בתל דור ובסביבתו נערכו חפירות רבות למן תחילת המאה הקודמת ועד ימינו (שטרן 1992; שטרן תשנ"ב; מצקביץ גלבוע ושרון 2014; מצקביץ, גלבוע, מרטין ושרון 2021; Garstang 1924:35–45; Gilboa et al. 2018a; 2018b; 2018c). בחפירות נחשפו שרידים למן תקופת הברונזה התיכונה ועד התקופה העות'מאנית, הכוללים בין היתר שרידי יישובים מן התקופות הברזל 1 ו-2, הפרסית, ההלניסטית, הרומית, הצלבנית והעות'מאנית. כן נחשפו שרידים של מקדשים מהתקופות ההלניסטית והרומית, קברים חצובים מתקופות שונות, בארות, וכן כנסייה ודרך בנויה מהתקופה הביזנטית. בסביבת התל שכן בתקופה העות'מאנית הכפר הערבי טנטורה.

בחפירה הנוכחית נפתחו 11 ריבועים (11, 29, 32, 38, 39, 41, 60, 61, 96, 97; איור 2) הפזורים על פני שטח נרחב במדרון הדרומי של שלוחת כורכר מצפון-מזרח לתל. נחשפו שרידי מבנה, כנראה מאוזוליאום, קברים חצובים, קירות ומפלסי חרסים המתוארכים בעיקר לתקופה הרומית, וכן אבן נושאת כתובת יוונית.
 
ריבוע 11. בפינה הדרומית-מערבית של הריבוע נחשף קיר שכיוונו צפון-מזרח–דרום-מערב; שרד ממנו נדבך אחד של אבני גזית ואבני גוויל שהושתת על סלע האם. בסביבתו של הקיר נמצאו אבני מפולת רבות. על סלע האם מצפון-מזרח לקיר נחשפו שרידים של רצפת טיח (1 ס"מ עובי). 
 
ריבועים 29, 32. על פני הסלע בריבועים אלה נחשפה שכבה של אדמת סחף, ובה מפולות של אבני גוויל קטנות וחרסים רבים. רוב החרסים שהתגלו בשכבה זו (כ-0.15 מ' עובי) בריבוע 32 הם שברי גוף של קנקנים המתוארכים לתקופה הרומית (המאות הא'–הב' לסה"נ). ייתכן שמקורה של שכבה זו בסחף מראש שלוחת הכורכר, אך אופי הפעילות בראש השלוחה לא נבדק. בשכבה זו בריבוע 29 נמצא מטבע עות'מאני (ספז, להלן).
 
ריבוע 38 (איור 3) נמצא מכוסה כולו במפולות של אבני גוויל. עם הסרת המפולות התגלו שרידי מבנה מלבני בכיוון צפון-מזרח–דרום-מערב. בפינה הצפונית-מזרחית של המבנה שרדו שלושה קירות שנבנו מאבנים מסותתות, וכן שרידי ריצוף שנבנה מלוחות אבן קטנים. ממערב למבנה נחשף פיר חצוב מרובע (134L; 3.85 מ' עומק), שהיה מכוסה באבנים מסותתות. בתוך הפיר נמצא מילוי של אדמה וחול, עשיר מאוד בחרסים. בדופן הצפונית של הפיר נקבעו גומחות חצובות שבאמצעותן אפשר היה לטפס במורד ובמעלה הדופן. כ-0.8 מ' מעל תחתית הפיר נמצאה זרוקה אבן מסותתת הנושאת כתובת ביוונית בצדה הצר; הכתובת טרם פוענחה. קרקעית הפיר איננה מפולסת, ונראה על כן שחציבתו לא הושלמה, וכי הוא מולא במכוון בחול ובחרסים שנאספו מסביבתו במאות הב'–הג' לסה"נ. מטרת חציבתו של הפיר איננה ברורה.
 
