנראה של קיר נוסף.
בשטח 10N נתגלו זה ליד זה קטע של קיר, שרידי מתקנים וקטע של ריצוף אבן שנבנה היטב ושולבו בו כמה אבני שחיקה (איור 5). במרחק של כ-20 מ' מדרום-מזרח לאזור זה נתגלה אזור פתוח (כ-60 מ"ר), ובו שפע של עצמות בעלי חיים בארטיקולציה: חלקים גדולים (גב, רגליים) וקטנים (למשל, לסתות) של צאן, בקר וחזירים. נראה שחלקי בעלי החיים הוטמנו במכוון בשטח פתוח ללא מבני מגורים שנבחר לשם כך. סביר להניח ששטח זה היה קשור בפעילות פולחנית, וכי חלקי בעלי החיים הוטמנו באדמה במהלך טקסי פולחן.
בשטח 12N, במרחק כ-40 מ' מדרום לשטח ההטמנה, התגלה בור רדוד חפור בקרקע סטרילית, ובו עצמות בעלי חיים. בין העצמות נתגלה ראש של צלמית חרס אנתרופומורפית, המחזק את ההצעה כי אלה הם שרידים של פעילות פולחנית. סמוך לבור התגלו רצפה עשויה מאבנים קטנות ומתקן שנמצאו בו שברי לבנים שרופות; לא ברור עדיין אם הרצפה כיסתה את הבור.
נראה שהאזור שבין שטח 3N לשטח 12N היה אזור פתוח בשולי היישוב, ששימש בין השאר לפעילות פולחנית. באזור זה התגלו עד כה בורות ומתקנים ללא שרידי בנייה, אם כי ייתכן כי שרידי בנייה לא השתמרו מכיוון שהקירות נבנו רק מלבנים.
בשטח 4N נחשפו מבנה מלבני, מחוצה לו קטעי רצפות שנבנו מאבנים קטנות וממגורה שנבנתה מלוחות אבן (איור 6). הרצפות מתוארכות לתקופה הכלקוליתית הקדומה, ונראה שיש לתארך גם את המבנה לתקופה זו. הקיר המערבי של המבנה נפגע מבור שנחפר בתקופת הב"ק 1ב.
בשטחים 5N ו-9N התגלו הישר מתחת לשרידים מתקופת הברונזה הקדומה רצפות, שנבנו משכבות של אבנים קטנות שהונחו בצפיפות, והשתרעו על פני שטחים גדולים. על אחת הרצפות נתגלה מתקן עגול שנבנה באבנים (איור 7). על הרצפות ובין האבנים נמצאו עצמות בעלי חיים, חרסים ופריטי צור. בכמה מקומות נתגלו שרידי קבורות, בדומה לשטחים אחרים, רובן השתמרו גרוע.
הממצא הקרמי שנתגלה בכל שטחי המשנה בשטח N הומוגני, והוא דומה למכלולים הקרמיים מתקופה זו שנתגלו בשטחים אחרים באתר (אלעד, פז ושלם 2018; אלעד פז ושלם 2019).
 
תקופת הברונזה הקדומה 1ב
שרידי התקופה נחשפו בכל שטחי המשנה וחשיבותם רבה מאוד להבנת מערך היישוב ומרכיביו. במרבית השטחים הובחנו שני שלבים בני התקופה (3, 2), ובארבעה שטחים לפחות (2N, 5N, 12N, 17N) נתגלה שלב נוסף (1), מאוחר להם, המתוארך גם הוא לתקופה זו. בשלבים אלה התגלו מגוון של מבנים, ממגורות, מתקנים, רחובות, חצרות, מתחמים, שטחים ציבוריים, מבני ציבור וחומת ביצור. להלן תיאור של עיקרי הממצא בשלושת השלבים.
 
