האתר משתרע בחלקו העליון של נחל הבשור, מדרום ליישוב אשלים (איור 1). הוא התגלה לראשונה בסקר שערכו א"נ גורינג-מוריס וס' רוזן (Goring-Morris and Rosen 1987) באזור שיועד לתחנת כוח (תחנת כוח שבטה), ודווח כי ייתכן שיש בו מחסה סלע באתרו מהתקופה הפליאוליתית התיכונה. בחודש מאי 2020 נערך בשטח דייק הבשור סקר גיאו-ארכיאולוגי על ידי המחברים (רישיון מס' 999/2020-S), ובמהלכו נערך סקר חוזר באתר. בסקר תועדו פזורות כלי צור שהשתמרו היטב מהתקופה הפליאוליתית התיכונה לאורך מדרון מתחת למצוק סלע — כנראה מחסה סלע שקרס (איור 2). החפירה הנוכחית נערכה בהמשך לסקר במטרה לאתר אופקים ארכיאולוגיים באתרם.

נפתחו שני שטחי חפירה (2.5 מ"ר סה"כ; איור 3) בחלק הגבוה ביותר של המדרון, סמוך למצוק וצמוד לחלל קטן וריק במצוק. החפירה נערכה ברשת של 0.25 מ"ר וביחידות עומק של כ-5 ס"מ בכל פעם. כל הסדימנטים נופו בניפוי יבש בכברה של 5 מ"מ. בנוסף, נחפרה תעלת בדיקה גיאולוגית (0.5 × 2.0 מ', 1.35 מ' עומק מרבי) צמוד לשטח החפירה ובניצב למדרון (ר' איור 3). התעלה נחפרה ביחידות עומק של כ-0.3 מ' לערך, בכלים גדולים יותר מאלה ששימשו בריבועי החפירה. כל הסדימנטים נופו בניפוי יבש בכברה של 5 מ"מ. דגימות סדימנטים הן מהתעלה והן מריבועי החפירה נלקחו לניפוי רטוב ולמיון במעבדה.

 
בחפירה זוהו לפחות שני אופקים ארכיאולוגיים באתרם. האופק העליון (0.3 מ' עובי) הובחן הישר מתחת לפני השטח, והתגלו בו שפע של פריטי צור שהשתמרו היטב, מהם רבים מרובדים אופקית (איורים 4, 5), יחד עם שברים של ביצי יען; אופק זה קשה ומגובש במשקע גירני. האופק התחתון זוהה סמוך לתחתית תעלת הבדיקה הגיאולוגית, בעומק של כ-1.1 מ' מתחת לפני השטח, והתגלו בו פריטי צור רבים וכמה שברים של ביצי יען. מכלול הצור בשני האופקים אופייני לתקופה הפליאוליתית התיכונה בלבנט, והוא כולל חודי לבלואה (איור 1:6–3), מקרצפים (איור 4:6–6) וכמה גרעיני לבלואה מותשים וגרעינים היררכיים (איור 7:6).

ממצאים אלה אישרו את קיומם של לפחות שני אופקים ארכיאולוגיים באתרם, והם מלמדים כי מחסה הסלע היה מיקום מועדף עבור קבוצות של ציידים-לקטים, שביקרו במקום שוב ושוב במהלך התקופה הפליאוליתית התיכונה. מחקר עתידי יתמקד בהגדרת האופי והכרונולוגיה של תעשיות הצור באתר, והקשר שלהן לסביבה בתקופה הפליאוליתית וההקשר התרבותי של התקופה הפליאוליתית התיכונה בנגב.