ריבוע 39 (איור 3). נחשפו שני קברים (124L, 131L) חצובים במקביל זה לצד זה בכיוון צפון-מזרח–דרום-מערב; שני הקברים נמצאו שדודים, ולא נמצאו בהם שרידים אנתרופולוגיים. בקבר 124, הצפוני מבין השניים, נמצא מילוי של אדמה שהכיל חרסים ושברים של שלושה כלי זכוכית (כצנלסון, להלן). בקבר 131, הדרומי, נמצאו שברים של סרקופג מאבן גיר (2.02 מ' אורך, 0.42 מ' רוחב פנימי, 0.5 מ' גובה), הכוללים בעיקר את קרקעיתו ובה כרית מגולפת להנחת הראש בצד הצפוני-מזרחי. מצפון לקברים נחשף קיר (119W) שהושתת על הסלע, ולו נדבך אחד שנבנה משתי שורות של אבני גוויל, שביניהן מילוי אדמה ואבנים קטנות.
 
ריבוע 41 נפתח במדרון מתון המשתפל לדרום. נחשפו שרידיו של מבנה מלבני (4.7 × 7.2 מ', כ-0.6 מ' גובה) שצירו צפון-מזרח–דרום-מערב; המשכו משתרע מצפון לריבוע החפירה וממזרח לו (ר' איור 2, מסומן באדום). המבנה הושתת על סלע האם שפולס קודם לבנייה. מן המבנה שרדו רק יסודות בגובה שניים עד שלושה נדבכים שנבנו ממסגרת של אבנים מסותתות (24 × 40 × 85 ס"מ גודל ממוצע) שהונחו בשיטת ראש ומליבה שנבנתה מאבני גוויל מלוכדות בחומר מליטה חום. בשל מיעוט הממצא אי אפשר לתארך את המבנה. סמוך למבנה, מדרום-מערב לו, נמצאו שני שברי סרקופג מאבן גיר, שעליהם שרידי תבליטים בדגם צמחי. אופי הבנייה, השימוש באבני גזית ושברי הסרקופגים מאפשרים להציע כי היה זה מאוזוליאום.
 
ריבועים 60, 61. נחשפה שורה של שלושה קברים מלבניים (203L, 209L, 210L; איור 4) שנחצבו בכיוון כללי מזרח–מערב; הם מתוארכים לתקופה הרומית. קבר 203 (1.3 מ' עומק), המזרחי מבין השלושה, נמצא מכוסה בלוחות כיסוי שהונחו על מדף היקפי (0.36 מ' עומק). בקצה המזרחי של הקבר נמצאה מגרעת רדודה חצובה. בתחתית הקבר, בקצהו המערבי, נמצא ריכוז ממצאים: בקבוק, ספל וגביע מזכוכית, קנקן עשוי ברונזה, כלי מברזל עם להב קשתי (סטריגיליס) וארבע ידיות ברונזה בצורת דיסק עם טבעת ועם תבליט אריה — שתיים בחלקו המערבי של הקבר ושתיים בחלקו המזרחי — ששימשו כנראה בארון קבורה שלא שרד. כן נמצאו עצמות השייכות לבוגר בן 15 שנים ומעלה (אשד, להלן).
קבר 209 (1.3 מ' עומק) נחצב ממערב לקבר 203. בצדו הדרומי-מזרחי נמצאו שלושה בקבוקים וקערה מזכוכית, וקבוצת חפצי ברונזה, ובהם פריט ששימש כנראה מכחול ונמצא נתון בתוך נרתיק בצורת גליל, ואולי גם קופסת תמרוקים. כן נמצאו עצמות של פרט, כנראה זכר, בן 19 שנה או יותר (אשד, להלן).
קבר 210 נחצב ממערב לקבר 209; בין שני הקברים חצובה מגרעת רדודה. בקבר זה לא נתגלו ממצאים כלשהם, למעט שברי עצמות של פרט (מין לא יודע) שגילו 14 שנה או יותר (אשד, להלן).
ממערב לקבר 210 נמצאו שרידים דלים של שני קירות היוצרים פינת מבנה. בין הקירות נמצא מילוי ובו חרסים המתוארכים בעיקר לתקופה הרומית. בחפירה רדודה מתחת לפינת המבנה החלה להיחשף פינה חצובה בסלע (211L); ייתכן שזהו קבר נוסף.
מדרום לשורת הקברים נמצאו שני קברים נוספים (206L, 208L; איור 5) שנחצבו בציר מזרח–מערב; הקברים נפגעו מכלים מכניים, ורק חלקם הצפוני שרד. בקצה המזרחי של קבר 206 נחשפה מגרעת חצובה רדודה, שכמותה תועדה בקברים 203 ו-209. תפקידה אינו ברור; אפשר ששימשה להצבת קנקן לסימון הקבר, לתאורה, או כחלק מטקסי האזכרה. בקבר לא נתגלה כל ממצא.
בקבר 208, בדומה לקבר 203, נמצאו שרידי מדף רדוד להצבת לוחות כיסוי. לא נמצאו בו ממצאים.
 
