החפירה נערכה בתוואי של כביש 1 הישן (כ-400 מ' אורך), בשטח שעתיד להיפגע בעבודות בנייה של גשר וסלילה של כביש חדש, מצפון לחפירות נרחבות שנערכו לאחרונה (לרקע ולהפניות, ר' חלאילה וורדי 2019; Greenhut and De Groot 2009; Khalaily et al. 2020). נחפרו כ-290 ריבועים בשמונה שטחים (E, 1E, 2E, F, G, 1G, 2G, 3G; איור 1), ונחשפו שרידי יישוב המתוארכים לתקופות אלה: הניאוליתית, הכלקוליתית, הברונזה הביניימית, הרומית, הביזנטית, העות'מאנית וימי המנדט הבריטי (טבלה 1). החפירה לא הגיעה לקרקע סטרילית, למרות שבכמה ריבועי בדיקה הועמקה החפירה 5 מ' ויותר מתחת לפני השטח. מספרי השכבות ניתנו בהתאמה לשכבות שנחשפו בחפירות הנרחבות הקודמות באתר.
 
טבלה 1. סטרטיגרפיה

תאריך (מכויל)

                      שטחים

תקופות

E

1E

2E

F

G

1G

2G

3G

המאה הט"ז – אמצע המאה הכ' לסה"נ

עות'מאנית – ימי המנדט הבריטי (שכבה 14)

 

 

 

 

המאות הי"ב–הי"ג לסה"נ

ימי הביניים (שכבה 13)

 

 

 

 

 

 

 

המאות הה'–הז' לסה"נ

ביזנטית (שכבה 12)

 

 

המאות הד'–הה' לסה"נ

רומית מאוחרת – ביזנטית קדומה (שכבה 11)

 

 

 

 

 

 

 

אמצע המאה הב'–המאה הד' לסה"נ

רומית מאוחרת (שכבה 10)

 

 

סוף המאה הא'–השליש הראשון של המאה הב' לסה"נ

רומית תיכונה (שכבה 9)

 

 

2300–1950 לפסה"נ

ברונזה ביניימית (שכבה 7)

 

 

 

 

4500–3800 לפסה"נ

כלקוליתית ע'סולית (שכבה 5)

 

 

 

 

 

 

 

4900–4500 לפסה"נ

כלקוליתית קדומה (פרה ע'סולית; שכבה 4)

 

 

6400–5800 לפסה"נ

ניאוליתית קרמית קדומה (שכבה 3)

 

 

 

 

 

 

7100–6700 לפסה"נ

ניאוליתית קדם-קרמית ב', שלב מאוחר (שכבה 2)

 

 

 

 

 

התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב', שלב מאוחר (שכבה 2). בשטח 1E נחשפו שרידים של מבנה גדול (איור 2), בנוי כנגד המדרון הטבעי, שזוהו בו שני שלבי בנייה: לשלב הקדום יוחס מבנה מלבני (כ-4.0 × 4.5 מ'), שפתחו נקבע כנראה בצד צפון-מערב, ובשלב המאוחר הורחב המבנה לדרום (כ-4 × 7 מ') ובחלקו הצפוני נבנתה מבואה חצי-עגולה שהוביל אליה מסדרון. לאחר שהמבנה יצא מכלל שימוש, נחפר לתוכו בור קבורה עגול, ונחשפה בו קבורה ראשונית של שישה נקברים (איור 3), שהונחו האחד על גבי השני ולאחר מכן כוסו באדמה. בשטח 2E נחשפה הצטברות, ובה ממצא מתקופה זו. בשטח 2G נחשפו שרידי קיר ומפלס חיים (לא נחפרו). בשטח G3 נחשפו קירות רחבים (מעל 1 מ' רוחב), המשתלבים זה בזה ויוצרים את צורת האות T, כנראה חלק ממבנה גדול ומסיבי (מעל 3.8 × 4.0 מ'). בהצטברויות שכיסו את השרידים נחשף ממצא עשיר, ובו מטמון של ארבעה גרזני אבן.
 
התקופה הניאוליתית הקרמית הקדומה (שכבה 3). בשטח 2E נתגלה קיר, שנחתך על ידי מתקן עגול מהתקופה הכלקוליתית הקדומה (שכבה 4, להלן). המילוי לצדי הקיר היה עשיר בממצא, וכלל חומר של לבני בוץ (איור 4). בשטח 3G נחשפה שכבה דקה עשירה בממצא מהתקופה הניאוליתית הקרמית. נראה שהמבנה משכבה 2 (לעיל) המשיך לשמש גם בשכבה 3, ושבחלקו הדרומי נבנה קיר מחיצה. זיהוי ראשוני של ממצא כלי החרס והצור מייחס את השכבה לתרבות הלודית (יריחו IX).
 
התקופה הכלקוליתית הקדומה (פרה-ע'סולית; שכבה 4). בשטח 1E נחשפו שני שלבי בנייה. לשלב הקדום יוחס מבנה רוחב, ובו חדר אחד (כ-2 × 4 מ'; איור 2) ורצפת עפר כבוש; בשתי פינות המבנה הונחו אבנים שטוחות, כנראה בסיסים לעמודים. לשלב המאוחר יוחסו שרידים של ריצוף מאבנים קטנות, מתקן עגול מרוצף באבנים שטוחות, ומתקן תת-קרקעי דמוי פעמון, שנבנה מאבנים גדולות.

