החפירה נערכה במרחק כ-500 מ' מצפון-מערב לתל עכו. נפתחו אחד עשר שטחים (AH, KM; איור 2; שטח G אינו מופיע באיור), אך רק בשמונה מהם התגלו עתיקות (A, B, DF, KM). נחשפו שני קברים בנויים מהתקופה הרומית, מתקן בנוי, קטע קיר מהתקופה הצלבנית ומילויים רבים של אדמה ואבנים, ובהם ממצאים הכוללים בעיקר שברי כלי חרס וכלי זכוכית (גורין-רוזן, להלן) מהתקופות ההלניסטית–הצלבנית. נתונים רבים מהחפירה אבדו במהלך שרפה במשרדי רשות העתיקות בעכו, ולכן המידע בדוח חסר.

בחפירות שנערכו בשנים 2002–2003 צמוד לשטח החפירה ממזרח ומדרום נחשפו בין היתר דרך, קברים ומתקני תעשייה מהתקופה הרומית (פינקלשטיין 2007).
 
שטח A (איור 3). נחשפו שלוש שכבות. בשכבה הקדומה (17L) נמצאו שברי כלי חרס רבים מהתקופות ההלניסטית והרומית הקדומה. מעל שכבה זו נחשף מפלס אבנים (11L, 12L) ובו ממצאי זכוכית וכלי חרס שתוארכו לתקופות הביזנטית המאוחרת והאסלאמית הקדומה. בשכבה המאוחרת (18L) אדמת חרסית מעורבת בחול, ובה שברי כלי חרס מהתקופה הצלבנית.
 
שטח B (איור 3). נחשפו שתי שכבות. בשכבה הקדומה נחשף קבר (28L), שכוסה בשלושה לוחות אבן שטוחים (0.9 × 1.5 מ'). אל הלוחות הוצמדו אבנים קטנות לשיפור איטום הכיסוי (איור 4). הקבר לא נחפר, אך אפשר לתארכו על פי בנייתו, הדומה לקברים שנחפרו בעבר סמוך לשטח החפירה ושתוארכו לתקופה הרומית (אבו חמיד 2010). הקבר נכרה לתוך שכבת אדמה חולית, שהתגלו בה מעט שברי כלי חרס מהתקופות ההלניסטית והרומית. בשכבה המאוחרת (21L, 22L) נתגלה מילוי של אדמת חרסית (1.5 מ' עומק), שכיסה את הקבר, ובו שברי כלי חרס מהתקופות הרומית, הביזנטית והצלבנית, מטבעות וכן פסולת תעשיית זכוכית מהתקופה הביזנטית.
 
שטח D. מתחת לרובד של אדמת חרסית כהה נחשף מפלס של אבנים קטנות — חלק מהרבדה טבעית (41L; לא שורטט בתוכנית) — ובו שברי כלי חרס קטנים ושחוקים מהתקופות ההלניסטית המאוחרת והרומית הקדומה (לא צוירו).
 
שטח E (איור 5). נחשפו מילויים ובהם ממצא מהתקופות ההלניסטית והרומית. המפלס התחתון של המילויים כלל חול נקי שכוסה בחול מעורב בחרסית (51L, 52L), ונמצאה בו פסולת של תעשיית זכוכית המתוארכת לסוף התקופה ההלניסטית או לתקופה הרומית הקדומה. המפלס העליון של המילויים כלל חרסית מעורבת באבני גוויל (50L); גם מפלס זה מתוארך על פי ממצא הזכוכית והממצא הקרמי לתקופות ההלניסטית המאוחרת והרומית הקדומה.
 
שטח F (איור 5). נחשפו שתי שכבות ובהן ממצא מהתקופות ההלניסטית והרומית. השכבה הקדומה כללה רובד עבה של אבני כורכר קטנות (63L), ונמצאו בה שברי כלי חרס וממצא זכוכית מן התקופה ההלניסטית, עצמות בעלי חיים (מרום, להלן) וקונכיות (קטלב, להלן). השכבה המאוחרת כללה מתקן (61L, 62L) שנבנה מאבני גוויל בתוך שכבת חרסית מעורבת בחול. הממצא הקרמי משכבה זו מתוארך לסוף התקופה ההלניסטית ולראשית התקופה הרומית.
 
