דרך גופנא-אנטיפטריס
הדרך מגופנא לאנטיפטריס תוחמת את אזור החפירות מצפון. בניקוי קטע (40 מ' אורך) מהדרך נחשף קיר שוליים דרומי (0.8 מ' רוחב). הדרך (7 מ' רוחב) רוצפה בלוחות אבן לא רגולריים; חלקה נחצב בסלע האם. דרך זו משתלבת במערך הדרכים הרומיות המקשרות את גב ההר באזור ירושלים עם מישור החוף.  
 

חורבת לבד (נ"צ — רי"ח 1982/6617; רי"י 1482/1617)
האתר (3.5 דונם), נמצא במרכזה של במה מישורית. בחפירות שנערכו בשוליים המערביים של האתר נחשפו ארבעה חדרים, שהובחנו בהם שני שלבי בנייה עיקריים. בשלב הראשון נבנתה יחידה אחת, כנראה של בית אחוזה המתוארך לתקופה הביזנטית. בשלב השני, מן התקופה האסלאמית הקדומה המשיך המבנה לשמש ונוספה בנייה שחילקה את חדריו ליחידות משנה. הממצא כלל שברי כלי חרס וזכוכית מהתקופות הביזנטית, האומיית והעבאסית. כן נתגלתה אבן ועליה תבליט של צלב. 

 

חורבת אנושה (נ"צ — רי"ח 1994/6613; רי"י 1494/1613)
גודל החורבה כ-10 דונם. על פני השטח נראים קירות שנבנו מאבני גזית עם סיתות שוליים ומאבני גוויל. על חלק מהם הובחנה בנייה מאוחרת של נדבכים נוספים. נפתח ריבוע חפירה במרכז האתר במטרה לתארך את השרידים. נתגלה מבנה עגול שייעודו אינו ברור, אולי מגדל שמירה. על סמך הממצא הקרמי יש לתארך את השרידים במרכז האתר לתקופה הממלוכית.

 

כבשני סיד
כבשני סיד רבים פזורים בשטח, מהם נחפרו שמונה. חלקם התחתון חצוב בסלע וחלקם העליון הבנוי לא השתמר (7.5-4.4 מ' קוטר חיצוני, 3.75-1.30 מ' עומק). מנהרות הרוח ברוב הכבשנים נבנו בצד מערב. בבדיקות פחמן 14 נמצא שהכבשנים, למעט אחד, הם משלהי התקופה העות'מאנית.

 

מתקני מים
מאגר תת קרקעי
. המאגר (8.7 × 9.6 מ' מידות חיצוניות) ניצל מחצבה שיצאה מכלל שימוש. הוא מקורה בקשתות הנתמכות בשני עמודים שנבנו במרכז המאגר. פתח המאגר מרובע והוא נמצא בתקרה ששימשה ככל הנראה רצפה למבנה מגורים עילי. מדרום לפתח נתגלה אבוס חצוב. מהחפירות עולה כי בשלב ראשון, בתקופה הביזנטית, התקיימה באתר מחצבה ובשלב השני, בתקופה הממלוכית, נבנו המאגר והמבנה.
בריכת מים ומסגד(?). נתגלו בריכה (7.3 × 12.1 מ', 2.8 מ' עומק) ודרומית-מערבית לה בור שיקוע שבו נאספו מי נגר. בחלקה התחתון של הדופן הדרומית של הבור נתגלתה חציבה שצורתה חצי עיגול. ייתכן כי זהו מחרב של מסגד מן התקופה הממלוכית או העות'מאנית.
מחצבות ובריכות. באזור שמדרום לחורבת אנושה תועדו כ-32 מחצבות המפוזרות על שטח בן 90 דונם. החללים שיצרו המחצבות במדרון שימשו תשתית טובה להקמת בריכות מים ומאגרים לחקלאות שלחין מפותחת שהתקיימה כנראה סמוך לבריכות.

 

בתי חווה
נחפרו שני בתי חווה, שנבנו בלב שטחי החקלאות. שניהם קטנים ופשוטים, ובהם 3-2 חדרים. הפתחים פונים לכיוון מזרח או דרום, לנצל את האור ולהימנע מרוח מערבית בחורף. הממצא הקרמי כולל שברי כלי החרס מן התקופות הרומית, הביזנטית והאסלאמית הקדומה. בתי חווה מסוג זה נפוצים מאוד ברחבי הארץ.

 

מגדלי שדה
נחפרו שמונה מגדלי שדה הנחלקים לשני טיפוסים – עגולים ומרובעים. הם נבנו בבנייה יבשה, לרוב מאבנים גדולות ובדרך כלל מהוקצעות והשתמרו לגובה של 1.5-0.3 מ'. באחדים מהמגדלים נתגלו פתחים, אך לא נראו סימנים לחלונות. בכל המגדלים, למעט אחד, נמצאה עדות לפעילות בתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה.

 

מגדלים מבוצרים
נחפר מגדל מבוצר אחד (3.5 × 8.1 מ', 1 מ' עובי קירות) שנמצא בראש שלוחה השולטת על סביבתה. הממצא הקרמי כולל שברי כלי חרס מהתקופות הברזל 2, הביזנטית והאסלאמית הקדומה. מגדל מבוצר נוסף תועד ליד בריכת מים, סמוך לדרך גופנא-אנטיפטריס. נראה כי מגדל זה שימש תחנת דרכים.  

 

מדרגות עיבוד וסכרים
נסקרו מאות מדרגות עיבוד וסכרים שהגיעו לשיא תפוצתם בתקופה הביזנטית וחוללו תמורות בנוף הטבעי של שפלת השומרון, עד כי הפכו לגורם הדומיננטי בנוף. נחפרו כעשרים סכרים ומדרגות עיבוד. מדרגות העיבוד בנויות מאבני סיקול, הן מושתתות על סלע אם ותומכות בקרקע המצטברת מאחוריהן. בנייתן מאבני גוויל בבנייה יבשה מאפשרת מעבר של עודפי מים, ומניעת לחץ על הגדרות.

באפיקי נחלים קטנים דוגמת נחל מזור וערוציו המקומיים נבנו עשרות סכרים. הם נבנו למלוא רוחב האפיק והותאמו לאורך ולשיפוע המדרון.

 

ערמות סיקול
נתגלו מאות ערמות סיקול; תשע מהן נחפרו. הערמות בקטרים ובגבהים שונים (12.5-6.5 מ' קוטר, 1.5-0.5 מ' גובה) ולעיתים הן נתחמו במסגרת שנבנתה מאבנים גדולות לגובה של 3 נדבכים.

 

ספלולים
ארבעה ספלולים נוקו, מתוכם שניים הסמוכים למגדלי שדה (0.41-0.30 מ' קוטר, 0.30-0.21 מ' עומק). חתך הספלולים קוני, למעט ספלול אחד שלו חתך מרובע.