שטח A. התגלה מבנה עגול (7.5 מ' קוטר פנימי, 9 מ' קוטר חיצוני; איורים 2, 3) שלו קיר היקפי (W3) ושני קירות פנימיים צולבים (W7 ,W6) המחלקים אותו לארבעה חדרים (L120 ,L117 ,L105 ,L104). קירות המבנה (0.85 מ' רוחב) הושתתו על סלע האם ונבנו מאבני גיר בינוניות וקטנות (0.2 × 0.4 × 0.4 מ') שחלקן מהוקצעות. במבנה התגלתה תשתית רצפה עשויה מאבני גיר (איור 4). חדר 105 נחפר בשלמותו ואילו יתר החדרים נחפרו בחלקם במטרה להגדיר את גבולות המבנה ותכניתו. פתח המבנה לא נחשף, נראה שהוא היה במפלס גבוה יותר שלא שרד.

בממצא הקרמי מעט שברים של כלי חרס, רובם התגלו במפולת מעל למבנה. בממצא קנקני שק שלהם צוואר ארוך (איור 4:5, 5) ופך (איור 6:5) מסוף התקופה הביזנטית–ראשית התקופה האסלאמית הקדומה, ופך (איור 7:5) ובסיס פכית (איור 8:5) מהתקופה הביזנטית. על רצפת חדר 120 התגלתה פכית תמימה (איור 9:5) מהתקופה הביזנטית. עוד התגלו שברים רבים של צינורות חרס (42 שפיות ו-122 שברי גוף; איור 10:5). צינורות חרס התגלו בעבר במבנים שזוהו כשובכי יונים (Hirschfeld and Tepper 2006: Fig. 6).
הממצא הארכיאוזואולוגי כולל בעיקר עצמות יונים, מעט עצמות מכרסמים ועצם אחת של בעל חיים ממשפחת החתוליים (טבלה 1). מעצמות היונים התגלו בעיקר עצמות גדולות מהאגן ומחלקי השלד העליונים, מרביתן של פרטים בוגרים וחלקן של גוזלים. לא התגלו סימני חיתוך או קצבות על העצמות.
 
טבלה 1. הממצא הארכיאוזואולוגי
חלק שלד
יונה
מכרסם
חתול
לסת תחתונה (Mandible)
 
1
 
קורקואיד (Coracoid)
3
 
 
עצם הזרוע (Humerus)
14
1
 
עצם הגומד (Ulna)
3
 
 
קרפומטה-קרפוס (Carpometacarpus)
3
 
 
עצם הירך (Femur)
5
1
 
טיביוטרסוס (Tibiotarsus)
5
 
 
טרסומטה-טרסוס (Tarsometatarsus)
2
 
 
אצבע (Phalanges)
 
 
1
סך הכול
35
3
1
 
שטח B. התגלה מבנה רבוע (6.2 × 6.8 מ'; איורים 6, 7), שקירותיו (0.7 מ' רוחב מרבי) נבנו משני פנים של אבנים בינוניות וקטנות (0.3 × 0.4 × 0.4 מ'), חלקן מהוקצעות. בפינתו הצפונית-מערבית של המבנה נחפר חתך (L115; איור 8), ונחשפו בו שישה–שבעה נדבכים של קירות המבנה. בגובה הנדבך העליון נחשפה שכבה בהירה (L108; כ-0.2–0.3 מ' עובי), ובה אבנים קטנות ורסק גירי. שכבה זו ניכרת בין קירות המבנה ואפשר שהיא התשתית של רצפת המבנה. סמוך למבנה מדרום נחשף מפלס של אבנים בינוניות וקטנות (L102).
מתחת לשכבה 108 התגלו מעט שברים של כלי חרס, ובהם קדרת בישול גדולה (איור 1:5), המתוארכת למן התקופה הרומית המאוחרת ועד לתקופה האסלאמית הקדומה, וסיר בישול, שלו צוואר גבוה, ידית ישרה ושפה משוכה החוצה (איור 2:5), וקנקן שק (איור 3:5) מהתקופה הביזנטית.
 

שני המבנים שנחשפו שימשו כנראה בעורף החקלאי של היישובים באזור. הקרמיקה שהתגלתה דומה לזו שנחשפה בעבר בחפירות בבאר שבע (ישראל, סרי ופדר תשע"ב; Ustinova and Nahshony 1994; Fantalkin 2000) והיא מתארכת את המבנים לתקופה הביזנטית. תכניתו של המבנה שנחשף בשטח A ועצמות היונים וצינורות החרס שהתגלו בו מלמדים ששימש שובך יונים. מיקומו של המבנה, הרחק מיישוב קבע, מלמד על זיקתו לשטחים חקלאיים. שובכים לגידול יונים שהתגלו בנגב ותוארכו לתקופות הרומית והביזנטית (פרץ ושאול 2011; פרץ 2015; Hirschfeld and Tepper 2006; Tepper 2007) מלמדים על גידול אינטנסיבי של יונים בעת העתיקה לצורך שימוש בזבל שהן מייצרות לדישון השדות.