מן הגת השתמרו בור איגום רבוע (L501; מידות 3.35×3.75 מ') וחלק קטן מבור שיקוע (L502). בור האיגום נתחם בשלוש דפנות (W102–W100; רוחב 0.4 מ', גובה השתמרות 0.9 מ'), שנבנו באבני שדה שלוכדו בחומר מליטה לבן וטויחו מפנים בשכבת טיח לבן (2 מ"מ עובי), שלא השתמרה ברובה. הבור רוצף באבני פסיפס לבנות (0.3×0.4 ס"מ), שהונחו על תשתית של אדמת חמרה מהודקת (0.2 מ' עובי). רצפת הבור משופעת לכיוון מערב. אל הבור ירדו בגרם מדרגות, ממנו השתמר חלק ממדרגה בפינה הצפונית-מזרחית של הרצפה. בפינה הדרומית-מערבית של רצפת בור האיגום, נחשף חלק מרצפת הפסיפס של בור השיקוע. רצפת בור השיקוע נמוכה כדי 0.4 מ' מתחת לרצפת בור האיגום. בור השיקוע נפגע קשה בעבודות באתר. נראה כי משטח הדריכה של הגת היה ממוקם ממזרח לבור האיגום על סמך השיפוע של רצפת בור האיגום למערב ומיקומו של בור השיקוע ממערב לבור האיגום. כן, ממזרח לבור האיגום התגלו אבני פסיפס במילוי אדמה. בחפירה התגלו שברי כלי חרס של קנקנים מהתקופה הביזנטית (המאות הה'–הז' לסה"נ). נראה שהגת היא חלק ממתקן חקלאי, אולי של בית חווה. ממזרח לאתר משתרע שטח חקלאי ובו נבנו בתי חווה קטנים ובהם מתקנים חקלאיים (ר' למשל, חדשות ארכיאולוגיות קח: 55–58).