החפירות בהיפוס/סוסיתא, הידועה גם כאנטיוכיה היפוס של הדקפוליס, המרוחקת 2 ק"מ ממזרח לכנרת, נערכות מאז שנת 2000 (קובלבסקה ואיזנברג 2021; Hippos-Sussita Website). החפירות בשנת 2021 נערכו בארבעה שטחים (איור 1): בית קברות האוכף (NSD; איור 17:1); הפורום (FRM; איור 5:1); שער העיר המזרחי (EGT; איור 1:1); והקתדרלה (CTD; איור 2:1).
 
בית קברות האוכף (NSD)
החפירות נערכו בשני שטחים בבית הקברות (איור 2): שדה הסרקופגים ומערת קבורה A.
 
שדה הסרקופגים נמצא בין החפיר (איור 17:1) לבין מאוזוליאום הפרחים (איור 23:1), ונחפר בסוף 2020 ותחילת 2021. שמונה סרקופגים נחפרו באופן מלא או חלקי, וכמה מהם פורסמו (Eisenberg and Kowalewska 2021). הסרקופג הדרומי ביותר (S15278), המרוחק כ-30 מ' מצפון למאוזוליאום הפרחים, עשוי מבזלת; הוא בלתי מעוטר וניצב חופשי. הסרקופגים האחרים עשויים מאבן גיר או נארי, והם הוצבו בתוך שקתות חצובות בסלע נארי רך. כל שוקת יועדה להכיל סרקופג והמכסה שלו, וכוסתה בקורות בזלת. התגלה סרקופג יחיד מעוטר (15385S; איור 3) בסיתות של טבולה אנסטה ריקה, דיסקים, קשתות ומדף דקורטיבי — טיפוס סרקופג אופייני, המוכר סביב הכנרת (Aviam 2016). לא התגלה כל ממצא מתארך בתוך הסרקופגים או במילוי סביבם, זולת כמה שברי גוף של כלי חרס, כנראה מהתקופה הרומית, ושברי עצמות אחדים.
 
מערת קבורה A. זוהי מערת הקבורה הראשונה שנחפרה בבתי הקברות של סוסיתא. היא נמצאת במדרון המזרחי של האוכף, במרחק כ-20 מ' ממזרח למאוזוליאום הפרחים. מאחר שתקרת המערה התמוטטה (איור 4), התרכזה החפירה בעיקר בשבירה והסרה של שכבה עבה של סלע הנארי. במערה השתמר בחלקו פתח מדורג וכוך קבורה בדופן הצפונית. נמצאו כלי חרס מהתקופה הרומית, שאינם מאוחרים למאה הד' לסה"נ, אשר מלמדים כי מערת הקבורה הייתה בת זמנם של הקברים האחרים בבית קברות האוכף.
 
הפורום (FRM)
החפירות בפורום בשנת 2021 נערכו בשתי נקודות: 1813W בצד הצפוני-מערבי של הפורום, ו-1493F בשטח שמעל מאגר המים הגדול שמתחת לחלק הדרומי של הפורום (איורים 5:1, המאגר מסומן בכחול; 5).
 
בדיקות ליד 1813W. נחפרו שני בורות בדיקה קטנים (כ-0.9 × 0.9 מ') בצדדים הצפוני והדרומי של קיר 1813 לבחינת אופי הבנייה של הקיר (איור 6), לפני שחזורו החלקי והצבתו מחדש של אחד מעמודי הגרניט של האכסדרה הצפונית של הפורום. שני הבורות נחפרו עד לסלע הבזלת, והתברר כי קיר 1813 מתוארך לתקופה ההלניסטית (המאה הב' לפסה"נ?). נראה שעמד כאן מבנה מהתקופה ההלניסטית (סטואה?), שכוסה מאוחר יותר בסטילובט הרומי של אכסדרת הפורום. בשכבת העפר שהצטברה על סלע הבזלת מתחת לקיר נמצאו חרסים וכמה פריטי צור, המתוארכים לתקופה הכלקוליתית.
 
השטח שמעל המאגר. החפירה נערכה סמוך למאגר עקב עבודות השימור שערכה רשות העתיקות לייצוב תקרת הקימרון של המאגר. בעבודות השימור ובחפירה המצומצמת שנלוותה אליהן נחשפה על קימרון המאגר (1493F) שכבה של אבני בזלת קטנות שלוכדו בחומר מליטה על בסיס סיד. שכבה זו כוסתה כנראה במקור בלוחות הריצוף מבזלת של רחבת הפורום. על שכבה 1493 התגלתה שכבת עפר מאובקת אפורה כהה (0.3–0.4 מ' עובי), שהכילה ממצא מעורב, כולל חלקים רבים של רעפי אסבסט של סככה גדולה של צה"ל, שנהרסה לפני תחילת החפירות בשנת 2000, ואשר נראית בתצלומים מוקדמים. שכבה 1493 נחתכה בשתי תעלות לפחות (10114L, 10119L), שהוליכו כנראה מים לתוך המאגר, אך תאריכן לא הוברר.
 
