בחודשים אוקטובר-נובמבר 2020 נערכה חפירת בדיקה מדרום-מערב לחַסְפין (הרשאה מס' 8852-A; נ"צ 273595-4070/749684-50090), לקראת הרחבת היישוב. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון מועצה מקומית גולן ומשרד הבינוי והשיכון, נוהלה על ידי ב' צין (צילום שטח), בסיוע א' ברון (ניהול שטח), מ' בקר-שמיר, י' לנג ומ"א טבר (עזרה בניהול שטח), י' יעקובי (מנהלה), א' קליינר (מדידות וצילום רחפן), א' פרץ (צילום רחפן וצילום שטח), ת' מואב, ע' ענבר-ערמון, נ' ברק, ה' בן-דוב וא' קפ (הדרכה), ר' בארי (הנחייה וכלי חרס), א' קרסיק (סריקת תלת ממד של אבן מעוטרת), י' רסקין (גיאולוגיה ובדיקות OSL), צ' בדיחי (גלאי מתכות), א' זינגבוים (סקר מקדים), פועלים מכפר יאסיף וכפר שעב, עשרות מתנדבים מהקהילה, סטודנטים מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, תלמידים ממכינות נטור, כפר הנשיא, אל-רום וקצרין וחניכי שנת שירות מבית הספר כפר הנשיא.
נפתחו 16 ריבועי חפירה בארבעה שטחים (A–D; איור 1) בין היישובים חספין ונוב לנחל אל-על. שטחי החפירה משתרעים במישור בזלת, המשתפל במתינות צפונה. התגלו שרידי בנייה מהתקופה הניאוליתית המאוחרת או הכלקוליתית, מתחם מבוצר שנבנה בתקופת הברונזה התיכונה 2ב' ונעשה בו שימוש נוסף בסוף תקופת הברזל 1 או בתחילת תקופת הברזל 2א', שרידי בנייה מהתקופה הרומית התיכונה וכן דרך כפרית, מגדל ורגמי אבנים שאי אפשר לתארכם. העפר מהחפירה נופה במלואו בנפה בצפיפות של 1 ס"מ, פרט לעפר שמעל רצפות שנופה בנפה בצפיפות של 0.5 ס"מ.
בחפירות שנערכו בעבר בתל נוב, המרוחק כ-2.5 ק"מ מדרום לחפירה, התגלו שרידי בנייה מתקופות הברזל, הפרסית, ההלניסטית והרומית (וקסלר-בדולח תש"ס; ממליה 2022; הרשאה מס' 8774-A). בתעודה 256 במכתבי אל-עמארנה (כוכבי-רייני תשס"ה: מכתב 256), ששלח מתובעל שליט פחל אל סוכן פרעה בכנען, נזכרות ערים בארץ הגרו-גשור, ובהן עין-ענב. אולברייט זיהה את עין-ענב עם תל נוב, אך יש חוקרים שלא קיבלו הצעה זו (מעוז תשמ"ו:148; וקסלר בדולח תש"ס:25; Albright 1943:16). עד כה לא נחשפו בתל נוב ממצאים מתקופת הברונזה המאוחרת 2 — ימי אל-עמרנה. נוב ו"חצפיא/חספיה" נזכרות גם במקור מאוחר — רשימת העיירות האסורות בתחום סוסיתא בברייתא דתחומין, המשקפת את תמונת היישוב עד המאה הב' לסה"נ, שהשתמרה בתוספתא, בתלמוד ובכתובת הפסיפס של בית הכנסת ברחוב (זוסמן תשל"ד:123; מעוז תשמ"ו:59–61).
סביבת החפירה תועדה בעבר בסקרים. בסקר הגולן תועדו באזור כשמונה דולמנים וכן חורבה המשתרעת ממערב לשטח החפירה, על גדת נחל אל-על (הרטל ובן אפרים 2012: אתרים 7, 8). בסקר פיתוח שנערך לקראת הרחבת היישוב חספין (רישיון מס' 912/2019-S) תועדו על פני השטח כמה קירות, רגמי אבנים, אולי דולמנים, דרך עתיקה ומתחם לא מוכר המשתרע על גבעה החולשת על נחל אל-על, בחלק הצפוני של שטח הסקר.
