אתר בוקר (איור 1) מרוחק כ-150 מ' מצפון-מערב לאתר בוקר תחתית שמעבר לערוץ נחל צין. האתר נחפר בעבר על ידי א' מרקס ונחשפו בו תשעה מפלסים מן התקופה הפליאוליתית העליונה (Marks 1983). המפלס הקדום ביותר בחפירה של מרקס התגלה בשטח D, שנחפר באופן מצומצם ביותר, ואחריו, בשטח A, נחשף מפלס התיישבות שהשתמר היטב, ובו פריטי צור מהתרבות האחמרית הקדומה: להבים צרים שהופקו מגרעינים שלהם משטח נקישה יחיד, חודי אל-ואד, נקרים ומגרדים. בשטח D לא נערך תיארוך אבסולוטי, ובשטח A תוארך המפלס בשיטת פחמן 14 מיושנת ((decay counting שהפיקה גילים ללא גבול תחתון או גילים שסטיית התקן שלהם רחבה. התיארוך שערך מרקס אינו מאפשר להעריך את גילם המדויק של המפלסים ולשלב את האתר ברצף הכרונולוגי והתרבותי של התקופה הפליאוליתית העליונה.

 
החפירה המחודשת נערכה במפלסים בשטחים D ו-A במטרה לקבוע את גילם הכרונולוגי המדויק בשיטות פחמן 14 ולומינסנציה (OSL). בשטח D נחשפו שני מפלסים (1 ו-2; איור 2). במפלס 1 העליון התגלו מעט פריטי צור שאינם אינדיקטיביים ורובם שרופים. במפלס 2 התגלה ריכוז של פריטי צור מסותתים ומקבות וסדנים מאבן גיר (איור 3). פריטי הצור כוללים בעיקר להבים שהופקו מגרעיני להבים אוניפולאריים באמצעות מקבת קשה (איורים 4, 5), בדומה למכלול שנחשף בשכבה 4 באתר בוקר תחתית (ברזילי ובוארטו 2016). במפלס בשטח A (איור 6) התגלה ריכוז של להבים, פסולת סיתות ומקבות אבן (איור 7) המלמד שהסיתות נערך במקום. פריטי הצור מוכרים מהתרבות האחמרית הקדומה בנגב (Gilead 1991), ובהם להבים צרים, שהופקו מגרעינים אוניפולאריים במקבת רכה, וכלים שבהם חודי אל-ואד ולהבים משובררים (איור 8). בשני השטחים התגלו שרידי פחם של ערער אדום (Juniperus phoenica) ואשל (Tamarix cf. aphylla). כן נאספו דגימות פחם שיתוארכו בשיטת פחמן 14 ויסייעו להבין את הכרונולוגיה באתר.