שלב 3. לשלב הקדום ביותר בתקופה יוחסו מבני מגורים משני טיפוסים, בדומה לאלה שהתגלו בשלב הקדום של התקופה בשטחים M ו-O (אלעד, פז ושלם 2018; אלעד פז ושלם 2019). הטיפוס האחד הוא מבנה מגורים קטן ממדים (3 × 5 מ' בממוצע; איור 8): מבנה מלבני, שקירותיו צרים (כ-0.6 מ' רוחב בממוצע) ופינותיו מעוגלות. הטיפוס השני הוא מבנה מגורים גדול ממדים (3.5 × 11.0 מ' בממוצע): מבנה מלבני שפינותיו מעוגלות או מבנה דמוי קפסולה, שקירותיו רחבים (1 מ' רוחב בממוצע).
במערבו של שטח 15N התגלה מבנה ייחודי, הבולט בשרידי השלב. זהו מבנה מלבני גדול למדי (2.8 × 6.3 מ'; איור 9), שקירותיו רחבים (1.25 מ' רוחב) ופינותיו ישרות. הוא נבנה בכיוון צפון-מערב–דרום-מזרח הישר על אדמת חמרה בתולה, וקירותיו השתמרו לגובה נדבך אחד. בתוך המבנה נחשף קטע של ריצוף אבנים. פתח המבנה לא התגלה. מדרום-מערב למבנה נחשפה חצר, התחומה בשני קירות, הניגשים אל פינות המבנה. בתחום החצר התגלו כמה אבנים שטוחות וגדולות, שבחלקן נחצבו ספלולים דמויי סנדל. ספלולים דומים התגלו גם בכמה אבנים ששולבו בקירות המבנה. בתוך המבנה לא נתגלו ממצאים שיכולים ללמד על שימושו או על זמנו; לא נתגלו כלל כלי חרס או פריטי צור. התכנית הייחודית של המבנה, שאינה דומה ליתר המבנים המוכרים באתר מתקופה זו, וכן הספלולים הקשורים אליו עשויים ללמד על שימוש ציבורי. תיארוך המבנה נקבע על סמך דגימות OSL.
 
