החפירה נערכה בשדה חקלאי, במרחק כ-100 מ' מצפון-מערב לחורבת מגדל אושה (איור 1). נחפרו ארבעה ריבועים, ונחשפו בהם שרידי בנייה דלים מהתקופות הרומית–הביזנטית המשתרעים בשולי האתר. בסקר שנערך בעבר תועד באתר ח'אן מהתקופה העות'מאנית (עולמי וגל תשס"ד: אתר 85), שבבנייתו שולבו אבנים מהתקופה הצלבנית, חלקן מעוטרות. ממערב לח'אן תועדו שרידי מבנים שנבנו מאבני גוויל, וסמוך להם קברים חצובים. באתר נמצאו חרסים מהתקופות הרומית, הביזנטית, הממלוכית והעות'מאנית. בחפירה שנערכה בקרבת מקום (תלמי 2012; איור 1: 6213-A) נחשף קיר שדה מהתקופה הרומית.
 

נחשפו שרידים של קיר שדה, שני מפלסי אבנים ומפלס של חלוקים ואבני צור. השרידים נפגעו מעיבוד חקלאי ומתשתיות. הקיר (110W; איור 2) נבנה מאבני גוויל גדולות שהונחו על אדמת חרסית, מהן נותרו שתי אבנים בלבד. סמוך לקיר נמצאו חרסים אחדים, ובהם ידית של קדרה מהתקופה הרומית (איור 1:3).

מפלס האבנים האחד עשוי משכבות של אבנים בינוניות-קטנות ומאדמה כבושה (106L; איור 4), מתארו לא סדור, ונמצאו בו מעט חרסים מהתקופות הרומית והביזנטית (לא צוירו), אבנים חרוכות ועצמות בעלי חיים. מפלס האבנים השני (109L; איור 5) דומה למפלס הראשון, ועל חלק מהאבנים זוהו סימני שרפה. סמוך למפלס זה נמצאו חרסים, ובהם קנקן מהתקופה הרומית (איור 2:3) וקערות מהתקופה הביזנטית (איור 3:3–5).

בעומק של כ-2 מ' מתחת לפני השטח נחשף מפלס של חלוקים ואבני צור רבות (104L; איור 6); נראה כי המפלס נוצר מסחף שמקורו באפיק של נחל קדום.