שטח A. נפתחו ארבעה ריבועי חפירה, ונתגלה בהם חלק ממבנה קטן (איור 2), שקירותיו נבנו מאבני שדה גדולות; הקיר הצפוני נבנה באבנים גדולות במיוחד. צמוד לקיר הצפוני מחוץ התגלה מתקן סגלגל (1 מ' קוטר, 0.4 מ' גובה), שנבנה באבנים בינוניות; רצפתו עשויה מלוחות אבן שטוחים. בהצטברויות אדמה בתוך המבנה ומחוץ לו נמצאו כמה אבני שחיקה ולהבי מגל מצור, המתארכים את המבנה לתקופה הניאוליתית המאוחרת או הכלקוליתית. בנוסף נחפרו שני רגמי אבנים, המרוחקים כ-15 מ' זה מזה, שאחד מהם כיסה את אחד מקירות המבנה, ולכן מאוחר לו. החפירה ברגמים הגיעה עד לסלע ולא התגלו בהם תאי קבורה או ממצא מתארך.
שטח B. נפתחו שני ריבועי חפירה, ונחשף קטע של דרך קדומה בציר כללי מזרח–מערב, ובה פיתולים שהם תוצאה כנראה של פני השטח (איור 3). הדרך נבנתה משכבת מילוי של אבנים קטנות ושטוחות, שפילסו שקעים טבעיים בסלע האם, והיא נתחמת בשני קירות. הקיר הצפוני נבנה משתי שורות של אבני שדה גדולות ובתווך מילוי של אבנים קטנות, ואילו הקיר הדרומי נבנה ברישול משורה–שתיים של אבני שדה בגדלים שונים. לצד הדרך מצפון נחשף חלק ממבנה קטן, שנבנה באבנים גדולות והשתמר לגובה שלושה נדבכים (1 מ'), כנראה חלק משומרה או מגדל. לצד הדרך מדרום נחשף רוגם גדול של אבני שדה גדולות, אולי שרידי מגדל או דולמן. על פני הסלע נמצאו חרסים שחוקים, חלקם קדומים על סמך הטין והצריפה וחלקם מהתקופה הרומית, וכן כלי צור. זמנה של הדרך לא ברור.
שטח C. נפתחו שבעה ריבועי חפירה מדרום-מזרח לנחל אל-על, ונחשפו שרידי מתחם מבוצר קטן (1.2 דונם; איור 4), שהובחנו בו שני שלבי בנייה, הקדום מתוארך לתקופת הברונזה התיכונה 2ב' והמאוחר לסוף תקופת הברזל 1 או תחילת תקופת הברזל 2א'; כן התגלו שני רגמים מאוחרים יותר. לשלב הקדום של המתחם יוחסה חומה רחבה (1.5 מ' רוחב), שנבנתה משתי שורות של סלעי בזלת גדולים במיוחד. אל החלק הפנימי של החומה ניגש ריצוף של אבנים שטוחות, כנראה רחבה (איור 5). מעל הרצפה התגלתה הצטברות אדמה ובה שברי כלי חרס רבים, בעיקר סירי בישול וקנקנים. בצילום אוויר של האתר ניכר כי המתחם בשלב זה היה רבוע. בשלב המאוחר שונה מעט תוואי החומה, והיא נבנתה מחדש במתאר סגלגל. בשלב המאוחר של המתחם נבנתה מעל החומה הקדומה וצמוד אליה חומה חדשה מאבני בזלת גדולות ובינוניות, חלקן מעט מהוקצעות. בחלק הפנימי של החומה החדשה נבנה מסדרון צר ונמוך (4.5 מ' אורך חשיפה, 0.6 מ' רוחב, 1 מ' גובה; איורים 5, 6), שרצפתו מנצלת את הסלע והוא קורה באבנים שטוחות ומהוקצעות. על פי שקעים הנראים לעין על פני השטח בהיקף המתחם ניתן להסיק שהמסדרון נבנה לכל אורכה של החומה. לאורך המסדרון נחשפו הסתעפויות שלו כלפי חלקו הפנימי של המתחם (איור 7). בהצטברות אדמה מעל רצפת המסדרון נמצאו שברי כלי חרס מתקופת הברזל, הכוללים בעיקר סירי בישול.
