בחפירה (50 מ"ר) נחשפו שרידי קירות (איורים 2, 3) סמוך לגדה הצפונית של נחל כזיב, כ-300 מ' ממערב לתל עבדון. הקירות תוארכו על סמך ממצא כלי החרס והצור לתקופת הברונזה הקדומה 1א. השטח שבו נערכה החפירה נסקר בעבר ולא התגלו בו עתיקות (פרנקל וגצוב 1997); עד לחפירה לא היה ידוע על אתרים באזור מתקופת הברונזה הקדומה 1א. ממזרח לחפירה, סמוך לתל עבדון, התגלו בעבר מחצבות אבן, מערות קבורה חצובות, ספלולים וקיר שדה, ששימשו כנראה את היישוב ששכן בתל עבדון בתקופות הרומית והביזנטית (לרר 2011).
 
נחשפו שישה קטעים של קירות (108W–111W, 116W, 118W), שנבנו בחלקם משתי שורות אבנים ובחלקם משורת אבנים יחידה. הם לא מתחברים לתכנית ברורה. הממצא הקרמי בחפירה כולל קערות שלהן רכס דמוי חבל (איור 1:4, 2), קערה מזווה (איור 3:4), קערות ממשפחת הכלים האפורים הממורקים (איור 4:4, 5), פערור שלו עיטור חבל (איור 6:4), קנקן מטין בהיר שבו חצצים (איור 7:4) וקנקנים ששפתם ישרה הנושאים עיטורי חבל וקנה (איור 8:4, 9). כלים דומים התגלו בעבר בשכבה II ביפתחאל (Braun 1997) ובשלב הקדום של תקופה A בתל בית ירח (Greenberg, Rotem and Paz 2013), ותוארכו לתקופת הברונזה הקדומה 1א.
 
ממצא הצור
מאשה קרקובסקי
 

התגלו 280 פריטי צור (טבלה 1) ממגוון תעשיות ובמגוון רמות השתמרות, המתוארכים ברובם לתקופות הברונזה הקדומה 1 ו-2 ובמקצתם לתקופה הפליאוליתית התיכונה. הפריטים הופקו משלושה חומרי גלם: שני סוגים של צור איכותי בצבעים חום כהה וחום-בז' בהיר, ואבן גיר (שישה פריטים). 32 מהפריטים (11%) שרופים. השתמרותם של 16 מהפריטים (6%) גרועה, ולהם סימני שחיקה וקצוות קהים והם נושאים פטינה. פריטים אלה אינם ניתנים לתיארוך והשתמרותם הגרועה מלמדת שהמכלול, לפחות בחלקו, אינו באתרו.

לכל הגרעינים, למעט שניים, משטח נקישה אחד (10=N). לאחד הגרעינים שני משטחי נקישה סמוכים. הגרעינים הופקו מבולבוסי צור קטנים (nodule), חלקם מנוצלים מאוד (כ-0.2 מ' אורך) וחלקם הושלכו עקב טעויות סיתות (hinge fractures). כמחצית מהגרעינים שימשו להפקת להבונים ונתזים קטנים (5=N), אחרים שימשו להפקה של להבונים (3=N) או נתזים קטנים (3=N) בשלבים האחרונים של הסיתות, לפני שהושלכו. גרעינים דומים התגלו בעבר באתרים מתקופת הברונזה הקדומה 1 ו-2 (Rosen 1997:106–108, figs.3.9, 3.24, 3.43). עוד התגלה גרעין לבלואה מהתקופה הפליאוליתית התיכונה (250,000–50,000 שנים לפני זמננו), שסותת מחלוק אבן גיר גדול ונועד להפקה של סדרת נתזים מועדפים בשיטת הכנה מרכזית (recurrent centripetal Levallois).

בפסולות של עיצוב גרעינים (כ-9% מממצא הצור) פריטים שלהם גב טבעי (Bordes 1961 ;Naturally Backed Pieces [NBP]), פריטים של תחזוקת גרעין (Core Trimming Elements [CTE]), טבלת גרעין (Core Tablet [CT]) ולהבי רכס (Ridge Blade [RB]). פסולות אלה מלמדות על תעשיית אד הוק מקומית לייצור נתזים (NBP ו-CTE) ולהבים (CT ו-RB), אך היעדר כמעט מוחלט של תוצרי סיתות קטנים (chips ו-chunks) והימצאות של פריטים אינטרוסיביים ופריטים שחוקים שלהם פטינה, מלמדים שחלק מהפריטים נסחפו למקום. אחד הפריטים שלו גב טבעי הופק בשיטת לבלואה חד-כיוונית ולו משטח נקישה מעוצב (faceted; איור 1:5).

