בחודש מרס 2016 נערכה חפירה באתר נחל בקע שמדרום לשכונת נווה נוי בבאר שבע (הרשאה מס' 7657-A; נ"צ 179559-648/569938-70032; איור 1), לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד הבינוי והשיכון, נוהלה על ידי א' שמואלי (צילום שטח) וע' רסיוק (צילום שטח), בסיוע י' אל עמור (מנהלה), א' אלג'ם (סקר מקדים), י' הוסטר (רישום), י' עבאדי-רייס (ייעוץ מדעי), ש' גל (GIS), מ' קונין (מדידות), י"א דלרזון (תכניות), א' לידסקי-רזניקוב (ציור ממצא), א' גואל (נומיסמטיקה), י' גורין-רוזן (זכוכית), א' רזניצקי (טיפול בממצא) וג' סרי (זיהוי חרסים).
האזור כולו מתאפיין בגבעות גיר מכוסות שכבה דקה של אדמת לס, שחוצים אותן ערוצי נחלים המתנקזים בשיפוע מתון צפונה. נראה כי שכבת הלס בערוצי הנחלים עוברת תהליכי סחיפה מואצים. שטח החפירה נמצא מדרום לעיר באר שבע הביזנטית והיה חלק מהעורף החקלאי שלה. מניתוח ממצאי החפירות הארכיאולוגיות שנערכו בעבר בעורף החקלאי שמצפון לעיר עולה כי היו בו בתי חווה שגידלו בהם גידולי שדה, לרבות גפנים (גלעד ופביאן תשס"ח). בסקר מקדים לחפירה הנוכחית נמצאו בשטח מבנים אחדים ומדרגות עיבוד חקלאי שתוארכו לתקופות הביזנטית–האסלאמית הקדומה (רישיון מס' 447/2013-S). באזורים הסמוכים לשטח החפירה נערכו בשנה האחרונה חפירות ארכיאולוגיות ונחשפו בהן אתרים המתוארכים לסוף התקופה הביזנטית ולראשית התקופה האסלאמית. כחצי קילומטר מצפון לשטח החפירה הנוכחית נחשף מבנה מרובע קטן ובו טבונים אחדים, המתוארך לסוף התקופה הביזנטית–ראשית התקופה האסלאמית (אייזנברג-דגן 2017). כחצי קילומטר מדרום-מזרח לשטח החפירה נחפר מבנה קולומבריום עגול שנבנה מאבן מקומית וכן מתחם חקלאי המורכב ממבנה בנוי אבן ומטויח בבוץ, שצמודות אליו ארבע חצרות תחומות בקירות אבן. המתחם כולו תוארך לשלהי התקופה הביזנטית (הרשאה מס' 7567-A).
נחשפו שרידים המעידים על פעילות חקלאית שתחילתה בתקופה הביזנטית והמשכה בתקופה האסלאמית הקדומה (המאות הו'–הז' לסה"נ; איור 2). על פני השטח זוהו חרסים ואבני בנייה פזורים, אולי שרידים של מבנים נוספים שלא השתמרו בשל סחיפת הקרקע המוגברת באזור.
בשטח A נחשף מבנה מלבני (4.0 × 5.1 מ'; איור 3) ששימש למגורים. קירותיו בנויים מאבני גיר קטנות וגדולות אחוזות בטין בכיוון צפון-מזרח–דרום-מערב, והם השתמרו לגובה שניים–שלושה נדבכים (כ-0.6 מ' רוחב הקירות). נראה שפתח הכניסה נקבע בקיר הצפוני-מערבי (W13; כ-0.8 מ' רוחב). למבנה רצפה עשויה טין מהודק (L106), ועליה נמצאו שברי כלי חרס המתוארכים לסוף התקופה הביזנטית–ראשית התקופה האסלאמית הקדומה (המאות הו'–הז' לסה"נ; איור 4), מוקדי אש וטבון עשוי אבנים קטנות (L107; איור 5). במכלול הכלים שנמצא על רצפת המבנה ובשכבות ההצטברות מעליה קערות פשוטות שלהן שפה מעובה ומשוכה מעט חוצה, טיפוס המתאפיין בעיטור גלים חרוט מתחת לשפה (איור 1:4, 2), שבר קערה עמוקה שלה שפת מדף צר (איור 4:4), שני שברים של קערות מיובאות מטיפוס Cypriot Red Slip Ware המתוארכות לסוף המאה הו' לסה"נ (איור 5:4, 6), קדרת בישול גדולה שלה שפה חתוכה וגוף מצולע (איור 7:4), שני מכסים של קדרות בישול (איור 8:4, 9), סיר בישול סגור שלו צוואר נמוך ושפה מעובה הנוטה חוצה (איור 10:4), קנקן דמוי שק שלו צוואר נפוח ושפה דקה (איור 13:4) ואמפורה שלה צוואר גבוה ושפה מעובה ונוטה החוצה וצמד ידיות אוזן היורדות מתחת לשפה אל הכתף (איור 14:4). אמפורות אלה היו נפוצות בכל רחבי הארץ ובאגן הים התיכון בשלהי התקופה הביזנטית ובראשית התקופה האסלאמית הקדומה ומכונות על שם ספינה טרופה לחופי טורקיה 'יאסיאדה'.
