אתר הירביא נסקר במסגרת מפת זיקים, ותועדו בו שרידי בנייה מעטים ושברי כלי חרס מהתקופות הרומית, האסלאמית הקדומה והממלוכית (ברמן, סטארק וברדה תשס"ד: אתר 123). בחפירות שנערכו בקרבת קיבוץ כרמיה, באתרים מבקיעים (חימי 2008), ארד אל-מחג'אר (ניקולסקי 2010) וחורבת ברברית (ניקולסקי 2013), נחשפו גתות מהתקופה הביזנטית (המאות הה'–הו' לסה"נ).
נפתחו שני שטחי חפירה בשדה חרוש, ונחשפו שרידי גת בנויה מהתקופה הביזנטית (שטח A) ושרידי בנייה דלים (שטח B).
 
שטח A. הגת כוללת משטח דריכה רבוע ושני בורות איגום סמוכים זה לזה, ובהם גומות שיקוע (איורים 2, 3). ממשטח הדריכה (6L; 6 × 6 מ') השתמרה שכבת תשתית כבושה של אדמה ואבנים קטנות. במרכז משטח הדריכה התגלה בור מעוגל (12L; 0.9 × 1.0 מ', 0.27 מ' עומק), ששימש כנראה לעיגון מכבש אבן שלא התגלה. שני בורות האיגום (8L, 9L) נכרו באדמה, דופנו באבנים קטנות וטויחו. בור 9 הצפוני היה קטן ורדוד יותר (1.4 × 2.0 מ', 0.23 מ' עומק) מבור 8 (2.1 × 2.2 מ', 0.6 מ' עומק). שני הבורות חוברו בתעלה (13L; 0.6 מ' אורך, 0.4 מ' רוחב; איור 4). גומת השיקוע בבור הצפוני (0.3 מ' קוטר, 0.15 מ' עומק) קטנה ורדודה וסמוכה יותר לתעלה, ואילו גומת השיקוע בבור הדרומי גדולה ועמוקה (0.7 מ' קוטר, 0.6 מ' עומק) וממוקמת באמצע הבור. בשני בורות האיגום התגלו כ-18 שכבות טיח, המלמדות שהגת הייתה בשימוש במשך זמן רב.
בגת ובשכבת פני השטח שמעליה (2L, 11L) התגלו שברים של כלי חרס וכלי זכוכית ושני מטבעות. שברי כלי החרס מתוארכים למאות הה'–הו' לסה"נ, ובהם קערות (איור 1:53), קדרות (איור 4:5) וקנקני עזה (איור 5:5, 6). שברי כלי הזכוכית (לא צוירו) מתוארכים לתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית. שני המטבעות נמצאו בבור האיגום הגדול, האחד התגלה בין שכבות הטיח ועל כן הוא לא ניתן לזיהוי, והשני מתוארך לימי קונסטנטיוס השני (351–361 לסה"נ; ר"ע 172627).
 
שטח B. נחשפו חמישה קירות שהשתמרותם גרועה (205W, 209W, 210W, 216W, 217W; איורים 6–8), שאינם מצטרפים לתכנית ברורה. בחפירת הקירות — מעל קירות 209 ו-210 (206L, 208L) ומצפון לקיר 205 (213L) — התגלו שברי כלי חרס המתוארכים לתקופות הרומית הקדומה והתיכונה (המאה הא' לסה"נ עד המאה הב' לסה"נ), ובהם קערה (איור 1:9), סיר בישול (איור 2:9), פך (איור 3:9) וקנקנים (איור 4:9, 5). כן התגלה מטבע אחד מימי אנטיוכוס הז' (139/8–138/7 לפסה"נ; ר"ע 172625).
 
השרידים שנחשפו בחפירה קשורים כנראה לעורף החקלאי של היישוב הסמוך בהירביא. הגת בשטח A קשורה לתעשיית היין הנרחבת באזור אשקלון והנגב המערבי בתקופה הביזנטית (המאות הה'–הו' לסה"נ). גתות דומות מאותה תקופה נחשפו בחפירות הסמוכות במבקיעים, בארד אל-מחג'אר ובחורבת ברברית.