ריבוע 96 (איור 6). נחשפו שני קירות (129W, 141W) בכיוון דרום-מזרח–צפון-מערב שהושתתו על הסלע ונבנו מאבני גזית גדולות ובינוניות. ייתכן שבקיר 129 זוהה פתח ובו מדרגות העולות מכיוון דרום-מערב (147L). בקצה הצפוני של הריבוע נחשפו שרידי רצפת טיח (142L). הממצא מהריבוע כולל בעיקר שברי גוף של קנקנים.
 
ריבוע 97. למרגלות המדרון הדרומי נחשפה מדרגת סלע בכיוון מזרח–מערב. מדרום ומתחת למדרגת הסלע נמצא ריכוז של שברי קנקנים מהתקופה ההלניסטית. לא נמצאו שרידים בנויים, וייתכן על כן שאזור זה שימש לפעילות תעשייתית בשולי התל.
 
כלי הזכוכית מריבוע 39
נטליה כצנלסון
 
בריבוע 39 נתגלו שלושה כלי זכוכית: שני שברים הכוללים שפה ודופן השייכים לכלים עשויים בניפוח — קערה וכוס שנמצאו בקבר 124 (סל 1080; איור 7) — וידית עשויה חוט שחתכו מעוגל, השייכת אולי לפך (100L, סל 1011; לא צוירה).

הקערה והכוס עשויות מחומר דומה בעל צבע ירקרק-כחלחל, חיוור מאוד, ולשתיהן דפנות דקות שנמצאו מכוסות בבליה שחורה וכסופה ובשכבה גירנית. שני הכלים שייכים לטיפוסים מוכרים היטב מן התקופה הרומית הקדומה.

לקערה (איור 1:7) שפה רחבה, נוטה חוצה, מקופלת חוצה וחלולה, המעוטרת בחוט לא אחיד שעוצב בדגם של צלעות מאונכות קצרות. הכלי שייך לטיפוס קערות המכונה Crimped Trail Bowls, שהיה נפוץ בכל רחבי האימפריה הרומית. בישראל טיפוס זה אופייני מאוד למכלולי מגורים שזמנם שלהי המאה הא' וראשית המאה הב' לסה"נ. בין המקבילות מן האזור הקרוב ישנם שני שברים משכבה 2 בחפירת בית המשפט בעכו (Katsnelson 2016: Fig. 3.6:1, 2, ור' שם הפניות נוספות, ובהן לדור ולקיסריה ולפריטים שלמים מכפר נחום). הקבלות נוספות מוכרות מיישובים יהודיים וממערכות מסתור שזמנם 70 עד 132–135 לסה"נ (Winter 2012: Fig. 2:5).