בשטח B נחשף מבנה ששימש כנראה שומרה (3.2 × 3.3 מ'; איור 6). קירותיו (0.6 מ' רוחב) נבנו מאבני גיר קטנות ובינוניות אחוזות בטין בכיוון צפון-דרום–מזרח-מערב, והשתמרו לגובה שלושה–ארבעה נדבכים. סביב הקירות נמצאו מעט אבני מפולת ונראה כי הנדבכים העליונים של הקירות נבנו מלבני בוץ שלא השתמרו. פתח הכניסה למבנה (כ-0.8 מ' רוחב) הותקן בקיר הדרומי-מערבי (W23), ונמצא חסום באבנים בינוניות שהונחו באלכסון. רצפת המבנה עשויה טין מהודק (L208) ועליה נמצאו מעט שברי כלי חרס וזכוכית המתוארכים לסוף התקופה הביזנטית–ראשית התקופה האסלאמית הקדומה (המאות הו'–הז' לסה"נ). במכלול כלי החרס קערה עמוקה שלה שפת מדף צר (איור 3:4), פך אופייני לראשית התקופה האסלאמית הקדומה (איור 11:4), קנקן דמוי שק שלו שפה הנוטה מעט חוצה (איור 12:4) ומשקולת אבן מכורכר (איור 15:4). בממצא הזכוכית שפה מקופלת פנימה של בקבוק/פכית המתוארכת לסוף התקופה הביזנטית–ראשית התקופה האסלאמית הקדומה ושבר צמיד בצבע טורקיז אטום המתוארך לתקופות הממלוכית והעות'מאנית. הצמיד נמצא על פני השטח וכנראה התגלגל למקום בתקופה מאוחרת.
סמוך לכניסה מבחוץ נמצא מטבע שנטבע בשנים 383–395 לסה"נ (ר"ע 158294). ייתכן שהמטבע נשאר במחזור עד לתקופה מאוחרת יותר, שבה הייתה התיישבות במקום. פתח הכניסה החסום מעיד על נטישה מסודרת, כנראה בראשית התקופה האסלאמית הקדומה.
בשטח C נמצאה מדרגת עיבוד ששימשה כנראה חלק מחווה חקלאית (
W30; כ-30 מ' אורך; איור 7) ונבנתה ברובה משורה של אבנים לגובה נדבך אחד. חוות אלו כללו לרוב מבנה בית חווה, מערכת לתפיסת מי נגר וחלקות חקלאיות (
היימן תשנ"ז). צמוד למדרגת העיבוד נמצא מתקן (כ-0.5 מ' קוטר) שאולי שימש לנטיעה של עץ או גפן בכרם (L300; איור 8). לא נמצאו ממצאים המסייעים בתיארוך מדרגת העיבוד, אך סביר ששימשה בתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה.
בחפירה נחשפו שרידים של מבנה מגורים ומדרגת עיבוד, שהשתייכו לחווה חקלאית שנבנתה בתקופה הביזנטית והתבססה על איסוף מי נגר. כ-100 מ' מצפון למבנה המגורים נחשף מבנה נוסף, כנראה שומרה. מכלול כלי החרס שנמצא משקף מגוון פעילויות כגון אגירה, בישול והגשה. החווה ננטשה בראשית התקופה האסלאמית הקדומה ולא נושבה עד העת החדשה.
גלעד י' ופביאן פ' תשס"ח. 7,000 שנות התיישבות: השרידים הארכיאולוגיים בבאר שבע מן האלף השישי לפני הספירה עד סוף האלף הראשון לספירה. בתוך י' גרדוס וא' מאיר-גליצנשטיין עורכים. באר שבע מטרופולין בהתהוות. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. באר שבע. עמ' 303–331.
היימן מ' תשנ"ז. חקלאות ונוודים בספר המדבר בתקופה הביזנטית והמוסלמית הקדומה. בתוך: ש' דר וז' ספראי עורכים. הכפר הקדום בארץ ישראל. אוניברסיטת בר אילן. רמת גן. עמ' 327–350.