סמוך לפינה הדרומית-מזרחית של החומה נקבע בה פתח צר (איור 8), שהוליך לרחבה מרוצפת אבנים בתוך שטח המתחם. הרחבה המרוצפת נבנתה מעל רצפת האבנים השטוחות מהשלב הקדום; היא נפגעה מהתמוטטות מפולות אבן מהחומה. מעל רצפה זו נתגלו שברי כלי חרס משלב מאוחר של תקופת הברזל 1–שלב קדום של תקופת הברזל 2א'. צמוד לפתח מדרום נחשפה במה מלבנית (0.6 × 2.0 מ', 0.6 מ' גובה; ר' איור 8), שנבנתה מאבני שדה גדולות צמוד לחומה מחוץ. בחלקה העליון של הבמה הונחו ארבע אבנים שטוחות, מוארכות ומהוקצעות. בהצטברות אדמה מעל הבמה נמצאו צלמית של אישה מחזיקה כלי נגינה, כנראה תוף (ר' למשל Kleiman 2019: Plates 96–97; Saarelainen and Kletter 2020: Fig. 34.1:1–8), טבעת ברונזה, טבעת ברזל ושני חרוזים מגיר ומקוורץ. צמוד לבמה מדרום שולבה בחומה מצבת אבן גדולה, הנושאת חרותות של שתי דמויות סכמתיות שלהן קרניים וידיהן פונות מטה. נראה כי הבמה והמצבה הן מכלול פולחני סמוך לפתח המתחם. מצפון לפתח, מחוץ למתחם, נתגלה מתקן סגלגל (0.5 מ' אורך, 0.3 מ' עומק), שנחפר באדמה ודופן בלוחות אבן קטנים; הוא התגלה מלא באדמה ומעליו התגלה קנקן שבור באתרו המתוארך לתקופה הרומית התיכונה.
מדרום-מזרח למתחם נחשפו שני רגמי אבנים, אולי ערמות של אבנים שסוקלו לצרכים חקלאיים. התגלו בהם שברי כלי חרס, חלקם קדומים על סמך הטין והצריפה וחלקם מתוארכים לתקופה הרומית, וכן כלי צור.
שטח D. נפתחו שני ריבועים המרוחקים כ-50 מ' זה מזה. בריבוע הדרומי נחשף רוגם אבנים על הסלע. בחפירה מסביב לרוגם התגלו חרסים מהתקופה הרומית. לאחר הסרת אבני הרוגם התגלו כמה ראשי קירות ולידם הצטברות של חרסים מהתקופה הרומית התיכונה. נראה כי הקירות הם חלק ממבנה או מתקן מהתקופה הרומית. במקום נמצאה גם אבן גדולה ועליה חקוקות גומות בשתי שורות מקבילות, כנראה למשחק. בריבוע הצפוני התגלו בסלע האם שרידי מחצבה מתחילת המאה הקודמת.