שלב 2. שרידים משלב זה התגלו בכל רחבי שטח N, ונראה כי הם בני זמנם של השרידים מהשלב המאוחר של התקופה שנחשפו בשטחים M ו-O. שרידים אלה מייצגים את שיא היישוב מתקופת הב"ק 1ב, והם כוללים רחובות, מתחמים, מבני מגורים, חצרות, ממגורות ומתקנים, בדומה לאלה שנחשפו בשטחים M ו-O. בנוסף על שרידים אלה, בשטח N התגלו לראשונה שני מבני ציבור וקטעים מחומת ביצור. להלן יתוארו בקצרה השרידים משלב 2, ובהם מבני המגורים והממגורות, רחובות ושטחים ציבוריים, מכלול בנייה ציבורי (5N), מבנה ציבור עגול (4N) ושני קטעי חומת ביצור (4N, 15N).
מבני המגורים והממגורות שהתגלו בשטח N רבים, והם דומים במאפייניהם לאלה שהתגלו בחלקים אחרים של האתר. אלה הם מבנים מלבניים עם פינות מעוגלות או מבנים דמויי קפסולה (3.5 × 11.0 מ' בממוצע; איור 10). רוב מבני המגורים נבנו בשני כיוונים עיקריים — צפון–דרום ומזרח–מערב — אם כי התגלו גם מבנים שנבנו בכיוונים אחרים.
הרחובות והשטחים הציבוריים שהתגלו בשטח N דומים לאלה שהתגלו בחלקים אחרים ביישוב. התגלו כמה רחובות מרכזיים, הנמשכים לאורך עשרות מטרים ומחלקים את האזור לרובעים (איור 11). לעתים הרחובות מפרידים בין מתחמים של מבני מגורים וממגורות, ולעתים הקירות התוחמים של הרחוב הם חלק ממבני המגורים. בשטחים 5N–6N התגלה רחוב בכיוון דרום–צפון, החריג ברוחבו הרחב (5 מ' רוחב; איור 12). הרחוב עובר סמוך למבנה מגורים, ובחלקו הצפוני נפתח אל אזור פתוח רחב ידיים (20 × 35 מ' לפחות). באזור פתוח זה התגלתה סדרה של רצפות אבנים קטנות, שלהן תשתית עשויה ממילוי אדמה שמעורבים בה כמויות רבות של שברי כלי חרס ועצמות בעלי חיים. בשטחי חפירה אחרים באתר לא נחשפו אזורים מרוצפים גדולים, ואפשר שלשטח פתוח זה היה שימוש ציבורי. חיבורו של האזור הפתוח המרוצף לרחוב הרחב מחזקת את ההנחה שזהו מרחב ציבורי.
למכלול הבנייה הציבורי שהתגלה בשטח 5N מאפיינים פולחניים. זהו מכלול גדול במיוחד, שהוקם על מבנה קדום שיוחס לשלב 3 מתקופה זו (איור 13). במכלול חצר (איור 1:13) ומבנה, הכולל חדר מבואה (איור 2:13), אולם מרכזי רחב (איור 3:13) וחדר מלבני קטן (איור 4:13). במבנה הובחנו שני שלבי בנייה לפחות. בשלב הבנייה הקדום היה המבנה בשיא גודלו (כ-15 × 30 מ'). חלק מקירות המבנה בשלב זה רחבים במיוחד (1.4 מ' רוחב מרבי), והם נבנו מאבנים גדולות. החצר (איור 1:13) שממזרח למבנה הייתה כנראה מרוצפת, לפחות בחלקה. בולטת במיוחד אבן ריצוף גדולה (1.4 × 2.4 מ'), שהונחה בשטח החצר מול הפתח המוביל אל חדר המבואה. בחלקה הדרומי של החצר נחשף אגן אבן מונוליתי גדול (1.3 × 3.2 מ', 0.6 מ' עומק). חדר המבואה (איור 2:13) מלבני, והוא מקשר בין החצר לאולם המרכזי. בתוך חדר המבואה התגלו שני בסיסים של עמודים שתמכו בתקרה. בפתח המוביל מחדר המבואה לאולם המרכזי (0.9 מ' רוחב) שולבה אבן סף מסותתת מרשימה, ובה שקע לציר הדלת. סמוך לפתח התגלה אגן אבן קטן (0.7 × 0.9 מ' לערך, 0.4 מ' עומק), שבתחתיתו גומה. האולם המרכזי רחב ידיים (איור 3:13; 4 מ' רוחב); הוא נהרס בחלקו הצפוני בעת הקמת מבנה מגורים בשלב 1 ועל כן אורכו המדויק לא ידוע. קיר האורך המזרחי של האולם השתמר לאורך של 22.5 מ'. בציר האורך המרכזי של האולם התגלו שישה בסיסי עמודים גדולים, וצמוד לצדם הפנימי של קירות האורך המערבי והמזרחי התגלו ספסלי אבן. בתוך האולם, מול הפתח, התגלה מעגל אבנים (כ-0.8 מ' קוטר), שבחלקו העליון נחשפה גולגולת בקר. החדר המלבני הקטן (איור 4:13) נמצא מדרום לחדר המבואה, ופתחו נקבע בקירו הדרומי; לצד הפתח התגלתה אבן פותה לקיבוע ציר הדלת. אל הפתח מוליך מדרום מסדרון צר (0.8 מ' רוחב). גודלו של המבנה, בנייתו ומאפיינים נוספים במכלול מלמדים כי זהו מכלול ציבורי. אגני האבן וגולגולת הבקר שהתגלתה במעגל האבנים אינם מוכרים מהקשרים ביתיים. בנוסף, במבנה התגלו ממצאים מיוחדים, ובהם טביעת חותם, ובה סצנה פולחנית הכוללת אדם העומד בתנוחת תפילה עם ידיו מושטות כלפי למעלה וסמוך אליו חיה מקרינה, וראש צלמית חרס אנתרופומורפית. בשלב המאוחר של המבנה בוטלה הכניסה לחדר המבואה, וממזרח למבואה נבנה חדר מלבני, שפתחו נקבע בקיר הצפוני. עוד בשלב המאוחר נבנו קירות התוחמים את אגן האבן המונוליתי הגדול, ונבנה קיר רוחב באולם המרכזי, המצמצם את שטח האולם.
המבנה הציבורי העגול שהתגלה בשטח 4N (6 מ' קוטר מפנים; איור 14) כולל קיר רחב במיוחד (2 מ' רוחב), המלמד אולי כי המבנה עמד לגובה רב. במבנה נחשפה רצפה, שנבנתה בקפידה מאבנים קטנות. בין אבני הריצוף התגלו לפחות שש אבנים שטוחות גדולות, כנראה בסיסי עמודים לתמיכת התקרה. נראה כי במקור היו בסיסי עמודים נוספים שלא השתמרו. גודל המבנה ועובי הקיר מלמדים כי זהו מבנה ציבור. צורתו העגולה של המבנה מזכירה את צורתן של הממגורות, ולא ניתן לפסול את האפשרות שזהו מבנה אחסון ציבורי לעודפי מזון.
שני קטעי חומת הביצור שהתגלו בשטחים 4N ו-15N נמצאים בשוליו המערביים של היישוב (איור 15). קטע החומה שהתגלה בשטח 4N (12 מ' אורך השתמרות) השתמר גרוע, בעיקר בשל התפרקות אבני החומה. קטע החומה שהתגלה בשטח 15N השתמר היטב (24 מ' אורך השתמרות, 2 מ' רוחב). בשטח זה התגלה צמוד לצדו הדרומי-מערבי, החיצוני, של החומה חלק ממגדל שמירה חצי עגול. קטע חומה ומגדל דומים מתקופת הב"ק 1ב התגלו בעבר בעין ציפורי (ירושביץ 2016: איורים 2, 22).
 