שער העיר המזרחי (EGT)
החפירה נערכה במעבר השער ובחלקה מתחת לרחבת השער (איור 7), טרם הנחת תשתית תת-קרקעית. השער והרחבה רוצפו בלוחות ריצוף מבזלת, ומתחתם עבר צינור לחץ הבנוי מחוליות בזלת (איור 8). שני מגדלים, המרוחקים 3.15 מ' זה מזה, ניצבו משני צדי השער (איור 8: הקו הצהוב מציין את המפתח בין שני המגדלים). מהחפירה עלו שתי מסקנות: 
1) החתך של מעבר השער ששורטט בשנות ה-50 (Eisenberg 2014: Fig. 139) היה סכמתי, ואינו מתאר באופן נאמן את השכבות או הבנייה. למעשה, צינור הלחץ מבזלת לא הונח בתעלה חצובה בסלע או ישירות על הסלע, כפי שמוצג בחתך, אלא על שכבה מפולסת של סלעי בזלת גדולים והיה עטוף באבני בזלת קטנות משוקעות בחומר מליטה.
2) מעבר השער לא הופרע או נבנה מחדש בסוף המאה הא' או תחילת המאה הב' לסה"נ. ההפרעה היחידה שאינה מודרנית היא שוד אבני הריצוף של הרחבה, ללא נזק משמעותי לשרידים נוספים. הפרעות מודרניות הובחנו בחלק הצפוני-מזרחי של התעלה, ליד גדר של שדה מוקשים מודרני.
 
הקתדרלה (CTD)
הקתדרלה ואולם ההטבלה הסמוך נחפרו על ידי אגף העתיקות בתחילת שנות ה-50 (Epstein and Tzaferis 1991), והקצה המערבי של הסיטרה הדרומית והקיר הצפוני של אולם ההטבלה נחפרו חלקית בידי משלחת חפירות סוסיתא בשנת 2003 (Segal 2003). העבודה בשנת 2021 התמקדה בחשיפה מלאה של הקיר והסיטרה הדרומיים של הכנסייה, כמו גם האכסדרה המזרחית של אטריום הכנסייה, כולל שלושת הפתחים המוליכים אל הכנסייה, ובכך נחשפה הכנסייה במלואה לפני פתיחתה לציבור (איור 9).
האטריום ורצפות הסיטרה הדרומית כוסו במפולות המבנה, שכללו בעיקר אבני גזית מבזלת. במקום שרדו רק נדבכי הגזית הנמוכים ביותר של קירות המבנה, ובמקומות מסוימים גם הנדבך הנמוך ביותר הוטה ונדחף ממקומו.
השטח המזרחי של רצפת האופוס סקטילה של הסיטרה הדרומית השתמר היטב (809F; איור 10). בשכבת ההצטברות על רצפת הסיטרה הדרומית התגלו ממצאים מודרניים, בעיקר תרמילי כדורים המעידים על כך שלפחות חלקים מסיטרה זו היו חשופים בשנות ה-50, ומאז התכסו. לא התגלו ממצאים מזהים נוספים. חלוקת אכסדרת האטריום ליחידות קטנות עם קירות פשוטים הבנויים מאבנים לא מעובדות, והממצאים הביתיים הרבים, ובהם בעיקר כלי שחיקה מבזלת, מלמדים על שימוש חוזר בשטח זה בתקופה האומיית, ואולי אף בתקופה העבאסית הקדומה. חלקה הדרומי של הרצפה היה עשוי טיח, בעוד שבחלקה הצפוני זוהו כמה קטעים של רצפת פסיפס, אשר כוסו מאוחר יותר ברצפת עפר כבוש. הקצה הדרומי של הסטילובט של אכסדרת האטריום המזרחית נחפר, שם נחשפו שני אדנים המצטרפים לארבעת האדנים והבסיסים הקיימים, שהתגלו בשנות ה-50.
חפירת הקיר הדרומי של הקתדרלה העלתה כי שורת חדרים נוספת נמצאת מדרומו, אך רק קטע מצומצם של כ-0.5 מרוחבם של אלו נחשף. התברר כי אחד החדרים המערביים רוצף ברצפת פסיפס שהשתמרה היטב ואחד החדרים המזרחיים הייתה רצפת אופוס סקטילה. כמו כן, נחשפה בנייה נוספת מסקרנת — אגן בצורת צלב מטויח וצבוע אדום מוקף בסורגי שיש — צמוד לקיר הדרומי של המבנה הראשי של הקתדרלה, אולי אגן הטבלה שני. האגן הראשון נמצא בשנות ה-50 באפסיס הראשי של אולם ההטבלה.
ארבעה בורות בדיקה נפתחו מתחת לרצפות הקתדרלה. בור אחד נפתח צמוד לסטילובט בחלק הדרומי של אכסדרת האטריום המזרחית והוא נחפר עד לסלע; נחשף בו קיר קדום יותר ורצפה המונחת על שכבת עפר כבוש (0.10–0.15 מ' עובי) מעל הסלע. בור שני נחפר ממזרח לפתח הראשי של הקתדרלה, ושני בורות נחפרו בסיטרה הדרומית, סמוך לאדנים שתמכו בטור העמודים הדרומי. בשלושת הבורות שנחפרו בתוך הקתדרלה נחשפו שני שלבי בנייה קדומים יותר: לשלב המאוחר יוחסו שרידי כנסייה שלה תכנית זהה לקתדרלה המאוחרת, ולשלב הקדום יוחס סף שהתגלה מתחת לאדנים של טור העמודים, הישר מתחת לפתח הראשי של הקתדרלה.
 
המידע החדש והחשוב ביותר שהתגלה בחפירות 2021 הוא קיומם של שלבי בנייה הקדומים לקתדרלה. מידע חשוב נוסף הושג בתיארוך קיר הסטילובט הצפוני של הפורום. כמו כן, הושגו תובנות חדשות לגבי אופן בניית מעבר השער הראשי של העיר ומערכת אספקת המים שחצתה אותו, ונחשפו סרקופגים חדשים בבית קברות האוכף המאפשרים להבין טוב יותר את אופי הקבורה.