בחפירה התגלו שרידי בנייה מהתקופות הניאוליתית המאוחרת או הכלקוליתית, הברונזה התיכונה 2א', שלהי הברזל 1 או תחילת הברזל 2 והרומית. נראה כי המבנה מהתקופה הניאוליתית המאוחרת או הכלקוליתית בשטח A הוא מבנה יחיד בנוף, ולא התגלו עד כה מבנים נוספים בקרבתו, אך ייתכן ורגמים בסביבה מכסים מבנים שאינם נראים על פני השטח. זמנה של הדרך הקדומה בשטח B אינו ברור, אך ייתכן שהיא קשורה למתחם שנחשף בשטח C או לשרידי הבנייה מהתקופה הרומית בשטח D. המתחם המבוצר בשטח C הוא חידוש חשוב בחקר תקופות הברונזה התיכונה 2 והברזל ברמת הגולן. עד כה נחשפו באזור רק אתרים מעטים מתקופות אלה, ובהם תל נוב המרוחק 2.1 ק"מ מדרום-מזרח למתחם, תל אבו זייתון המרוחק 2.7 ק"מ מדרום-מזרח למתחם, ובו נחשפה חומה היקפית סגלגלה, תל א-דאהב המרוחק 4 ק"מ ממזרח למתחם, ובו זוהו חרסים מתקופת הברונזה המאוחרת (ר' בארי, מידע בעל פה), ותל עין א-טרוק המרוחק 4.5 ק"מ מדרום-מזרח למתחם. אתרים אלה שוכנים כולם על גדות נחלים וסמוך למעיינות, במקומות בהם יש גישה נוחה לניצול המים, ואפשר שהם נועדו לשלוט במקורות המים. הבמה ומצבת האבן שהתגלו סמוך לפתח המתחם המבוצר מהשלב המאוחר דומות לבמה ומצבות שנחשפו במכלול השער של תל בית ציידה (ערב תשפ"א:99), ומלמדות על כן על דמיון אדריכלי ותרבותי בין שני האתרים מתקופת הברזל. מצבה זו ייחודית שכן היא אחת המצבות היחידות שהתגלו באתרן, והחרותות שהתגלו עליה הן חידוש, שכן לראשונה מוצגות שתי דמויות ולא אחת. אפשר שהייתה זו מצבה לאל הירח או אל הסערה, ועד כה נמצאו חמש מצבות כאלו (Kleiman 2019:385–386). שימושו של המתחם, הן בתקופת הברונזה התיכונה 2ב' והן בתקופת הברזל, אינו ברור, שכן נחשפו בעיקר מרכיבי הביצור. יתכן כי היה זה מתחם מנהלתי הקשור בשמירת מקורות המים, שהתגבש בשלב הקדום בעקבות צמיחת ערי המדינה בתקופת הברונזה התיכונה 2 ובשלב המאוחר בעקבות התגבשות הממלכות בדרום הלבנט בתקופת הברזל. על פי התרבות החומרית, הבמה, המצבה והחרותות, אפשר ללמוד כי בתקופת הברזל הייתה לאתר זיקה לתרבות הארמית. ייתכן ובאתר שכן מבנה מנהלי של אחת הממלכות הארמיות הקדומות, אולי ממלכת גשור, כפי שמציעים כמה חוקרים (כוכבי תשנ"ו; ערב תשפ"א), אם כי אין הוכחות חד משמעיות שאכן מדובר בממלכה זו. למסדרון שנבנה לאורך חומת המתחם בשלב המאוחר סגנון אדריכלי שונה מזה המוכר בתקופת הברזל, ועל כן עולה ספק באשר לתיארוכו. אפשר אולי שהוא נבנה בתקופה הרומית, על סמך שרידים וממצאים מתקופה זו שהתגלו בסביבת המתחם, אם כי בתוך המסדרון עצמו לא התגלו ממצאים מהתקופה הרומית. בתל בית ציידה נחשפה בנייה דומה, שזוהתה כמרתף מהתקופה ההלניסטית (ערב תש"ס:98; Notley 2007:226). נראה כי מרתף זה קרוב יחסית לתוואי החומה המשוער מתקופת הברזל, ולכן אפשר להציע כי המרתף בתל בית ציידה עשה שימוש מאוחר בבנייה מתקופת הברזל. באתר אל-אחוואט התגלו מסדרון שנבנה בניצב לחומת האתר (Zertal 2001: Figs. 8, 9) ומבנים ובהם מסדרונות קצרים. זרטל תארך את בניית מסדרונות אלה לתקופת הברזל, אם כי פינקלשטיין הציע לתארכם לתקופה הרומית, ששרידים ממנה נחשפו באתר (Finkelstein 2002). גם בחתושש שבאנטוליה נחשפו מסדרונות במכלולי החומה מתקופת הברונזה המאוחרת, וייתכן שהמצבה שהתגלתה בחפירה מייצגת קשר תרבותי בין האתר לבין הממלכה החיתית או אולי הממלכה הניאו-חיתית (על סמך מצבה שהתגלתה בגזיאנטפ שבטורקיה ומתוארכת כנראה לתקופת הברזל 2; Kleiman 2019:385). שרידי הבנייה שהתגלו בשטח D קשורים אולי לבית חווה מהתקופה הרומית, ואפשר שגם הרגמים שהתגלו בשטחי החפירה, שבחלקם התגלה ממצא קרמי מהתקופה הרומית, היו ערמות של אבנים שסוקלו למטרות חקלאיות בתקופה זו.
