שכבה II, התקופה הרומית הקדומה (סוף המאה הא'–ראשית המאה הב' לסה"נ).

בשטח A נחשפו שרידי מבנה ובו חמש יחידות אדריכליות(1–5).
יחידה 1 (2.05×4.10 מ') נתחמה בקירות: קיר בדרום (W11; אורך 4.1 מ', רוחב 0.7 מ') משולב בקיר במזרח (W4; אורך חשיפה 3.9 מ', רוחב 0.7 מ') וניגש לקיר במערב (W9; אורך חשיפה 7.95 מ', רוחב 0.6–0.7 מ'). בפינה הדרומית-מזרחית התגלו שרידי טבון (L26; קוטר 1.05 מ', גובה 0.07 מ') מתחת למפולת של אבני גיר קטנטנות שנפלו מהקירות הסמוכים. הטבון הושתת על קרקע טבעית ודופן סביבו בחול טרוורטיני. חלל הטבון, שחפירתו לא הושלמה, היה מלא במפולת חרס טבוני, באבנים ובשברי כלי חרס שהיו מעל לרובד אפר השרפה (איורים 4, 5). סמוך לפינה המערבית של היחידה נחשפו שרידי קיר (W29; אורך חשיפה 0.8 מ', רוחב 0.55 מ') שכנראה ניצב לקיר 9, בנוי מאבני גוויל בזלתיות קטנות, השתמר לגובה נדבך אחד והושתת על אדמת טרוורטין ללא ממצאים, ייתכן שנוסף בשלב מאוחר. מתחת למפולת, מצפון וממערב לטבון, התגלו אבני גוויל קטנות מבזלת ובהן אבנים מטויחות בטיח הידראולי אפור, ייתכן שמקורן בתעלת מים או במתקן מהתקופה הביזנטית.
ביחידה 2 (3.55×4.10 מ') נחשף חדר מלבני, כמעט במלואו, תחום בקיר 4 ממזרח, בקיר 9 ממערב, בקיר 11 מצפון ובקיר בדרום (W7; אורך חשיפה 2.35 מ', רוחב 0.6 מ'). רצפת היחידה הייתה אדמה אפורה מהודקת וחרסים (L10). בפינה הצפונית-מערבית של החדר היה טבון (L28; קוטר חיצוני 1.05 מ'; איור 6) ששוקע ברצפה ודופן בטין חום בהיר. משיק לדופן הטבון מבחוץ נחשפו אבני גוויל קטנות מסודרות כפרסה פתוחה למזרח, ייתכן שהיו קשורות לעבודת מפוח. בטבון נמצאו אבנים וחרס טבוני במפולת מעל שכבת אפר שרפה, אך חפירתו לא הושלמה.
ביחידה 3 (1.9×2.4 מ') נחשפה פינה צפונית-מערבית בין שני קירות ניצבים, קיר 9 במערב וקיר 7 בצפון. מהחתך המזרחי אפשר לראות שהיחידה רוצפה בשכבה דקה של גיר כתות אפור בהיר (L21) שהושתתה על מילוי (L25).
יחידה 4 (3.00×4.75 מ') תחומה ממזרח בקיר 9 ומדרום בקיר (W13; אורך חשיפה 3 מ') בנוי במחציתו המזרחית מאבני גוויל קטנות מגיר (0.65 מ' רוחב) ובמחציתו המערבית רחב יותר (0.8 מ'), מאבנים גדולות יותר שרובן מבזלת. רצפת היחידה הייתה אדמה אפורה ומהודקת שניגשה לקירות התוחמים ובה חרסים (L16). על החלק הרחב של קיר 13 נחשפה אבן גוויל בזלתית, ארוכה ושטוחה יחסית, שהייתה במפולת. האבן, אפשר שהייתה סף, והבדלי הבנייה בקיר 13 מרמזים על פתח שדרכו עברו מיחידה זו ליחידה 5.
יחידה 5 (1.7×2.7 מ') תחומה בקיר 13 מצפון ובקיר 9 ממזרח. נחשפה שכבת מילוי מהודקת ובה אדמת טרוורטין אפורה, אבני גוויל אחדות ואפר שרפה. בקצה הדרומי נחשף מתחת למילוי מפלס אבני גוויל בזלתיות קטנות ושטוחות מסודרות בשורה (L15; אורך 0.75 מ', רוחב חשיפה 0.15 מ') שהושתת על אדמת טרוורטין. מפלס האבנים נמשך בחתך הדרומי ולצדו אדמה אפורה מהודקת עם אפר שרפה וחרסים (L20). ייתכן שהמפלס היה חלק מרצפת היחידה, חלק מתשתית מתקן או קיר שפורק.
קירות 4, 7 ו-11 בנויים מאבני גוויל קטנות מנארי ומגיר קשה (0.3–0.4 מ' גובה השתמרות). לעומת זאת, קיר 9 בנוי מאבני גוויל בזלתיות קטנות ובינוניות והשתמר לגובה נדבך אחד. קיר איתן זה משותף לכל היחידות ונועד כנראה לחזק ולתמוך את מבני היחידות. במחצית המזרחית שבשטח A הושתתו הקירות, בדרך כלל, על משקי טרוורטין.
 
