בסקרי הפיתוח שנערכו טרם החפירה (אבו ריא ושפירו 2011; 2012) תועדו מחצבות, מתקנים חצובים, גתות, כבשנים ומערות. החפירה (איור 1) נערכה בכמה מן השרידים שהתגלו בסקר, המשתרעים על שתי גבעות נמוכות שהמסלע בהן קירטון ונארי והן מיוערות ברובן. בחפירה נחשפו חמש גתות, שלושה כבשני סיד עגולים, שלושה מתקנים חצובים, ארבע מחצבות אבן ושתי מערות. כן התגלו בחפירה חרסים רבים מן התקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית. בתעלות בדיקה שנערכו בשוליים המערביים של שטח החפירה נחשף אתר מהתקופה הכלקוליתית הקדומה. בגבעות אלה נערכו בעבר חפירות (פז וורדי 2014; אבו ריא, פורת וטחן-רוזן 2011; טחן-רוזן 2010).
 
גתות
גת 1 (איור 2, 3). לגת שני משטחי דריכה ממזרח וממערב לבור איגום. המשטח המזרחי שרד בשלמותו והוא טויח בשכבת גיר כתוש (כ-0.1 מ' עובי); בדופנו הצפונית התגלתה בנייה באבן. בדופן המערבית של המשטח נחצבה תעלה שמובילה לבור האיגום. מן המשטח המערבי שרדו רק חלק מהצלע הצפונית-מערבית ותעלה חצובה בדופן המזרחית, שהוליכה אל בור האיגום. בור האיגום (2.2 × 2.3 מ', כ-2 מ' עומק) טויח בטיח הידראולי. בחלקה המערבי של רצפת הבור נחצב בור שיקוע קטן (כ-0.4 × 0.4 מ', כ-0.2 מ' עומק). בהצטברויות אדמה במשטח המזרחי ובמילוי אדמה בבור האיגום נלקטו חרסים מסוף התקופה ההלניסטית וראשית התקופה הרומית (המאות הב'–הא' לפסה"נ). מבין אלה יש לציין בסיס של קערת ETS (איור 1:4), שני קנקנים פניקיים (איור 2:4, 3) ושתי ידיות רודיות (ר' נספח: מס' 2 ו-3).
 
גת 2 (איור 5). גת חצובה בקפידה, הכוללת משטח דריכה רבוע (2.5 × 2.5 מ', 0.5 מ' עומק מרבי) ומצפון לו בור איגום (0.5 × 1.5 מ', 0.5 מ' עומק). בארבע הפינות של משטח הדריכה חצובים ספלולים (0.1 מ' קוטר, כ-0.15 מ' עומק), אחד בכל פינה, המעידים כנראה על עמודים שתמכו בקירוי כלשהו מעל משטח הדריכה. בור האיגום נפגע כתוצאה מבליה טבעית.
 
גתות 3, 4 (איורים 6, 7). שתי גתות תענכיות צמודות, שכל אחת כוללת משטח דריכה רדוד ובור איגום מלבני ממזרח לו. במשטח הדריכה של גת 3 נמצאו נקבים שמוליכים לבור האיגום; בחפירה נשברו הנקבים ונותרו מהם רק תעלות. משני צדי המשטח של גת 3 נחצבו גומות. גתות אלו מתוארכות לתקופת הב"ת 2 (גצוב, אבשלום-גורני ומוקארי תשנ"ח(.
 
גת 5 (איורים 8, 9). נחשפו משטח דריכה רדוד דמוי טרפז (כ-3 × 3 מ') וממזרח לו בור מים חצוב שלו פתח עגול (1.4 מ' קוטר, 2.5 מ' עומק נראה; הוא לא נחפר). תחתית הבור מכוסה באדמת סחף. נראה כי בור המים נחצב בתוך בור האיגום של הגת לאחר שזו שיצאה מכלל שימוש.
 
כבשני סיד
כבשן 1 (איורים 10, 11) חצוב ברובו בסלע (כ-3.5 מ' קוטר, 3.1 מ' עומק). צדו המזרחי של חלקו התחתון דופן באבני גוויל ואבנים מהוקצעות במגוון מידות.
 
כבשן 2 (איורים 12, 13). כבשן קטן (כ-2 מ' קוטר) שנחצב בפתח מערה (מערה 1, להלן) ושרד באופן חלקי (כ-1 מ' עומק). סביב קרקעית הכבשן נחצב מדף (כ-0.2 מ' רוחב), אשר שימש כנראה להנחת האבנים שיועדו לשרפה, במטרה לשמור על חלל גדול במרכז הכבשן לחומרי בערה.
 
כבשן  3(איורים 14, 15). הכבשן (3 מ' קוטר, 3 מ' עומק) נחצב במדרון מתון; חלקו העליון נבנה מאבני גוויל בינוניות וקטנות. בתחתיתו נחצב מדף צר בדומה לכבשן 2. בצדו המערבי של הכבשן נחשפו שתי אבנים מהוקצעות גדולות (מידות הגדולה מהן: כ-0.3 × 0.4 × 0.8 מ'), ששימשו משקוף של פתח קטן.
 
מתקנים
מתקן 1 (נ"צ 21735/75760; מחוץ למפה 1). נחשף שבר של אבן ריסוק עגולה של בית בד (כ-1.4 מ' קוטר, כ-0.7 מ' עובי), שחלקה העליון בלט מעל פני השטח (אבו ריא ושפירו 2012: סעיף 28).
 
