בחפירה (איור 2) נחשפו שרידים דלים של מבנה וחצר, ובה בור מים ומתקן מטויח. נראה שהמבנה ובור המים נבנו בתקופה העבאסית (המחצית השנייה של המאה הח' – ראשית המאה הי' לסה"נ), והיו בשימוש עד לתקופה הפאטימית (המחצית הראשונה של המאה הי"א לסה"נ). בקרבת מקום נערכו בעבר חפירות רבות, ונחשפו בהן שרידי יישוב מתקופות אלה (לרקע ולהפניות, ר' טואג 2019).
 
מתחת לשכבת פני השטח (100L) נחשפו יסודות של מבנה (108W–112W; איורים 3, 4), הכולל חדר אחד לפחות. לא התגלו רצפות. ממערב למבנה נחשפה חצר, ובה בור מים עגול (103L; איור 5) שנחפר באדמה ודופן באבנים. הבור קורה בכיפה שבראשה נקבע פתח שאיבה. בורות מטיפוס זה נפוצים ברמלה, והם נבנו לאורך כל התקופה האסלאמית הקדומה. עוד נחשף בחצר, בקרבת בור המים, מתקן מלבני (104L; איור 5), שנבנה באבנים וטויח בטיח הידראולי, ממנו השתמרו הקרקעית וחלק מהדפנות. נראה שהמתקן שימש לאגירת מים שנשאבו מבור המים. בחפירה התגלו כמה הצטברויות אדמה (101L–103L, 105L, 107L) הקשורות לשרידי המבנה.

בחפירה התגלה ממצא קרמי, לרבות ידית חרס של קנקן נושאת טביעה (עמיתי-פרייס, להלן), ממצא כלי זכוכית (גורין-רוזן, להלן), 12 חפצי מתכת (עמיתי-פרייס, להלן) — בולה, אבזם, שני מכלים צרים, חלק ממקל כוחל, חמש משקולות ושני סיגים — ושישה מטבעות.

הממצא הקרמי מתוארך למן התקופה העבאסית ועד התקופה הפאטימית, וכולל קערות בוהק (איור 1:6, 2), קערת סרצ'י לימני מיובאת מבירות (איור 3:6), קערת צלהב (איור 4:6), קערות מטיפוס Common Glazed (איור 5:6, 6), ספל (איור 7:6), סירי בישול (איור 8:6–10), קנקן עזה (איור 11:6), פכים (איור 12:6–16), פכית סל (איור 17:6), צפחת (איור 18:6), מכל דמוי רימון (איור 19:6) ונרות (איור 20:6, 21). נר 21 מעוטר בבעלי חיים וצמחים: טווסים, אריה בתמונת ציד ובעל חיים שוכב תחת עץ תמר, וביניהם עיטורים של עצי תמר וגפנים; הנר מתוארך לתקופה הפאטימית.

מששת המטבעות שהתגלו בחפירה זוהו ארבעה: שניים תוארכו לתקופה הרומית המאוחרת — מהם אחד (ר"ע 168002) לשנים 324–330 לסה"נ והאחר (ר"ע 168004) לימי קונסטנטינוס הא', שנת 314 לסה"נ — מטבע אחד לתקופה האומיית (ר"ע 168005) ואחד לתקופה העבאסית (ר"ע 168003).
 
ידית נושאת טביעה
ניצן עמיתי-פרייס
 
התגלתה ידית של קנקן חרס (איור 7; 101L, 1001B), ועליה מוטבע דגם ייחודי של קו עגול שקוע ובתוכו עיגול בולט. בקרב 160 ידיות נושאות טביעה המוכרות כיום בארץ, לא קיים דגם זהה. ידיות שעליהן טביעות התגלו באזור ההר מצפון לירושלים, בירושלים, ברמלה, ברחובות, בערי החוף אשקלון, יפו וקיסריה, ביוקנעם ובטבריה (עמיתי-פרייס, כהן-וינברגר והר-אבן תשע"ח). עד כה יוחסו הידיות שנבדקו בבדיקה פטרוגרפית למרכזי הייצור דיר סמואל (נבי סמואל), עטרה (עטרות) וקסיס (עמיתי-פרייס, כהן-וינברגר והר-אבן תשע"ח:85). לא ידוע היכן יוצרה הידית שהתגלתה בחפירה, מכיוון שמקום הייצור לא נחרת עליה, וחומר הגלם, שמקורו בתצורת מוצא, אופייני לכל מרכזי הייצור הידועים כיום.
 