שטח K (איור 6). מתחת לרובד של אדמת חרסית כהה נחשף קבר, שכוסה בשלושה לוחות אבן (0.75 × 1.50 מ'); בלוח אחד נקדח חור עגול (0.2 מ' קוטר; איור 7). הקבר לא נחפר, אך בדומה לקבר משטח B, נראה כי יש לתארכו על סמך בנייתו לתקופה הרומית.
 
שטח L. בתוך מילוי של חול וחרסית (5001L) נמצאו שברי כלי זכוכית מהתקופה הביזנטית ללא הקשר אדריכלי.
 
שטח M (איור 8). מתחת לרובד של אדמת חרסית כהה נחשף קטע קיר (10W), המתוארך על פי שברי כלי החרס שנמצאו בסביבתו לתקופה הצלבנית. צמוד לקיר ממערב נחשפה מפולת אבנים. מתחת לקיר התגלה מילוי אדמה (1303L), ובו נמצאו שלושה מטבעות, מהם שניים מסוף התקופה הביזנטית ואחד מסוף התקופה ההלניסטית (שיאון, להלן; מס' 1, 4, 5), וכן שברי זכוכית מהתקופות ההלניסטית המאוחרת והרומית הקדומה.
 
ממצא כלי החרס. בחפירה נמצאו שברי כלי חרס מהתקופות ההלניסטית, הרומית הקדומה, הביזנטית, האסלאמית הקדומה והצלבנית. מהתקופה ההלניסטית נמצאו קערות מקומיות וקערות מיובאות (איור 1:9–10), קדרות (איור 1:10–8), סירי בישול (איור 1:11–3), קנקנים (איור 4:11–8) ואמפורה מיובאת (איור 9:11). מהתקופה הרומית הקדומה נמצאו קערות מיובאות (איור 1:12–5), קדרה (איור 6:12), סירי בישול (איור 7:12, 8), קנקנים (איור 9:12–12) ואמפורות מיובאות (איור 13:12–15). מהתקופה הביזנטית נמצאו קערות מיובאות (איור 1:13–4). מהתקופה האסלאמית הקדומה נמצאו קדרות (איור 5:13–7) וקנקן (איור 8:13). מהתקופה הצלבנית נמצאו קערות מיובאות (איור 1:14–4), סיר בישול (איור 5:14) ואמפורה מיובאת (איור 6:14).
 
ממצא הזכוכית
יעל גורין-רוזן
 
בחפירה נאספו 31 סלי זכוכית ובהם 53 כלים ופריטים הניתנים לזיהוי והמייצגים טווח כרונולוגי רחב מאוד למן התקופה ההלניסטית ועד ימי הביניים. למרות גודלם והשתמרותם הגרועה של הכלים רובם זוהו ותוארכו. חשיבות הזכוכית מחפירה זו בעיקר במקבץ הכלים מהתקופות ההלניסטית המאוחרת והרומית הקדומה והם מוצגים באיור 15. בחפירה נמצאו גם כלים מהתקופה הביזנטית (ר' בהמשך); כלי זכוכית מתקופות אחרות הוזכרו לעיל בתיאור החפירה בלבד. רוב הממצא המוצג באיור 15 נמצא בשטח F מתחת למתקן הבנוי, והוא כולל גם פסולת תעשיית זכוכית. כמו כן מוצגים באיור קערה רומית קדומה שנמצאה בשטח E (איור 7:15) ושבר פסולת שנמצא בשטח B (איור 12:15).
 