שלב 1. רק בשטח N נחשפו שרידי יישוב מהשלב המאוחר ביותר בתקופה, המאוחרים לשיאו של היישוב בשלב 2. נראה כי שרידים אלה מייצגים את שלבו הסופי של היישוב, שהתקיים בשטח מצומצם בזמן שחלקים נרחבים מן האתר כבר ננטשו. בכמה שטחי משנה התגלו שרידי מבנים, שנבנו מעל מבנים משלב 2 שיצאו משימוש. בשטח 5N נחשף מבנה מגורים מלבני שפינותיו מעוגלות; הוא נבנה מעל חלקו הצפוני של מכלול הבנייה הציבורי משלב 2 וחותך חלק מקירותיו. בשטח 2N התגלו שרידיהם של שני מבנים עגולים (ממגורות?), שחתכו מבנה מגורים משלב 2 והוציאו אותו משימוש. בשטח 12N נחשף מבנן גדול, הכולל חדרים רבים (איור 16). חלקו המזרחי של המבנן חותך את חומת הביצור שהתגלה בשלב 2 בשטח 15N.
 
תקופת הברונזה הביניימית
בשטחים 1N ו-5N התגלו שרידים אדריכליים דלים ושברי כלי חרס. בשטח 1N התגלו שני מפלסי אבנים ומעט שברי כלי חרס. בשטח 5N התגלו שלושה מתקנים עגולים, שנבנו צמוד לקירות מתקופת הב"ק 1ב. סמוך למתקנים ובתוכם התגלו שברי כלי חרס רבים המתארכים אותם. אחד המתקנים (איור 17) חוסם את פתח האולם המרכזי במכלול הבנייה הציבורי משלב 2 בתקופת הב"ק 1ב. עוד התגלו מתקופה זו קטעי ריצוף מקוטעים, מפלסי חיים ובורות, שבסביבתם שברי כלי חרס מן התקופה. באחד מן הבורות אף התגלתה קדרה שלמה מנותצת; לקדרה חדק והיא מעוטרת בחריתה.
 
התקופה הביזנטית
בחלקו המערבי של שטח N נחשפו מעל לשכבה מתקופת הברונזה הקדומה שרידים של שלושה קירות טרסה, שתוארכו על פי שברי כלי חרס שנמצאו בין אבניהם לתקופה הביזנטית (איור 18). הקירות נבנו בציר מזרח–מערב, בניצב למדרון המשתפל לדרום, מאבנים קטנות שנאספו כנראה בסביבה ומעט אבני בנייה שמקורן כנראה במבנים קדומים. בעבר נחשפו בחלקו הצפוני-מזרחי של האתר שרידי מבנה וממצא רב מן התקופה הביזנטית (סעיד 2011).
 
