מצד שורר משתרע כיום בתחומי היישוב הבדואי קצר א-סיר, במרחק כ-5 ק"מ מצפון לדימונה, בגדה המערבית של נחל ערוער. בסקר שנערך בימי המנדט הבריטי תועד במקום מבנה גזית גדול (25 × 63 מ') שזוהה כמצודה (Kirk 1938:214). בסקרים מאוחרים יותר זוהה המבנה כתחנת דרכים (גיחון 164:1975), ובסביבתו תועדו מבנים, רגמים ופזורות צור (פארן וסונטג 2012; 366/2012-S; 782/2017-S; 867/2018-S; 926/2019-S). באזור רכס ירוחם, כקילומטר מצפון-מזרח לשטח החפירה, נחשפו מדרגות חקלאיות, מבנים וקבר המתוארכים למן התקופה הביזנטית ועד התקופה האסלאמית (ממליה 2021).

החפירה נערכה על גבעה נמוכה ממערב לנחל ערוער. נפתחו שני שטחי חפירה (A, B), המרוחקים 40 מ' זה מזה, ונחשפו שרידי מבנה נרחב (שטח A), כנראה בית חווה, שתוארך לשלהי התקופה הביזנטית ולתקופה האסלאמית הקדומה, וקיר שדה (שטחB ) שזמנו לא ידוע.
 
שטח A (איור 2). נחשפו שרידי מבנה חד שכבתי, שתכניתו הכללית אינה ברורה אך נראה כי היא מלבנית. נחשפו קירות ספורים (112W, 116W, 117W, 120W, 122W, 132W, 140W; כ-0.6 מ' רוחב), שנבנו ברובם משתי שורות של אבני שדה גדולות ובינוניות וביניהן מילוי של אבני שדה קטנות והשתמרו לגובה מרבי של שמונה נדבכים. רצפת המבנה עשויה אדמת לס מהודקת. הקירות הפנימיים במבנה חילקו אותו לחדרים. בחדרי המבנה נחשפו שני טבונים (130L, 141L; איור 3), בסיס עמוד (155L) ומתקן עגול (114L) שנבנה מאבני גוויל. המבנה נתחם בשני קירות (111W, 148W), שיסודותיהם עמוקים יותר מאלה של קירות המבנה. מצפון לקיר 111 הובחנו מפולות אבנים רבות בשיפוע חד (איור 4). נראה כי שני קירות אלה יצרו פינה ושימשו קירות תמך למניעת סחף והדרדרות במדרון המשופע.
באחד מחדרי המבנה (126L) התגלה מטבע מהשנים 383–395 לסה"נ (ר"ע 165701). בכל שטח המבנה נמצאו שברי כלי חרס המתוארכים ברובם לסוף התקופה הביזנטית, כלי אבן ועצמות בעלי חיים (להלן), וכן מעט שברי כלי זכוכית ומתכת אשר לא זוהו או תוארכו.
מכלול כלי החרס מגוון וכולל קערות מטיפוס FBW (איור 1:5, 2), קערות מטיפוס LRC (איור 3:5, 4), קערה (איור 5:5), סיר בישול (איור 6:5), פכים (איור 7:5, 8) ופכית (איור 9:5). הכלים מתוארכים לסוף התקופה הביזנטית, אם כי ייתכן שקערות 1 ו-2 התחילו להופיע רק בתקופה האומיית (המחצית השנייה של המאה הז' לסה"נ).
 
שטח B. על המדרון המזרחי של הגבעה נחשפו שרידי קיר, שנבנה מאבני שדה בכיוון דרום-מערב–צפון-מזרח והשתמר לגובה נדבך אחד. לא התגלה ממצא מתארך.
 
כלי אבן
יעל עבאדי-רייס
 
בשטח A נמצאו חמישה כלי אבן, כולם שבורים ונושאים סימני שחיקה ברורים. שניים מהכלים עשויים מבזלת, שניים מאבן חול מבורזלת ואחד מאבן חול מטמורפית; כולם חומרי גלם שאינם מקומיים ויובאו לאתר. ייתכן כי מקורן של אבני החול במכתש רמון, שבו זוהו ונחקרו מחצבות לחומרי גלם אלה, ומקורה של הבזלת בעבר הירדן או בצפון הארץ.
ארבעה מהכלים הם אבני שחיקה תחתונות שטוחות ומעוגלות שבמרכזן חור, מטיפוס רחיים של יד. לשלוש מאבני השחיקה יש פן פעיל שטוח ופן נגדי שטוח (איור 1:6), ולאבן שחיקה אחת יש פן פעיל שטוח ופן נגדי מעוגל (איור 2:6). הכלי החמישי שבור, ולכן אי אפשר לזהותו.
כלי שחיקה מטיפוס רחיים של יד נפוצים באתרים מהתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה, והם חלק מכלי משק הבית השכיחים. מציאתם שבורים מעידה כי הם יצאו משימוש עוד לפני זניחתם באתר בעת עזיבתו, ובעקיפין גם על משך שימוש ארוך בכלים באתר עצמו.
 