מתקן 2 (איורים 16, 17). נחשף מתקן חצוב צמוד למחצבה 1 מדרום, שממנו שרדו תעלה בכיוון מזרח–מערב (כ-2.0 אורך; 0.1 מ' רוחב ועומק) וחציבה מלבנית צמודה לה מצפון (0.3 × 1.2 מ', 0.1 מ' עומק).
 
מתקן 3 (איור 18). נחשף בור מלבני חצוב בסלע (0.5 × 1.3 מ', כ-0.25 מ' עומק), אולי חלק מגת קטנה או לאגירת נוזלים אחרים. מתקן דומה תוארך בקרבת מקום לתקופה הכלקוליתית המאוחרת (גצוב 2011). מתקנים דומים נחשפו בכמה אתרים סמוכים (טחן-רוזן 2010).
 
מחצבות
מחצבה 1 (איורים 16, 17). נחשפה מחצבה (7 × 7 מ', כ-1 מ' עומק מרבי), ובה שלושה מפלסי חציבה רדודים וסימני חציבה של אבנים.
 
מחצבה 2. נחשפה מחצבה (כ-2.5 × 3.0 מ'), ובה מפלס חציבה יחיד.
 
מחצבה 3. נחשפה מחצבה קטנה (כ-0.4 × 0.6 מ'), ובה מפלס חציבה יחיד.
 
מחצבה 4 (איורים 19, 20). נחשפה מחצבה (כ-3.5 × 4.0 מ'), ובה שני מפלסי חציבה וסימני חציבה של אבנים. במרכז המחצבה הובחנה אבן בשלבי חציבה ראשוניים (כ-0.4 × 0.5 מ', כ-0.2 מ' עובי).
 
מערות
מערה 1 (איורים 12, 13). נחשפה מערה חצובה (כ-7 × 11 מ') שלה פתח עליון בצדה המזרחי (כ-0.6 × 1.0 מ'); מטעמי בטיחות נהרסה התקרה ולאחר מכן נחפרה. פתח נוסף בצדה הדרומי-מערבי נסתם בעת חציבת כבשן 2. רוב חלל המערה התגלה מלא באדמת סחף ואבנים, בעיקר קרוב לפתחים. בחפירה במערה, ובעיקר בין האבנים, נמצאו שברי כלי חרס רבים השייכים למגוון טיפוסים, ובהם בעיקר קנקנים וכלי בישול מהתקופות ההלניסטית (המאה הב' לפסה"נ) והרומית (המאות הא'-הב' לסה"נ). הממצא מהתקופה ההלניסטית כולל טיפוסים מקומיים ומיובאים, ובהם קערה עשויה בתבנית (איור 1:21), סיר בישול סגור (איור 2:21), קנקן פניקי (איור 3:21), צוואר של אמפורה (איור 4:21), שממנו יוצאות שתי ידיות, שאחת מהן נושאת את החותמת "קנידוס" (ר' נספח: מס' 5), בסיס של אמפורה רודית (איור 5:21) ושתי ידיות רודיות (ר' נספח: מס' 1 ו-4). הממצא מהתקופה הרומית כולל קדרת בישול מטיפוס שיחין (איור 1:22), כלי בישול מטיפוס כפר חנניה (איור 2:22–5), קנקן הנפוץ ביודפת (איור 6:22), קנקני שיחין (איור 7:22–12) וקנקנים פניקיים (איור 13:22, 14).
 
מערה 2 (איורים 6, 23). נחשפה מערת קבורה קטנה (כ-1.0 × 1.5 מ', כ-1.4 מ' עומק מרבי) חצובה במשטח סלע נארי, ולה פיר כניסה שפתחו מלבני (0.7 × 1.3 מ'). בדופן הצפונית של הפיר נחצבה מגרעת קטנה ששימשה כמאחז לרגלי המשתמשים. בתחתית המערה נחצבו שתי שקתות קבורה, שדופן סלע אנכית מפרידה ביניהן.
 
אתר מהתקופה הכלקוליתית
במרחק כ-100 מ' ממזרח לצומת אחיהוד, בשוליים המערביים של החפירה, בשטח שבין גת 5 למתקן 3, נתגלתה בסקר פסולת של תעשיית צור. במקום נחפרו חמש תעלות בדיקה באמצעות כלי מכני על מנת לקבוע את גבולות האתר ושכבות היישוב בו. התברר כי באתר שאורכו כ-100 מ', שתי שכבות יישוב מן התקופה הכלקוליתית, אשר נפגעו ברובן בעבר בזמן סלילת כביש 85. הממצא הקרמי בשכבות יישוב אלה מתוארך לתקופה הכלקוליתית הקדומה, ובו שלוש קערות (איור 1:24–3), בסיס שטוח של קדרה או של קנקן (איור 4:24) ודופן של קנקן המעוטרת בדגם אידרה חרות (איור 5:24).
 
תוצאות החפירה מאששות את מסקנות הסקר ומחדדות את התמונה של הנוף הכפרי בגבעות הקירטון במזרח עמק עכו. אזור זה מתאים לחציבת אבני בנייה ומתקנים חקלאיים. גילוין של הגתות התענכיות, לרבות גת תענכית נוספת שנמצאה בסקר בקרבת מקום (לרר 2012), מרחיב את המידע על תפוצתן בתקופת הב"ת 2 מעמק יזרעאל בדרום עד לאתר טירת-טמרה בצפון. העדויות מהחפירה מלמדות על התרחבות הפעילות החקלאית גם בתקופות ההלניסטית והרומית.