החפירה השלימה שתי חפירות שנערכו בעבר (לנדס-נגר 2008; מילבסקי וברזילי 2011; איור 2), ונחשפו בהן ממצאים מן התקופה הכלקוליתית ללא הקשר אדריכלי, גת חצובה מן התקופה הביזנטית וטרסה מהתקופה העות'מאנית.
בחפירה הנוכחית נחשפו שני שלבי בנייה: השלב הקדום והעיקרי כולל שרידים של מתקן וקיר מהתקופה הביזנטית המשכה של הגת שנחפרה בעבר והשלב המאוחר כולל שרידי קירות, שנבנו במעבר בין התקופה הביזנטית לתקופה האסלאמית הקדומה. בחפירה נמצאו חרסים אחדים, כלי צור, נתזים ופסולת סיתות מן התקופה הכלקוליתית, בדומה לממצא מהחפירות הקודמות  עדות לאתר גדול מהתקופה הכלקוליתית בסביבה הקרובה, כנראה במעלה המדרון.
 
השלב הקדום. נחשפו מתקן חצוב (112L) וקיר רחב (2W; איור 3), שנבנה מאבנים גדולות ומהוקצעות. נראה שהם שייכים למכלול הגת שנחפר בעבר. במילוי אדמה שכיסה את השרידים נמצאו חרסים המתוארכים למאות הו'–הח' לסה"נ (ר' איור 6). כן נמצאו מחט מנחושת (?; איור 4) ושני מטבעות קטנים במצב השתמרות רע שלא ניתנים לזיהוי.
 
השלב המאוחר. מעל מילוי אדמה מפולס נבנו שני קירות (1W, 3W; איור 5). קיר 1 בנוי מאבנים מהוקצעות בינוניות ומאבני גוויל, ונראה כי נפגע בפן הצפוני. קיר 3 בנוי מאבני שדה בינוניות. במילוי שכיסה את השרידים התגלה ממצא מעורב, המתוארך לתקופות הכלקוליתית, הביזנטית והאסלאמית הקדומה (לא צויר).
 
ממצא כלי חרס
בנימין ג' דולינקה
 
ממצא כלי החרס התגלה במילויים מופרעים ומעורבים. החרסים השתמרו רע, ובהם סירי בישול ששפתם משולשת, המתוארכים לתקופה הרומית הקדומה, וכן קערות מהתקופה הרומית המאוחרת (לא צוירו). רוב הממצא מתוארך לשלהי התקופה הביזנטית ולתקופה האסלאמית הקדומה (המאות הו'–הט' לסה"נ), וכולל קערות, אגנים ונר האופייניים למכלולי תקופות אלה. כל הכלים במכלול מקורם בייצור מקומי, והם עשויים מחרס צהבהב או צהוב-אדום שמעורבים בו גריסי גיר. בממצא קערות FBW האופייניות לתקופה האסלאמית הקדומה, ובהן קערה עמוקה שדופנותיה דקות מאוד (איור 1:6), המתוארכת למאות הח'–הט' לסה"נ (Magness 1993: Form 1E). מעניין שבקערה זו חסר העיטור השכיח של הפס הגלי המחורץ, ובמקומו הכלי צבוע באדום בהיר. כן התגלו שלוש קערות, הדומות לקערות המקדה הירושלמיות (Magness 1993: Form 4), אך ללא עיטור מקדה; לשתיים (איור 2:6, 3) שפה מקופלת, הנפוצה יותר, ואילו לשלישית (איור 6:6) שפה מעובה ושטוחה. הקערה באיור 4:6 היא חיקוי מקומי של PRSW (LRC Form 3). אמנם חסר בה החיפוי האדום והכהה של הייצור האותנטי, אך יש לה שלושה פסי מקדה סביב השפה, האופייניים לטיפוס. קערות אלה שכיחות בירושלים ובעורף שלה, והן מתוארכות למאות הז'–הח' לסה"נ. כן נמצאו שני אגנים (איור 7:6, 8) ונר מטיפוס Large Candlestick Lamp (איור 9:6; Magness 1993: Form 3A), שיוצר מאמצע המאה הו' עד ראשית המאה הח' לסה"נ. מכלול כלי החרס טיפוסי לאזור ירושלים בתקופות הביזנטית המאוחרת והאסלאמית הקדומה.
 
נחשפו מתקן וקיר השייכים כנראה למכלול הגת שנחפר בעבר, וכן שלב בנייה מאוחר שזמנו אינו ברור.
מכלול הגת שייך כנראה לאתר עין אל-חניה, שבגדה הנגדית של נחל רפאים. הממצא מן התקופה הכלקוליתית מרמז על קיומו של אתר לא מוכר מתקופה זו בקרבת מקום.