הכוס (איור 2:7) קטנה וגלילית, ולה שפה חתוכה, נוטה מעט חוצה ודפנות מעוטרות בשקעים מעוגלים שנוצרו בלחיצה. כוסות עם דפנות שקועות שייכות לקבוצה גדולה של כוסות או ספלים מן התקופה הרומית, שעיקר תפוצתה היה בין שלהי המאה הא' לראשית המאה הג' לסה"נ. לכלים אלה מגוון צורות — גליליים, מלבניים או עגולים — ומגוון גדלים; בסיסיהם פשוטים, ועל פי רוב הם שטוחים או קעורים. שכיחותן של כוסות אלו במכלולים מקומיים מן התקופה הרומית הקדומה פחותה בהשוואה לכלים אחרים, כמו למשל הקערות מטיפוסCrimped Trail Bowls  שנדונו לעיל. הקבלות מאזור הצפון לכוסות אלו מוכרות למשל בעכו, בגבע/משמר העמק ובקיסריה; הקבלות נוספות מוכרות מיהודה, במכלולים שזמנם שלהי המאה הא' – ראשית המאה הב' לסה"נ, ובהם מחנות הצבא הרומי במצדה והיישוב היהודי בשועפט שבירושלים (Jackson-Tal 2016:11, Fig. 8:10, 11, ור' שם דיון והפניות נוספות).

הקערה והכוס מספקים מידע מועט אך חשוב להבנת הטיפולוגיה והפיזור הגיאוגרפי של כלי זכוכית בתקופה הרומית הקדומה באזור.
 
מטבעות
יניב ספז
 
נמצאו שלושה מטבעות: מטבע משלהי התקופה העות'מאנית שנתגלה בריבוע 29 (107L), ושני מטבעות פרובינציאליים מן התקופה הרומית שנמצאו בפני השטח (108L) — מטבע מן השנים 251–253 לסה"נ שנטבע בטבריה (ר"ע 164843), ומטבע מן המאות הב'–הג' לסה"נ (ר"ע 164846).

הממצא האנתרופולוגי
ורד אשד
 
עצמות אדם נמצאו בשלושת הקברים החצובים בריבועים 61 ו-62 (203L, 209L, 210L). השתמרות העצמות גרועה, והדבר פגע ביכולת לשחזר נתונים אנתרופולוגיים מלאים על הנקברים.
 
קבר 203. על קרקעית הקבר נמצאו מעט שברי עצמות פוסטקרניאליות כנראה בארטיקולציה אנטומית, המלמדת על קבורה ראשונית. הגולגולת לא השתמרה, אך דומה כי הראש הונח בצד מזרח, על כרית להנחת הראש. בחלק המזרחי של הקבר נמצאו עצמות גף עליון (הומרוס ורדיוס), ובחלקו המערבי נמצאו שתי עצמות גף תחתון (פמור). על פי איחוי האפיפיזות בעצמות הגף העליון נראה כי גיל הפרט היה 15< (Johnston and Zimmer 1989).
 
קבר 209. בחלקו המזרחי של הקבר נמצאו שברים של עצמות גף תחתון ושברי גולגולת. על פי מורפולוגיית הגולגולת ועצמות שוק מגושמות, ייתכן שהנקבר היה זכר (Bass 1987:81–82, 228–238). על סמך איחוי האפיפיזות בעצם השוק גיל הפרט הוא 19< (Johnston and Zimmer 1989).
 
קבר 210. נתגלו מעט שברי עצמות פוסטקרניאליות. על סמך איחוי האפיפיזה הדיסטלית בגף העליון (הומרוס) גיל הפרט 14< (Johnston and Zimmer 1989); מין הפרט אינו ברור.
 
בחפירה נחשף חלק מבית הקברות הצפוני של היישוב מהתקופה הרומית (המאות הא'–הב' לסה"נ) ששכן בתל. שרידים אלה והממצאים שנתגלו בהם תורמים להבנת מנהגי הקבורה בתקופה זו, ומרמזים על אוכלוסייה מבוססת שהתגוררה ביישוב. המטבע מסוף התקופה העות'מאנית מצביע על פעילות גם בתקופה זו.