בשטח B נחשף חלקית קיר (W5; אורך 3.3 מ', רוחב 0.6 מ', גובה 0.44 מ'; איורים 2, 7) בנוי מאבני גוויל קטנות ובינוניות מגיר ומבזלת שהשתמר לגובה נדבך אחד. הפן הדרומי-מערבי של הקיר עוצב ישר, אפשר ששימש מזוזה מזרחית בפתח רחב שהמשיך לדרום. הקיר בנוי בתוך שכבה נקייה של משקעי טרוורטין ומעליו שכבה דקה מאוד של אדמה אפורה מהודקת עם חרסים, הניגשת לקיר. נחשפה שכבת מילוי (L22; עובי 0.2 מ') שניגשה אל הקיר מדרום (ב-2.3 מ' המזרחיים). המילוי, אדמה אפורה, פיח וחרסים רבים, הושתת על טרוורטין. נראה שהמילוי קשור לחדירה מאוחרת לבניית הקיר.
 
בממצא כלי החרס משכבה 2, ביחידה I, נמצאו גם חרסים קדומים, המתוארכים לתקופה ההלניסטית (Guz-Zilberstein 1995), בהם קנקן (איור 1:8) וקערה מגארית (איור 2:8). ביתר השטח, רוב הממצא מתוצרת מקומית ומטיפוס כפר חנניה (Adan-Bayewitz 1993), בהם קערות מטיפוסים 1A (איור 3:8, 5), 1B (איור 4:8, 6) ו-1C (איור 7:8). נמצאו גם כלי ייבוא מקבוצת טרה סיגילטה מזרחית (איור 8:8, 9), שברי מורטריה (איור 10:8), סיר בישול מטיפוס 4C (איור 11:8), פכים (איור 12:8–15) וקנקן (איור 16:8).
 
מעל קיר 13 נמצא מטבע שחוק מברונזה כנראה של הדריאנוס, עם טביעת רכב מלבנית ודיוקן לימין המתוארך למחצית הראשונה של המאה הב' לסה"נ (ר"ע 141879).
כלי הטרה סיגילטה והמטבע מתארכים את המכלול לתקופה הרומית הקדומה, סוף המאה הא'–ראשית המאה הב' לסה"נ.
 
שכבה I, התקופה הביזנטית (המאות הד'–הו' לסה"נ).
בשטח B, מתחת לשכבת סחף טרוורטין, נחשפו חלקית שרידי בנייה, שהמשכם בחתך הצפוני (W14; אורך 1.1 מ', רוחב 0.45 מ', גובה 0.26 מ'), מאבני גוויל בזלתיות קטנות ובינוניות שהשתמרו לגובה נדבך אחד. הבנייה הושתתה על שכבת אדמה אפורה מהודקת ובה חרסים מהתקופה הרומית; בשכבת האדמה ומעל הריסות קיר 5 נלקטו חרסים המתוארכים לתקופה הביזנטית, המאות הד'–הו' לסה"נ, כגון: קערה מטיפוס כפר חנניה, 2 Form (איור 17:8), קדרה (איור 18:8) ומכסה (איור 19:8).
 
כיוונו של קיר 5 מתאים לתכנון האדריכלי של בית המגורים וגובה הרצפה דומה לזו שביחידה 4. לפיכך, אפשר שממצאי השכבה הרומית בשטח B שייכים לבית המגורים שבשטח A. אם כך, אורך המבנה היה לפחות 22 מ' ורוחבו מעל 10.8 מ'. מיעוט מפולות אבני בנייה בשטח בית המגורים והשתמרות קירותיו לגובה כמעט אחיד, מעלים את הסברה שהחלקים העליונים של הקירות היו בנויים מלבנים. מיקום בית המגורים יכול אולי להעיד כי הבית שכן בקרבת הדרך הרומית, שהוליכה מסקיתופוליס לניאפוליס. חשיפת בית המגורים במקום זה היא עדות נוספת לצפיפות היישוב שמחוץ לחומה ולאופי העורף החקלאי של העיר סקיתופוליס בתקופה הרומית. מהממצאים המעטים בשכבה I קשה לעמוד על אופי ההתיישבות או הפעילות במקום בתקופה הביזנטית. השכבה נמשכת מצפון לשטחי החפירה ואפשר שיימצאו שם שרידים אדריכליים נוספים.
 
 

 
Adan-Bayewitz D. 1993. Common Pottery in Roman Galilee: A Study of Local Trade (Bar Ilan Studies in Near Eastern Languages and Cultures). Ramat Gan.
Guz-Zilberstein B. 1995. The Typology of the Hellenistic Coarse Ware and Selected Loci of the Hellenistic and Roman Periods. In E. Stern. Excavations at Dor, Final Report I,B: Areas A and C; The Finds (Qedem Report 2). Jerusalem. Pp. 289–433.