בכלים ארבעה להבים שהופקו בשיטה כנענית המוכרת מתקופות הברונזה הקדומה 1 ו-2 (Rosen 1997:44–60), ובהם להב שהקצה הפרוקסימלי שלו שבור והוא אינו משוברר, להב משוברר בשני צדדיו ולו קטימה כפולה (איור 2:5) ושני להבי מגל, האחד שבור בשני קצותיו, והשני שרוף, שבור בקצה האחד וקטום בקצה השני (איור 3:5). התגלו כלים נוספים, ובהם להב שעוצב על נתז שבור בשיטה שאינה כנענית, ולו קטימה כפולה והוא משוברר בשני צדדיו; מקרצף תלול (steep scraper) שעוצב על נתז של תחזוקת גרעין; מרצע שעוצב על נתז רוחבי; נקר על שברור שעוצב על נתז גדול ועבה; וחמישה נתזים משובררים, ובהם שני נתזים ראשוניים שלהם שתיים או שלוש התזות בפן הוונטרלי, המסירות את הגבשושית. עוד התגלו להבון שבור בקצה אחד וקטום בקצה השני ולו שברור בשני הצדדים, ומקרצף תלול שלו מעט קורטקס על הפן הדורסלי והוא עוצב על להב עבה וקצר (2.6 × 7.0 ס"מ) ושוברר בכל היקפו ולא בפן הוונטרלי. שני כלים אלה, ובמיוחד המקרצף, דומים לכלים המוכרים מהתקופה הכלקוליתית, בסגנון השברור ובנתזים שעליהם עוצבו (Rosen 1997:93–98), אך לא ניתן לתארכם בוודאות לתקופה זו והם עשויים להופיע גם במכלולים מתקופת הברונזה הקדומה.

מכלול פריטי הצור אינו הומוגני מבחינה כרונולוגית ובו פריטים משתי תקופות, הפליאוליתית התיכונה והברונזה הקדומה 1 ו-2. הערבוב בין התקופות והשתמרותם הגרועה של חלק מהפריטים מלמדים שהמכלול, לפחות בחלקו, אינו באתרו. יחד עם זאת, הלהבים הכנעניים והכלים שעוצבו עליהם מתוארכים לתקופת הברונזה הקדומה בדומה לממצא כלי החרס שנחשף בחפירה. הפריטים מהתקופה הפליאוליתית התיכונה, ובעיקר הפריט שלו גב טבעי (ר' איור 1:5) שהשתמר היטב, מלמדים על קיומו של אתר של התרבות המוסטרית בקרבת מקום. באזור לא מוכרים אתרים מהתקופה הפליאוליתית התיכונה, אך בסקר שנערך בו בעבר התגלו על פני השטח פריטי צור, לעתים טריים, מזמן זה (פרנקל וגצוב 1997: אתרים 86.2, 173.2, 190.2). אתרי מפתח מהתקופה הפליאוליתית התיכונה מוכרים מצפון (מערת היונים בגליל העליון), ממזרח (מערות נחל עמוד ומערת קפצה בגליל התחתון) ומדרום-מערב (מערות הכרמל). בגליל המזרחי התגלו בעבר כמה אתרי חציבה וסיתות צור ששימשו בתקופות הפליאוליתית התחתונה והתיכונה וכן בתקופות מאוחרות יותר (התקופות הניאוליתית והכלקוליתית; Finkel, Gopher and Barkai 2016).

 
טבלה 1. ממצא הצור
הפריט
כמות
אחוז
פריטים ראשוניים (נתזים ולהבים)
82
33.3
נתזים
127
51.6
להבים/להבונים
11
4.5
להב כנעני
1
0.4
פסולת תחזוקת גרעין (CTE)
11
4.5
פריט שלו גב טבעי (NBP)
10
4.1
טבלת גרעין (CT)
1
0.4
להב רכס (RB)
1
0.4
פסולת נקר (BS)
2
0.8
סה"כ פסולות סיתות
246
100
גושים
3
50
שבבים
3
50
סה"כ שברים
6
100
פסולת סיתות
246
88
שברים
6
2
כלים
16
6
גרעינים
12
4
סה"כ
280
100
 
עצמות בעלי החיים
זוהר תורג'מן-יפה
 
התגלו שמונה עצמות הניתנות לזיהוי (נספח). המין השכיח הוא צאן (כבשים ועיזים; Ovis aries/Capra hircus). מינים נוספים שהתגלו הם בקר (Bos taurus ) וצב יבשה (Testudo graeca). המכלול המצומצם אינו מאפשר הבנה של כלכלת האתר, אך ניתן לשער כי זאת התבססה בעיקר על חיות משק ולא על ציד, שכן לא נמצאו חיות שניצודו. ייתכן ששריון הצב אינו שייך למכלול האתנרופוגני באתר וכי הוא הגיע לאתר כתוצאה מחדירת חומר מאוחר או באופן שונה מזה הנוצר כתוצאה מפעילות אנושית. באתר מעונה, המרוחק כ-10 ק"מ ממזרח לחפירה ומתוארך לתקופת הברונזה הקדומה 1, התגלה מכלול עצמות דומה שכלל ברובו צאן ובמקצתו בקר וכן עצם צב אחת (Horwitz 1996).