התקופות ההלניסטית המאוחרת והרומית הקדומה. כלי הזכוכית הקדומים ביותר שנמצאו בחפירה יוצרו ביציקה של זכוכית ולרוב עוטרו בחריתה של רצועות אופקיות בדופן הפנימית או החיצונית של הכלי  (איור 1:155), או בצלעות בולטות על הדופן החיצונית (איור 6:15, 7). 
קערה מס' 1 עשויה מזכוכית חסרת צבע מעוטרת בשני חריצים בדופן הפנימית (63L). קערה מס' 2 עשויה מזכוכית בגוון ענבר, ולה דופן עבה מעוטרת בחריץ אופקי החרות בדופן הפנימית מתחת לשפה, ומעליו בדופן החיצונית יש חריץ דק יותר. קערות המעוטרות בחריצים משני צדי הדופן נפוצות פחות מאלה המעוטרות רק בדופן הפנימית. קערות מס' 3–5 שייכות לקבוצה של קערות המכונות linear-cut bowls הנפוצות באתרים רבים בשלהי המאה הא' לפסה"נ ובראשית המאה הא' לסה"נ (Gorin-Rosen and Katsnelson 2015:127–128, Fig. 6.8, ושם דיון והפניות נוספות). קערות 3 ו-4 נמצאו יחד; שתיהן רדודות ומאופיינות בחריץ דק החרות סמוך לשפה בדופן הפנימית. קערה מס' 3 עשויה מזכוכית בגוון ענבר וקערה מס' 4 עבה יותר ועשויה מזכוכית חסרת צבע. קערה מס' 5 רדודה והחריץ נמצא מתחת לשפה; ייחודה בגוון הסגלגל ובכתם חסר צבע על קצה השפה. פגמים מסוג זה באחידות הגוון אופייניים הן לזכוכית סגולה והן לזכוכית חסרת צבע, שכן הן נעשות מאותו הרכב כימי, בשינוי תנאי החמצון חיזור בכבשן, לכן לעתים קרובות הזכוכית אינה אחידה, כפי שניתן לראות בקערה זו.
קערות מס' 6 ו-7 מייצגות קבוצה נוספת של קערות יצוקות מטיפוס המכונה Pillar molded bowls, שאופייני למחצית השנייה של המאה הא' לפסה"נ ולראשית המאה הא' לסה"נ. הן המעוטרות בצלעות בולטות על הדופן החיצונית וחריצים חרותים בדופן הפנימית, אחד מתחת לשפה ושניים בקרבת הבסיס. קערה מס' 6 עשויה מזכוכית בגוון כחלחל-ירקרק בהיר מאוד. מקערה מס' 7 שרד שבר גוף בלבד ועליו שלוש צלעות ושני חריצים בדופן הפנימית, היא עשויה מזכוכית בגוון ירקרק-כחלחל בהיר כמעט חסרת צבע. קערות אלה נמצאו ברחבי האימפריה הרומית במזרח ובמערב ותפוצתן בארץ רחבה מאוד (ר' למשל בקיסריה; Gorin-Rosen and Katsnelson 2015:120–122, Fig. 6.4:CG24–CG28, ושם דיון והפניות נוספות).
כלי מנופח נוסף הוא קערה (איור 8:15) שיוצרה מזכוכית בגוון כחלחל-ירקרק בהיר בניפוח לדפוס בדגם של צלעות עדינות ורדודות שיוצאות מהבסיס אל הדופן החיצונית.
עם הקערות היצוקות שהתגלו בשטח F נמצא שבר של כוס (איור 9:15), שיוצרה בניפוח חופשי מזכוכית בגוון ענבר; השפה חתוכה ומלוטשת ומתחת לשפה על הדופן החיצונית סימני ליטוש וחריצים אופקיים. כוס דומה נמצאה באתר בית המשפט בעכו ותוארכה לתקופה הרומית הקדומה (Katsnelson 2016:76, Fig. 3.6:31).
בנוסף נמצאה טבעת מלוטשת (איור 10:15) מזכוכית בגוון כחלחל-ירקרק בהיר, עם פני טבעת שטוחים ומלוטשים היטב. נראה שגם חישוק הטבעת היה מלוטש היטב, אך רק תחילתו שרדה. טבעות יצוקות ומלוטשות מוכרות מהתקופות ההלניסטית והרומית הקדומה, אך לרוב פני הטבעת מעובים ועשויים כקערה שלתוכה שובצה אבן או זכוכית אחרת (Spaer 2001:209, Cat no. 486–487, Pl. 37: 486, 487). טבעת זו חריגה בכך שפני הטבעת שטוחים.
 
התקופה הביזנטית. הכלים המייצגים פרק זמן זה: קערות עם שפה מקופלת חוצה שיכולות להשתייך לנרות (שטח A); גביעי יין (שטח L); נרות כלילה מהטיפוס המאוחר שבו הרגל עשויה מחוליות מעובות (13L; שטח A) ומהטיפוס הקוני (שטח L); ובקבוקים מעוטרים בחוטים דקים (13L; שטח A) או בחוט גלי (11L). קערות, גביעי יין ונרות מטיפוסים דומים נמצאו באתר בית המשפט בעכו ותוארכו למן התקופה הביזנטית ועד ראשית התקופה האסלאמית (Katsnelson 2016:82–84, Fig. 3.9:53–60, ושם הפניות נוספות).
לפרק זמן זה שייך גם כלי שדופנו עוטרה בצביטה (11L). כמו כן נמצאו שלוש טסרות זכוכית: האחת קטנה וכחולה (15L; שטח A) והשתיים האחרות עשויות מזכוכית בגוון ירוק-טורקיז אטום (1302L, 1303L; שטח M). 
 
