נפתח ריבוע חפירה (25 מ"ר) במדרון המזרחי של רכס המשתפל אל הכנרת, במרחק כ-370 מ' ממזרח לחופה. נחשפו שרידי מתקן לאגירת נוזלים, המתוארך לתקופה הרומית (המאות הא'–הד' לסה"נ), ותועדו שרידי קיר איתן בחתך שנעשה בעבודה של כלים מכניים.
שטח החפירה נמצא בחלקה הצפוני של העיר מהתקופות הרומית­–האסלאמית הקדומה (המאות הא'–הי' לסה"נ) ובגבולה הדרומי של העיר מהתקופה העות'מאנית. בכל אזור טבריה נערכו עד עתה למעלה מ-180 חפירות וסקרים ארכיאולוגיים. בחפירות וסקרים שנערכו בעבר בסביבת שטח החפירה התגלו שרידי יישוב למן התקופה הרומית ועד תקופה העות'מאנית (סטפנסקי 2005; סטפנסקי 2007; שטרן 2007; הרטל 2008; דמתי 2009א'; דמתי 2009ב'; דללי-עמוס 2010;  זינגבוים והרטל 2011; הרטל 2013; הרטל והראל 2013; סטפנסקי 2016: אתרים 19, 50, 53, 87, 89; זינגבוים, אהרוני ואבשלום-גורני תשע"ט; Stepansky 2008; רישיון מס' 844/2020-B). בסביבת החפירה התגלה בעבר ריכוז גדול של בורות, בארות, מאגרים ושרידים אחרים הקשורים במים.
 
בחפירה נחשף נדבך אחד של קיר איתן (50W; 4.8 מ' אורך חשיפה, 0.9 מ' רוחב; איורים 2, 3), שנבנה בכיוון מזרח–מערב משתי שורות של אבני גיר, ובתווך אבנים קטנות, שלוכדו בכמות רבה של חומרי מליטה. אבני הפן הצפוני של הקיר יושרו וטויחו בשכבה עבה של טיח בהיר, שמעורבים בו חצצים קטנים וכהים. אל קיר 50 ניגשת מצפון רצפה (105L) עשויה מטיח, הדומה לזה שנמרח על הפן הצפוני של הקיר. מתחת לרצפת הטיח התגלתה תשתית של אבנים מהודקות (106L), הניגשת גם היא אל קיר 50 מצפון. התשתית נבנתה על גבי אדמה שמעורבים בה אבני בזלת (107L). בשלב כלשהו נבנתה צמוד לקיר 50 מצפון תוספת בנייה של שורת אבנים (51W); היא פגעה ברצפת הטיח ועל כן חלקים ממנה מושתתים הישר על תשתית האבנים (איור 4).
חומרי המליטה הרבים וחיפוי הטיח העבה מעידים כי השרידים שנחשפו הם חלק ממתקן לאגירת נוזלים, אולי בריכת מים. היעדר חומרי מליטה וטיח על שורת אבנים 51 מלמד כי היא לא הייתה חלק מקיר המתקן האטום לחדירת נוזלים.
ממצא כלי החרס שהתגלה על הרצפה ובתשתיתה מתארך את המתקן לתקופה הרומית (המאות הא'–הד' לסה"נ), וכולל בעיקר קערה מטיפוס כפר חנניה (1D; איור 1:5), שני סירי בישול מטיפוס כפר חנניה (4A; איור 2:5, 3) וקנקן ממשפחת כלי שיחין (איור 4:5).
במרחק 8.2 מ' ממערב לקיר 50, במעלה מדרון, תועדו שרידי קיר איתן נוסף (52W; כ-0.8 מ' רוחב; איור 6), שנבנה בתוך תעלת יסוד (1.5–1.6 מ' עומק), שנחתכה על ידי כלים מכניים. הקיר נחשף בחתך בקרקע בשני מקומות (108L, 109L), המרוחקים כ-12 מ' זה מזה, משני עברי בור תשתית. קיר 52 נבנה מאבנים גדולות, וביניהן התגלו שרידים מעטים של חומרי מליטה. הממצא הקרמי שנאסף מהחתך הדרומי (לא צויר) מתוארך אף הוא לתקופה הרומית (המאות הא'–הד' לסה"נ).