ממצא זכוכית
יעל גורין-רוזן
 
נמצאו כ-78 שברי כלי זכוכית, מחציתם שברים הניתנים לזיהוי ותיארוך. כלי הזכוכית מתוארכים ברובם למן ראשית בנייתה של העיר רמלה בתקופה האומיית ועד התקופה הפאטימית. כלי זכוכית אחד חריג במכלול. זהו שבר של שפת קערה (105L, 1044B; איור 1:8) מזכוכית בגוון ענבר, מעובת דופן, שנעשתה ביציקה ומתוארכת לשלהי התקופה ההלניסטית וראשית התקופה הרומית הקדומה. השבר קטן מכדי לייחס את הקערה לאחד משלושת תתי-הטיפוסים המוכרים: הטיפוס המעוטר בחריתה אופקית בדופן בחלק הפנימי או החיצוני; הטיפוס שמעוטר בצילוע בולט שמתחיל מתחת לקו השבירה של השבר מהחפירה; והטיפוס ללא העיטור כמוהו נמצאו בקיסריה (Gorin-Rosen and Katsnelson 2015:122–123, Fig. 6.5:CG31–CG32). זהו השבר הראשון מתקופה זו שנמצא בחפירות ברמלה. לא ברור אם הוא שייך לפעילות כלשהי שהתקיימה במקום בתקופה הנדונה או שהובא למקום כחלק מפסולת זכוכית למחזור. שבר זה נמצא יחד עם שבר של כוס/קערה ושני בסיסי כלים, המתוארכים שלושתם לתקופה האומיית. בחפירה נמצאו מטבעות מהתקופה הרומית המאוחרת, כך שיש עדות לפעילות מוקדמת לתקופת יסודה של העיר באזור זה.

כמה שברים מייצגים טיפוסים המתוארכים בעיקר לתקופה האומיית: שפות של כוסות/קערות (100L, 102L, 105L, 106L ו-107L), המאופיינות בשפה זקופה או נוטה מעט פנימה ומעוגלת באש, ובסיס פשוט, שטוח ומעובה במרכז או מעט קמור, כמוהם התגלו בעבר ברמלה ותוארכו לתקופה האומיית (Gorin-Rosen 2016:46–47, Fig. 2:8–13, 15, 16, ור' שם הפניות נוספות); כמה שברי שפות מקופלות חוצה או פנימה, שיחד איתן נמצאו גם בסיסים שטוחים או מעט קעורים השייכים לאותו טיפוס; שברי בקבוקים המעוטרים על הצוואר בחוט גלי עדין (106L), מאפיין מובהק של התקופה האומיית, בחוט גלי עבה (107L; ר' בקבוקים ופך מטיפוס זה ברמלה, Gorin-Rosen 2016:48–49, Figs. 3:21–23) ובחוט אופקי דק או עבה (106L, 107L); וכמה בסיסים דחופים פנימה ומחודדים שאופייניים אף הם לתקופה האסלאמית הקדומה.

כלי נוסף מייצג אף הוא את התקופה האסלאמית הקדומה (100L, 1025B; איור 2:8); ראשיתו בתקופה האומיית והוא ממשיך להופיע בתקופה העבאסית. זהו כלי המכונה אלמביק שלו שפה מקופלת החוצה. לכלים אלה יש לרוב זרבובית שמאפיינת אותם. כלים דומים נמצאו בחפירות ברמלה (Gorin-Rosen 2010:227, Pl. 10.2:18, 19, ושם דיון בטיפוס והפניות נוספות). השלב המאוחר מיוצג בשפת כוס (100L, 1005B; איור 3:8) מזכוכית חסרת צבע המעוטרת בחיתוך רדוד ושריטות של דגם מורכב על הדופן החיצונית מתחת לשפה. הדגם מורכב מפס אופקי החרות מתחת לשפה כקו גבול עליון של הדגם, ומתחתיו דגם של מעוין ובתוכו דגם רשת צפוף. מעל ומתחת למעוין יש עיטורים נוספים בחריתות. כוסות אלה נמצאו בכמויות גדולות בספינה הטרופה בסרג' לימני בחופה הדרומי של תורכיה, שתוארכה לעשור השלישי של המאה הי"א לסה"נ. כוסות מטיפוס זה נמצאו בכמויות גדולות בטבריה, בעכו וברמלה ובכל מקום בו יש שכבת יישוב מהמאות הי'–הי"א לסה"נ. ברמלה למשל מעוטרות כוסות אלה במגוון של דגמים (Pollak 2007:111–113, Fig. 6:35–37). כוסות שעוטרו בצורות שמולאו בדגם רשת ובשילוב של דגמים נוספים נמצאו באותו מכלול בסרג' לימני (Kitson-Mim Mack 2009:61–63, Fig. 4-10:BK73, BK75). כלי הזכוכית בספינה הטרופה הגיעו מאזורינו, וייתכן שהכוס שנמצאה ברמלה והכוסות המעוטרות בשילוב של אותו הדגם הגיעו מבית מלאכה אחד, שתוצרתו הייתה מצויה בשווקים באזור. באותו סל נמצא גם שבר חלק תחתון של שפופרת זכוכית קטנה פחוסה, מעין אמפולה, המתוארכת לאותו פרק זמן ומוכרת גם היא בחפירות אחרות ברמלה וביישובים רבים נוספים (בית שאן, טבריה, יוקנעם ופוסטאט; Pollak 2007:127–128, Fig. 11:73, Pl. 1:4).