פסולת מתעשיית זכוכית. פסולת תעשייה מסוגים שונים נמצאה בחפירה, והיא כוללת גוש זכוכית גולמית כחלחל (איור 11:15), גוש שנוצר מזכוכית חמה שהוצאה מהכבשן והתקררה (איור 12:15) ושבר זכוכית שהתעוות מחום (איור 13:15). כן נמצאו פסולת מעורבת מכבשן (15L, 62L; שטחים A, F, בהתאמה), שבר זכוכית מעוות בחום (12L; שטח A), גוש זכוכית מתפורר (51L; שטח E) וגוש פסולת אוורירית (14L; שטח A). רוב פסולת הזכוכית נמצאה עם כלים המתוארכים לתקופה הרומית הקדומה, והיא עדות חשובה למיפוי תעשיית הזכוכית בתקופה זו באזור עכו, הידועה בעיקר מהמקורות הכתובים.
 
בשכבות הקדומות בשטח A נמצאו שברי כלי זכוכית מהתקופה הרומית הקדומה, אך רוב החומר בשטח זה הוא מהתקופה הביזנטית. במילוי בשטח B נמצאו ממצאי זכוכית מהתקופה הביזנטית וכן פסולת תעשייה. ממצאי הזכוכית בשטח E מתוארכים לתקופות הרומית הקדומה והביזנטית. הממצא משטח F כולל כלים מהתקופה הרומית הקדומה וכן פסולת תעשייה. בשטח L נמצאו כלים מהתקופה הביזנטית ומימי הביניים. בשטח M ממצאי הזכוכית מתוארכים לתקופות הרומית הקדומה והביזנטית.
 
המטבעות
דני שיאון
 
בחפירה התגלו תשעה מטבעות, מהם שמונה זוהו ברמה כלשהי (טבלה 1). כל המטבעות עשויים ברונזה, פרט למטבע מס' 7, העשוי כסף סיגים. ראוי לציון מטבע זעיר בערך של נומיה שנטבע כנראה בקרתגו (מס' 4).
 
טבלה 1. המטבעות מהחפירה

מס'

הרשות הטובעת

תאריך

מטבעה

לוקוס

סל

ר"ע

1

עירוני (?)

המאה הב' לפסה"נ

עכו (?)

1303

6017

106803

2

רומי מאוחר

378–383 לסה"נ

 

21

204

106799

3

רומי מאוחר או ביזנטי

מאות ה'–ו' לסה"נ

 

41

409

106804

4

יוסטיניאנוס הא'

552–557 לסה"נ

קרתגו (?)

1303

6018

106802

5

יוסטינוס הב'

577/8 לסה"נ

קונסטנטינופול (?)

1303

6011

106801

6

ביזנטו-ערבי

650–670 לסה"נ

 

12

111

106798

7

הנרי הב', הג' או הד' (1039–1125 לסה"נ)

 

לוקה (איטליה)

21

203

106800

8

נור א-דין מוחמד (1146–1173 לסה"נ)

 

 

18

102

106797

 
עצמות בעלי החיים
נמרוד מרום
 
בחפירה התגלו מעט עצמות בעלי חיים בהצטברויות בנות התקופה ההלניסטית (טבלה 1). העצמות זוהו באמצעות האוסף המשווה של המעבדה לארכיאוזואולוגיה באוניברסיטת חיפה. פרוטוקול העבודה ונתונים כמותיים מופיעים בדוח מקיף בתיק החפירה. מיני בעלי החיים המיוצגים במכלול הם סוסים (Equus caballus) וחמורים (Equus asinus), צאן (זוהו שתי עצמות השייכות לכבשים; Ovis aries), בקר (Bos taurus), חזיר (Sus scrofa), גמל (Camelus dromedarius) ודב (Ursus arctos). על העצמות לא נראו סימני שרפה או קצבות, ונראה שרובן נשברו כשהן היו יבשות ולא כתוצאה מפעילות אנושית. התצפיות הטפונומיות והרכב המינים, ובו בהמות עבודה רבות, משקפים כנראה שרידים מנבלות שהושלכו בפאתי העיר ולא פסולת מטבח. מאחר שהתוצר היחיד שאפשר להפיק מגוויית דב הוא העור, ייתכן שעצם הדב שהתגלתה בחפירה קשורה לפסולת עיבוד עורות, מלאכה שבאופן מסורתי נעשית מחוץ ליישוב בשל הריח הרע הקשור בה.
 