כלי החרס מתקופת הברונזה הקדומה 1ב
בשלב ראשוני זה של המחקר נראה כי מכלולי כלי החרס בכל שלושת שלבי היישוב מתקופת הב"ק 1ב דומים זה לזה, ואי אפשר להבחין בהבדלים טיפולוגיים או סטטיסטיים מהותיים בין מכלולים אלה. נראה כי מכלולי התקופה בשטח N דומים לאלו שנמצאו בשטח M שבחלקו הדרומי-המערבי של האתר (אלעד, פז ושלם 2018). להלן תיאור כלי החרס במכלול משטח N.
 
קעריות שטוחות או עמוקות ששפתן מחודדת (איור 1:19, 2). קערות אלו נפוצות מאוד בכל רחבי ארץ ישראל בתקופת הברונזה הקדומה כולה.
 
קערות עמוקות ששפתן שטוחה (איור 3:19). קערות אלה אינן נפוצות באתר, אך הן התגלו באתרים רבים מתקופת הב"ק 1ב ברחבי ארץ ישראל, למשל, בית ירח בצפון (Paz 2006: Fig. 7.28:1) ותל דלית במרכז (Gophna 1996: Fig. 39:7).
 
קדרות פערוריות (איור 4:19–6). מן הכלים הנפוצים ביותר באתר. לעתים לקדרות אלה ידיות מדף מנוונות או עיטורים פלסטיים דמויי זיזים.
 
פערורים ששפתם מעובה (איור 7:19, 8). כלים אלה אינם מעוטרים על פי רוב בשום צורה ואף אינם מרוכסים.
 
קנקנים שלהם שפה קצרה, מחודדת, ישרה או נוטה מעט החוצה (איור 9:19–11). כלים אלה נפוצים באתר, ונראה כי הם שימשו כלי אגירה ניידים עיקריים.
 
פיטסים שלהם שפת קשת (איור 12:19, 13). רובם המכריע של הפיטסים באתר שייך לטיפוס זה, שנפוץ בעיקר בצפון מישור החוף, למשל בעמק עכו, אך נדיר באגן הירקון–איילון (Golani 2003: Fig. 4.10, 4.11). גבול תפוצתו המזרחי בעמק יזרעאל (תל קשיש; Zuckerman 2003: Fig. 22:2, 3).
 
קנקניות, פכיות וקומקומים (איור 14:19–16). כלים אלה הם אחוז זניח במכלולי היישוב, אך הם נפוצים ביותר במכלולי הקבורה שיוחסו לאתר (Yannai 2016: Fig. 2.15:1–8).
 
כלי החרס מתקופת הברונזה הביניימית
השרידים מתקופה זו דלים, וכך גם הממצא הקרמי. רובו המכריע של המכלול הקרמי באתר כולל שני טיפוסים של סירי בישול. מאפיין בולט של המכלול הוא העדרם של קנקנים, קערות, גביעים וספלים, למרות שכלים אלה שכיחים ברוב המכלולים הקרמיים של יישובי התקופה בארץ ישראל (Gitin 1975: Fig. 4:1–8; Eisenberg 2012:34).
 
סירי בישול פערוריים (איור 1:20–7). כלים אלה נעשו מטין חום או אפור, ולהם דופנות דקות. על חלקם ניכרים סימני פיח. הם נפוצים במכלולי התקופה בכל רחבי ארץ ישראל (למשל, בג'בל קעקיר: Gitin 1975: Fig. 1:15–18).
 
סירי בישול שלהם צוואר קצר ושפה מחודדת (איור 8:20, 9). כלים אלה נעשו מטין חום, ועל חלקם ניתן לראות סימני פיח. הם נפוצים בצפונה של ארץ ישראל (למשל, בחורבת קישרון: Smithline 2002: Fig. 12:5–7).
 
קדרה בעלת חדק מעוטרת בחריתות (איור 10:20). הקדרה מעוטרת בחריתות בכל היקפה. היא לא נפוצה במכלולי התקופה בארץ ישראל, אך כן נפוצה במכלולי ראשית תקופת הברונזה התיכונה (למשל, בבית ירח: Greenberg and Eisenberg 2006: Fig. 5.102:10). ייתכן כי הופעת הקערה במכלולי תקופת הברונזה הביניימית באתר מרמזת שזהו שלב מאוחר בתקופה.