האתר משתרע על גבעה בצפון כפר ורדים, המכונה בפי תושבי המקום גבעת אורנים ומפרידה בין החלק הדרומי של מעלות לבין תרשיחא, במרחק כ-100 מ' מצפון-מזרח לח'ירבת א-דבשה (איור 1). האתר נסקר וזוהה לראשונה במהלך סקר האתרים בגליל העליון (Frankel et. al 2001:26, Site 169). בסקר נוסף שנערך בגבעה בשנת 2010 זוהו 16 נקודות ממצא (לרר 2012), ובהן שרידים אדריכליים וחרסים מתקופת הברונזה הביניימית ומהתקופה העות'מאנית. בעקבות הסקר נערכה בדצמבר 2010 חפירת בדיקה מצומצמת בניהולו של ג"ב יפה (הרשאה מס' A-6072).

החפירה הנוכחית (1 דונם; איור 2) נערכה על שלוש מדרגות סלע טבעיות במורד המערבי של הגבעה, ונחשפו בה שרידים אדריכליים שהשתמרו היטב ויוחסו לתקופת הברונזה הביניימית (שכבה II) ולתקופה העות'מאנית (שכבה I).
 
שכבה II — תקופת הברונזה הביניימית. בחפירה נחשף כמעט בשלמותו מבנה מגורים גדול, ובו 14 חדרים לפחות (20 × 30 מ'; איור 3) שהשתרעו על שלוש המדרגות הטבעיות. המבנה מוקף בשטחי פעילות פתוחים. החדרים כוסו במפולות גדולות של אבני בנייה, שמקורן בהתמוטטות הקירות. המפולות חתמו את הממצאים באתרם הישר על רצפות הסלע (איור 4).
קירות המבנה נבנו ישירות על הסלע, ללא תעלות יסוד, ומכיוון שהם נבנו בהתאם לזווית המדרון הם לא תמיד ישרים לגמרי ורבות מהפינות מעוגלות. הנדבכים התחתונים של הקירות נבנו משורה אחת של אבנים גדולות מלבניות או מרובעות, ומעליהם נבנו נדבכים של לוחות אבן גיר גדולים מהוקצעים קלות. פרט למפולות האבן הגדולות לא נמצאו לבני בוץ או פסולת של לבני בוץ על הרצפות, ולכן נראה כי הבנייה נערכה רק באבנים.
החדרים שונים בגודלם ובתכניתם, ובהם חדרים קטנים ומרובעים וחדרי רוחב מלבניים. באחד מחדרי הרוחב (כ-3 × 8 מ'), במדרגה התחתונה, התגלו שני בסיסי עמודים, שהוצבו ישירות על רצפת הסלע; נראה כי הם שימשו להצבת עמודי עץ לתמיכת הגג. בחדר רוחב נוסף במבנה התגלו בסיסים דומים. בפינות החדרים נחשפו מתקני אחסון; הם היו סגורים בקיר בנוי, ובחלקם התגלו קנקני אגירה. באחד החדרים התגלו שלושה פיטסים, שלפחות אחד מהם הוצב בבור חצוב במטרה לייצב את בסיסו העגול ולהפוך אותו למתקן קבוע (איור 5); פיטס זה שוחזר, והתברר כי הקיבולת שלו 510 ליטר (איור 6). החדר ובו שלושת הפיטסים מלמד על אחסון כמויות גדולות של מוצרים הזמינים למשק הבית, וכן על תכנון ייעודי של מרחב לאחסון זה.
במבנה נחשפו שני סוגים של מתקני בישול: שטחים מרוצפים המיועדים לבישול ('רצפות בישול') ובמות בישול מוגבהות שניצלו את הסלע המפולס. בזיקה למתקנים אלו התגלו סירי בישול וכמויות גדולות של עצים ובלוטים מפוחמים. דגימות פחמן 14 של כמה שרידים מפוחמים תוארכו למאה הכ"ג לפסה"נ (Lev et al. 2021: Table 1). בתוך המבנה התגלו גם כמה משטחי סלע מדורגים ועליהם אבני שחיקה מבזלת; הם שימשו כנראה שולחנות עבודה לטחינה.
מסביב למבנה התגלו משטחי סלע, ששימשו כנראה אזורי פעילות. במשטח סלע במדרגה התחתונה, ממערב למבנה, נחצבו כמה שקעים או ספלולים, ששימשו כנראה מכתשים לכתישה.
מכלול כלי החרס כולל בעיקר כלים להכנת מזון ואחסונו: סירי בישול, פיטסים וקנקני אגירה. נמצאו גם כמה דסקיות מאבן גיר מגולפת, ששימשו כנראה מכסים לקנקני אגירה. המכלול כמעט ואינו כולל כלי הגשה, כגון קערות, פערורים או כלים עם זרבוביות. עם זאת, נמצאו שברי כלי חרס של כלי הגשה סגורים, לא מקומיים, כגון Black Wheel-Made Ware (BWMW). המכלול אופייני לגליל המערבי, כפי שעולה לדוגמא מהרצועות הבהונות השטוחות על הפיטסים. עוד התגלו ידית עצם מגולפת (איור 7) של מרצע מנחושת, שני מרצעים נוספים מנחושת, צמיד ברונזה, להבי מגל צור, מכתשים מבזלת ומגיר וכלי שחיקה.
 
שכבה I — התקופה העות'מאנית. הישר מעל מפולת האבנים של המבנה משכבה II התגלו שרידי מבנה יחיד (איור 8). קירות המבנה השתמרו היטב, ובאחד מהם השתמר פתח. במבנה התגלו בסיסי עמודים וגרם מדרגות בנוי אבן. המבנה תוארך על פי חרסים מטיפוס ראשיא אל-פוח'אר שנמצאו בו.
 
סקר הפיתוח (לרר 2012) והחפירות בכפר ורדים היו הזדמנות ייחודית לחקור אתר על צלע גבעה בגליל המערבי. המבנה מרובה החדרים מתקופת הברונזה הביניימית שהתגלה בשכבה II שימש כנראה בית חווה. למרות שבמבנה לא הובחנו שלבי בנייה מובהקים, סביר להניח שהחדרים נוספו בהתאם לצרכי דייריו. במרחק כ-100 מ' ממזרח למבנה ניכרות שתי ערמות אבנים, אולי שרידים של מבנים דומים. לפיכך, נראה שהיישוב מתקופת הברונזה הביניימית כלל כמה חוות מרובות חדרים שהשתרעו על הגבעה. המבנה שנחפר הוא כשליש מאתר כפרי זה מתקופת הברונזה הביניימית, ועל כן זהו האתר הכפרי מהתקופה שנערכו בו החפירות הנרחבות ביותר בגליל המערבי העליון (Covello-Paran 2020). התרבות החומרית, הכוללת כלים לא מקומיים כדוגמת כלי BWMW, יחד עם חומר המתוארך בפחמן 14, מאפשרים לנו לתארך את היישוב למחצית השנייה של תקופת הברונזה הביניימית (Lev et al. 2021). המבנה ננטש בסוף תקופה זו, והיישוב מתקופת הברונזה התיכונה עבר לאתר הסמוך בח'ירבת א-דבשה. האתר יושב מחדש רק בשלהי התקופה העות'מאנית (המאה הי"ט לסה"נ).