טבלה 1. המין וחלקי השלד של עצמות בעלי החיים

חלק שלד

סוס/חמור

צאן

בקר

חזיר

גמל

דב

שיניים

6

 

 

 

 

 

עצם שכם (סקפולה)

 

1

 

 

 

 

עצם הזרוע (הומרוס)

 

1

 

 

 

 

עצם החישור (רדיוס)

1

 

 

 

 

1

אגן

 

 

2

 

 

 

עצם הירך (פמור)

1

 

 

 

 

 

עצם העקב (קלקנאוס)

 

2

 

1

 

 

שורש כף הרגל

 

 

1

 

 

 

כף הרגל (מטטרסוס)

1

1

 

 

 

 

אצבע 1

 

 

 

 

1

 

אצבע 2

1

 

1

1

 

 

סה"כ

10

5

4

2

1

1

%

43

22

17

9

4

4

 
ממצא הרכיכות
ענבר קטלב
 
בחפירה נאספו קונכיות באופן ידני, ללא סינון. שיטת הכימות היא לפי NISP (מספר הפרטים המזוהים). זוהו 45 פרטים לרמת המין. כל הפרטים נמצאו יחדיו בשטח F (63L, סל 617; איור 16) בשכבת חול מעורב באדמה חרסיתית, ואיתם גם עצמות בעלי חיים וממצא כלי חרס וזכוכית המתוארך לסוף התקופה ההלניסטית.
מוצאם של כל 45 הפרטים שזוהו בים התיכון. 15 פרטים נמנים על המין ארגמן חד קוצים (Bolinus brandaris) ו-30 פרטים נמנים על המין ארגמן קהה קוצים (Hexaplex trunculus). הקונכיות אינן מראות סימני שחיקה, ונראה כי הרכיכות נאספו מן הים בעודן בחיים. ארבעים ושניים פרטים נמצאו שלמים; לשלושה פרטים של המין ארגמן קהה קוצים היה שבר קטן בצריח הקונכייה.
פרטים חיים של ארגמונים יכולים לשמש למגוון מטרות, ובעיקר לייצור צבע הארגמן. אין מניעה שאחרי הפקת בלוטת הצבע שארית בשרו של החילזון תשמש למאכל. קונכיות ריקות שלמות יכלו לשמש לקישוט, בעוד שקונכיות מרוסקות יכלו לשמש חומר מילוי בבנייה. בקונכיות במכלול לא הובחנו חורי קידוח — תופעה המוכרת אצל חלזונות שהוחזקו חיים בבריכות גידול ללא מזון, לצורכי הפקת צבע או מאכל. כמו כן, על מנת להצביע על תעשייה של הפקת צבע ארגמן היה צורך בכמויות גדולות יותר של קונכיות, וכן בפריטים ששימשו להפקת הצבע: כלי אבן לריסוק הקונכיות וכלי חרס גדולים לבישול בלוטות הצבע ועליהם סימני צבע ושרידי מפוח. הקונכיות שנמצאו במכלול אומנם נמצאו בהקשר תעשייתי, אך לא נמצאו מספיק עדויות על מנת לקבוע הפקה תעשייתית של צבע הארגמן. ייתכן כי הממצא מלמד על שימוש בארגמונים למזון או להליך תעשייתי כלשהו.
 
סיכום. מתוצאות החפירה עולה כי בתקופה ההלניסטית המאוחרת שימש האזור לצורכי תעשייה (עיבוד עורות, זכוכית ומזון) ובתקופה הרומית לקבורה. פעילויות אלה נערכו מחוץ לשטח המגורים, ולכן נראה כי בתקופות אלה השטח שנחפר היה מחוץ לתחום העירוני הבנוי של עכו-פטולמאיס. ממצא פסולת הזכוכית התעשייתית מהתקופה הביזנטית רומז כי גם בתקופה זו היה האזור מחוץ לתחום המגורים. לא ברור מה היה שימושו ומה הקשרו של הקיר מהתקופה הצלבנית שהתגלה בחפירה.