בשולי ח'ירבת זֻבאלה נערכו בעבר סקרי פיתוח, ותועדו שרידי מבנים ופזורת חרסים מהתקופות הרומית והביזנטית (רישיונות מס' 580/2015-S, 798/2017-S; מ' אורון וח' ממליה, מידע בעל פה). בחתכי בדיקה שנערכו באמצעות כלים מכניים משני צדי כביש 264 התגלו מעל 50 קברי ארגז, מרביתם מצפון לכביש ואחדים מדרום לו. הקברים נכרו באדמה בשורות במרחקים קבועים זה מזה בכיוון מזרח–מערב. במהלך ביצוע חתכי הבדיקה זוהו מעל חלק מהקברים שרידים של קנקן שהוצב בקצה המערבי של הקבר.

בשניים מקברים אלה (100 ו-102) נערכה חפירה. קברים 100 ו-102 נכרו באדמה ודופנו בלוחות מהוקצעים של אבני קירטון; הם כוסו בלוחות קירוי שהשתמרו בחלקם. בקברים נמצא מילוי אדמה שלא ניתן לסינון.
 
קבר 100 (0.98 × 1.95 מ' מידות חיצוניות, 0.6 מ' עומק; איור 2) נפגע בעבר, כנראה כתוצאה מסלילת הכביש, ולוחות הכיסוי בצדו המערבי היו חסרים. בחלקם העליון של חלק מאבני הדיפון של הקבר סותתה מגרעת, ששימשה להנחת לוחות הכיסוי. בקבר נמצאו שרידי פרט בוגר שהונח פרקדן (איור 3), ראשו פונה למערב; אי אפשר לקבוע את מינו. במילוי אדמה מעל מפלס הקבורה נמצאו שברי גוף של כלי חרס אחדים שלא זוהו; לא ברור אם הם שרידי מנחות או נועדו לסימון הקבר או למטרה אחרת.
 
קבר 102 (0.5 × 1.2 מ' מידות חיצוניות, 0.6 מ' עומק; איור 4) כוסה בשתי אבנים גדולות מאוד, שהוקצעו חלקית. בקבר נמצאו שרידים דלים של פרט צעיר שמינו אינו ברור. באזור האגן נמצאו שני חרוזים (איור 1:5, 2) דמויי חבית עשויים מחומר מזוגג (vitreous material). החרוז האחד עשוי מחומר דמוי חרס צלהב ועליו כתמים של זיגוג בגוון תכלת ירקרק, והחרוז השני עשוי מחומר מזוגג באופן לא אחיד בגוון תכלת ועליו שלוש דיסקיות עגולות מוצמדות מחומר בגוון כהה יותר, בדומה לחרוזי עיניים. החרוזים פשוטים ואינם משקפים מוצרי מותרות או ייבוא.
 
הקברים שנחשפו שייכים לבית קברות גדול המשתרע בשוליים המערביים של ח'ירבת זבאלה, משני צדי כביש 264. על סמך בנייתם של הקברים והממצא המועט שהתגלה בתוכם ועל פני השטח, אפשר להניח כי זמנם התקופה הרומית המאוחרת. הצבת קנקן מעל הקבר או לצדו לסימון או מצבה היא תופעה מוכרת למן התקופה ההלניסטית ועד התקופה הביזנטית (ישראל 2009).