הכלים שנמצאו בחפירה משתלבים במידע הרב המצטבר בשנים האחרונות מחפירות הצלה ברמלה. תרומתה של חפירה זו בשבר הקדום שנמצא בה המתוארך לשלהי התקופה ההלניסטית וכן בכוס מראשית המאה הי"א לסה"נ, המייצגת טיפוס מוכר, המעוטר בדגם מיוחד שטרם פורסם.
 
ממצא מתכת
ניצן עמיתי-פרייס
 
בולה (0.8 ס"מ אורך; איור 1:9). התגלתה בולה מעופרת, שבצדה האחד עיטור צמחי והשם [م]هند ([מ]הנד; [Mu]hanad).
 
אבזם (איור 2:9). התגלה אבזם, כנראה מודרני, שבצדו הפנימי יש שני מסמרונים לחיבור לחגורת עור.
 
מכלים. התגלו שני מכלי ברונזה. המכל האחד דמוי גליל חלול (0.8 ס"מ קוטר, 4.6 ס"מ גובה; איור 3:9). חלקו התחתון מעוטר בכרית סגלגלה ובכרית נוספת קטנה, המשמשת בסיס למכל. זהו כנראה מכל זעיר להחזקת כוחל, בושם או משחה יקרה. מכל דומה להחזקת כוחל, עשוי מסגסוגת של נחושת, נמצא בחפירה במלון האבירים בעכו (Vrancic 2016:225–242) ומתוארך למאה הי"ג לסה"נ. הן לכלי מרמלה והן לכלי מעכו יש פסים סיבוביים לרוחב החלק החיצוני של המכל. המכל האחר דמוי כדור קטן (איור 4:9) ומעוטר בכריות; הוא מזכיר כד קטן, ונראה שהיה חלק מבסיס של מכל לאחסון משחה יקרה.
 
מקל כוחל (3.1 ס"מ אורך; לא צולם). התגלה מקל ברונזה, שלו חתך מרובע. הוא שבור ומעוקל מעט בקצה אחד שלו.
 
חמש משקולות ברונזה
1. משקולת עגולה ועבה (1.5 ס"מ קוטר; 4.57 גרם; איור 5:9), ועליה כתובת בערבית.
צד א': [مح]مد / [ر]سول / [الله]
תעתיק: [מח]מד [ר]סול [אללה]
תרגום: מחמד שליח אללה
צד ב': שרידים של: لا ا[له] / الا الله(?) / وحده
תעתיק: לא א[לה] אלא אללה (?) וחדה
תרגום: אין אלוה מבלעדי אללה לבדו
 
2. משקולת רבועה (1 × 1 ס"מ; 5.76 גרם; איור 6:9), שעל אחד מצדיה יש סימון של שלוש נקודות. שתי משקולות דומות, האחת במשקל 0.5 דרהם (1.36 גרם) והאחרת במשקל 1 דרהם (2.8 גרם), נמצאו בקיסריה, ועל בסיסיהן סימון של שלוש נקודות (Holland 2009:45–46, Nos. 133, 139).
 
3. משקולת מלבנית (0.8 × 1.0 ס"מ; 2.84 גרם; איור 7:9). משקולת דומה דמוית לבנה נמצאה בחפירה ברחוב רמב"ם ברמלה (0.6 × 0.9 ס"מ; 1.29 גרם; עמיתי-פרייס 2017ב).
 
4. משקולת דמוית חבית (1.9 ס"מ קוטר; 14.23 גרם). משקולת במשקל דומה של 14.59 גרם נמצאה בקיסריה, ונחשבת למשקולת של חמישה דרהם (Holland 1986:182).
 
5. משקולת עגולה (0.4 ס"מ קוטר; 1.98 גרם).
 
סיגים. התגלו שני סיגי עופרת: האחד דמוי אלה (3.7 ס"מ אורך; איור 8:9), מעוגל ורחב בקצהו האחד והולך וצר כלפי הקצה הנגדי, והשני הוא פיסת עופרת שמתארה לא סדור (1.2–1.8 × 1.9 ס"מ; איור 9:9). בחפירות אחרות ברמלה נתגלו פיסות ברונזה, למשל בברכת אל-ג'מוס (עמיתי-פרייס 2017א). כן נתגלה בית מלאכה לייצור כלי מתכת, ובו תנור (טורגה, הדד וטואג 2016). בחפירה סמוכה נמצאה עדות להתכת נחושת, על פי המשקע שנותר בכוריות אחדות שהתגלו בחפירה (הרשאה מס' 4929-A; ע' שיאון וש' שלו, מידע בעל פה).