החפירה באתר מצטרפת לחפירות מהשנים האחרונות באתרים אחרים בדרום רמת הגולן, והיא ותשמש בסיס למחקר והשוואה של תקופות הברונזה התיכונה 2 והברזל בדרום הגולן ותוסיף מידע על התפרוסת היישובית באזור בתקופות נוספות.
הרטל מ' ובן אפרים י' 2012. נוב – 40/1 (אתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל).
וקסלר-בדולח ש' תש"ס. חפירה ארכיאולוגית בתל נוב. עתיקות 39:*13–*26.
זוסמן י' תשל"ד. כתובת הלכתית מעמק בית-שאן: סקירה מוקדמת. תרביץ מג:88–158.
כוכבי-רייני צ' תשס"ה. למלך אדוני: מכתבי אל-עמארנה, כמד, תענך ומכתבים נוספים מהמאה הארבע-עשרה לפסה"נ. ירושלים.
כוכבי מ' תשנ"ו. ארץ גשור – תולדות חבל-ארץ בתקופת המקרא. ארץ-ישראל כה:184–201.
מעוז צ"א תשמ"ו. רמת הגולן בעת העתיקה: מחקר בגיאוגרפיה היסטורית. עבודת מוסמך, האוניברסיטה העברית. ירושלים.
ערב ר' תש"ס. בית-צידה. קדמוניות 87:118–91.
ערב ר' תשפ"א. שלושים שנה לחפירות בית צידה, בירת הממלכה הנשכחת של ארץ גשור. קדמוניות 160:96–105.
Albright W.F. 1943. Two Little Understood Amarna Letters from the Middle Jordan Valley. BASOR 89:7–17.
Finkelstein I. 2002. El-Ahwat: A Fortified Sea People City? IEJ 52:187–199.
Kleiman A. 2019. The Archaeology of Borderlands Between Israel and Aram in the Iron I–II (Ca. 1150–750 BCE). Ph.D Diss. Tel Aviv University. Tel Aviv.
Notley R.S. 2007. Et-Tell Is Not Bethsaida. NEA 70/4:220–230.
Saarelainen K. and Kletter R. 2020. Late Bronze Age and Iron Age I Clay Figurines and Cult Objects. In A. Mazar and N. Panitz-Cohen eds. Tel Rehov, A Bronze and Iron Age City in the Beth-Shean Valley IV: Pottery Studies, Inscriptions and Figurative Art (Beth-Shean Valley Archaeological Project 8). Jerusalem. Pp. 519–537.
Zertal A. 2001. ‘Corridor-Builders’ of Central Israel: Evidence for the Settlement of the ‘Northern Sea Peoples’? In V. Karageorghis and C.E. Morris eds. Defensive Settlements of the Aegean and the Eastern Mediterranean After c. 1200 B.C (Proceedings of an International Workshop Held at Trinity College Dublin, 7th-9th May, 1999). Nicosia. Pp. 215–232.