עצמות בעלי חיים
תהילה שדיאל
 
בשטח A נמצאו 42 שברי עצמות בעלי חיים (טבלה 1). בכל המכלול זוהו שמונה עצמות צאן (Capra/Ovis), שמונה עצמות ציפורי שיר (Passeriformes sp.) שלא זוהו לרמת המין ושתי עצמות צבי מצוי (Gazella gazella). יתר שברי העצמות זוהו רק לרמת גודל הגוף של בעל החיים: 24 עצמות של יונקים בגודל גוף בינוני (עז או כבש) ושתי עצמות של יונקים בגודל גוף גדול (בקר או סוס).
 
טבלה 1. התפלגות עצמות בעלי החיים מהחפירה
 

עז/כבש

ציפורי שיר 

צבי מצוי 

יונקים בעלי גוף בינוני 

יונקים בעלי גוף בינוני 

סה"כ

L100

 

 

1

 

 

1 (2%)

L102

 

 

 

3

 

3 (8%)

L104

 

 

1

 

 

1 (2%)

L105

 1

 

 

 

 

1 (2%)

L107

 1

 

 

7

 

8 (19%)

L108

 1

6

 

 

 

7 (17%)

L110

 

 

 

3

2

5 (12%)

L114

 1

 

 

 

 

1 (2%)

L125

 1

 

 

6

 

7 (17%)

L135

 1

 

 

 

 

1 (2%)

L142

 

 

 

5

 

5 (12%)

L144

 1

 

 

 

 

1 (2%)

L199

 1

 

 

 

 

1 (2%)

סה"כ

 8  (19%)

6 (14%)

2 (5%)

24 (57%)

2 (5%)

42 (100%)

 
התפלגות חלקי השלד במכלול (טבלה 2) מלמדת על ניצול של חלקים עתירי בשר, כיוון שיש אחוז גבוה של גפיים ועצמות ארוכות ויחסית מעט חלקים דלי בשר כגון אצבעות וגולגולת.
 
טבלה 2. התפלגות חלקי השלד במכלול (על פי Stiner 2002)
 
עז/כבש
ציפורי שיר
צבי מצוי
יונקים בעלי גוף בינוני
יונקים בעלי גוף גדול
סה"כ
 
ראש
1
 
2
 
 
3
עצמות גפיים
4
 
 
 
 
4
צלעות
 
 
 
 
 
 
אצבעות
1
 
 
 
 
1
עצמות ארוכות
2
6
 
24
2
34
סה"כ
8
6
2
24
2
42
 
בשש מהעצמות במכלול (14%) השתמרה אפיפיזה (קצה העצם), ובכולן היא מאוחה. ממצא זה מלמד כי פרטים אלה נשחטו בגיל מבוגר ונוצלו בראש ובראשונה לתוצרים משניים, כגון צמר וחלב. עם זאת יש להתחשב בכך שברוב העצמות קצה העצם לא השתמר; יתרה מכך, במכלול לא נמצאו שיניים המאפשרות לזהות את גיל הפרטים על פי רמת השחיקה. לא נצפו סימני חיתוך או שרפה על שברי העצמות. על שמונה עצמות מכל המכלול נצפו סימני לעיסה של טורפים. מבחינת מכלול העצמות הקטן בחפירה עולה כי רוב הכלכלה והתזונה ביישוב התבססה על חיות משק בית ומעט על חיות בר שניצודו.

 

המבנה שנחשף בשטח A שימש כנראה בית חווה גדול בזמן המעבר מהתקופה הביזנטית לתקופה האסלאמית הקדומה (המאות הו'–הז' לסה"נ). למרות שבמבנה לא זוהתה בנייה באבני גזית, ייתכן ששרידים אלה השתמרו ממבנה הגזית שנסקר באתר בעבר, או שזהו מבנה אחר שעמד סמוך אליו.