בחודש מאי 2020 נערכה חפירת הצלה בנחל זנוח, סמוך לכביש עוקף בית שמש (3855; הרשאה מס' 8750-A; נ"צ שטח A — 200882/625429, נ"צ שטח B — 200480/627300), לקראת הנחת צינור ביוב. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת מי שמש באמצעות הקבלן דוד אקרשטיין, נוהלה על ידי נ' בננסטיין, בסיוע נ' נחמה (מנהלה), ש' הלוי (צילום שטח ופוטוגרמטריה), א' לידסקי-רזינקוב (ציור ממצא), ד' גזית (מעבדת צילום), ה' קופרשמידט (מעבדת מתכות), א' זכאים (תכנית), ג' גולדנברג (גלאי מתכות), י' רסקין (גיאומורפולוגיה), צ' קניאס, ע' שדמן וי' זלינגר.
החפירה נערכה בשני שטחים (A, B; איור 1): שטח A נפתח במורד הצפוני-מזרחי של הגבעה שעליה משתרעת חורבת זנוח, ושטח B נפתח בערוצו של נחל זנוח. נחשפו שני קירות שדה, שאחד מהם מתוארך לתקופה הביזנטית. בסקרים וחפירות שנערכו באזור בעבר התגלו שרידים וממצאים רבים ממגוון רחב של תקופות, הקשורים למערך הכפרי-חקלאי שהשתרע לאורך נחל זנוח (וייס, זיסו וסולימני תשס"ה; שלו 2018, ושם רקע והפניות; Dagan 2010).
שטח A (איורים 2–5). נחשפו שני קטעים של קיר שדה ארוך (102W, 106W; 0.6 מ' רוחב), שנבנה בציר צפון–דרום מאבנים במגוון גדלים; הוא השתמר לגובה של נדבך אחד עד שניים (כ-0.5 מ'). בחפירה לצד הקיר (104L, 105L) נחשפו נדבכי היסוד, שהונחו על שכבה של אדמת סחף חומה; בקטע הדרומי נחשפו אבנים קטנות אחדות, ששימשו אולי תשתית לבניית הקיר. בחפירה נמצאו חרסים שתוארכו למן התקופה הרומית המאוחרת ועד התקופה האסלאמית הקדומה (לא צוירו), ונראה שהם נסחפו מחורבת זנוח הסמוכה.
שטחB (איורים 6–9). נחשפו שני קירות שדה (203W, 205W; כ-0.5 מ' רוחב, 1.2 מ' גובה השתמרות מרבי), שנבנו בציר כללי צפון-מערב–דרום-מזרח מאבנים במגוון גדלים; קיר 203 השתמר לגובה שני נדבכים וקיר 205 השתמר לגובה שלושה נדבכים. בחפירה לצד קיר 203 (204L) נחשפו שרידי תשתית הקיר (208L), שנבנתה מאבנים קטנות והונחה על אדמת סחף חומה. קיר 205 מתעגל מעט; הוא הושתת על אדמת סחף חומה. לצד קיר 205 התגלתה מפולת אבנים, המלמדת כנראה כי הקיר היה גבוה יותר. בחפירה לצד קיר 205 נמצאו ראש חץ מברזל (206L; איור 10) ושברי כלי חרס מהמאות הד'–הז' לסה"נ, ובהם קדרות (איור 1:11–3), סירי בישול (איור 4:11, 5) וקנקנים (איור 6:11, 7). על סמך הממצא הקרמי אפשר לתארך את בניית הקיר לתקופה הביזנטית לכל המוקדם.
נראה כי קירות 102, 106 ו-203 שימשו לחלוקה של אדמות חקלאיות, ואילו קיר 205 המתעגל שימש לתיחום ותיעול אפיקו של נחל זנוח בין חלקות חקלאיות. על סמך הממצא הקרמי בשני השטחים נראה כי זמנם של ארבעת הקירות התקופות הרומית המאוחרת–הביזנטית. מחקר גיאומורפולוגי שנערך באתר (רסקין, אשר ובננסטיין 2021) מחזק הנחות אלה.
וייס ד', זיסו ב' וסולימני ג' תשס"ה. מפת נס הרים (104) (סקר ארכיאולוגי של ישראל). ירושלים.
Dagan Y. 2010. Ramat Bet Shemesh Regional Project: The Gazetteer (IAA Reports 46). Jerusalem.
Magness J. 1993. Jerusalem Ceramic Chronology: Circa 200–800 CE. Jerusalem.
Taxel I. 2009. Khirbet es Suyyagh: A Byzantine Monastery in the Judean Shephelah. (Salvage Excavation Reports 6). Tel Aviv.