בשטח 2E נתגלה מבנה רוחב מסיבי, שקירותיו (1 מ' רוחב מרבי; איור 5) נבנו מאבנים גדולות ומהוקצעות ופתחו נקבע במזרח; הוא נמשך מחוץ לגבולות החפירה. במבנה זוהו שלושה שלבי בנייה. בשלב הקדום הוקם מבנה מסיבי, שלו פתח מעוצב בפינה הצפונית-מזרחית ומשני צדיו אומנות. בחלל המבנה, מול הפתח, נחשפו שתי שורות של בסיסי עמוד. מחוץ לפתח נחשף ריצוף מלוחות אבן גדולים, שהונחו מעל קירות מעוגלים, ויצרו מעין במה סגלגלה. סמוך למבנה ממזרח נחשף מתקן חצי-עגול (כ-1.5 מ' קוטר). בשלב האמצעי נחסם הפתח המקורי למבנה ובמקומו נבנה פתח בחלק הדרומי של אותו קיר. סמוך לקיר שמצפון לפתח נבנה ספסל, ומול הפתח נקבעו שני בסיסי עמודים. בחלק הדרומי של המבנה נחשף קטע של ריצוף מלוחות אבן גדולים. בשלב המאוחר, כנראה נוספו למבנה חדרים מצפון ומדרום, רצפת המבנה הוגבהה ובמקום בסיסי עמודים נבנו קירות מחיצה. בשלב זה נבנה הקיר הסוגר המערבי של המבנה וניתן להעריך את הרוחב שלו בשלב זה. בתוך המבנה נחשף ממצא עשיר, ובו צלמית כינור, צלמית פאלית, ראש אלה, קובעת גדולה מחרס וקערית חרס, אולי נר. ממערב למבנה משתרע שטח גדול ופתוח ללא מבנים, ובו מפלסי חיים עשירים בממצא, מתקנים ובורות. המתקנים יוחסו לשני שלבים. לשלב הקדום יוחסו שני מתקנים עגולים חפורים באדמה (כ-1 מ' קוטר), שקרקעיתם רוצפה בלוחות אבן; באחד מהם השתמר דיפון מאבנים (איור 4). לשלב המאוחר יוחס מתקן עגול, שנבנה מאבנים בינוניות, אולי בור. הבורות התגלו מלאים באבנים קטנות, חלקן שרופות. שיטת הבנייה והממצא במבנה ובסביבתו מאפיינים מבני ציבור או פולחן. במבנה נתגלו גם ממצאים אחדים מהתרבות הע'סולית (שכבה 5), ועל כן נראה שהוא המשיך לשמש גם בתקופה זו.

בשטח F נחשפו שרידי קיר והצטברויות. בשטח G ובשטח 1G נחשפו הצטברויות. בשטח 3G נתגלה קבר ארגז (איור 6), שדופן וקורה בלוחות אבן גדולים; בקבר נמצא פרט בוגר, בתנוחה מכווצת למחצה, ללא מנחות.
 
תקופת הברונזה הביניימית (שכבה 7). בשטח 1E נחשפו קיר ורצפת עפר מהודק שניגשה אליו, ועליה כלי חרס מרוסקים ומפולת לבני בוץ. בשטח 2E נמצאו שרידי מבנה מלבני (איור 7) ולצדו מפלס חיים הכולל כלי אבן (מכתשים) באתרם, ומעליו כלי חרס מרוסקים. המבנה מחולק לשני חדרים בקיר מחיצה: בחדר הצפוני נחשפו פתח בצד מערב ורצפה של אבנים שטוחות, ובחדר הדרומי נחשפה רצפת עפר כבוש ומעליה נתגלו כלי חרס מרוסקים באתרם. מצפון-מזרח למבנה נחשפה ממגורה עגולה, שנבנתה מלוחות אבן. בשטח F נחשפו פינת מבנה ושרידי ריצוף אבן.
 
התקופות הרומית התיכונה והמאוחרת (שכבות 9 ו-10). בשטח E נתגלה קבר שוחה שתוארך לתקופה הרומית התיכונה, ובמרחק 5 מ' ממנו נמצא מתקן מטויח (איור 8) מאותה תקופה. בשטח 1E, מעל השרידים מהתקופות הקדומות, נתגלו שניים–שלושה קירות שדה וריכוז אבנים, אולי גדרות. הממצא סמוך לקירות תוארך ברובו לתקופה הרומית. בשטח 2E נחשפו שני קטעים מתעלת מים בנויה ומטויחת, שבחלקה הצפוני וסמוך לה נמצאו שברים רבים של צינורות חרס. נראה שהתעלה הובילה מים ליישוב ממעיינות שנבעו באזור שממערב ומדרום-מערב לשטח החפירה.
בשטח F, מעל המבנים מהתקופות הקדומות, נחשף מכלול מגורים (איור 9), וזוהו בו שני שלבי בנייה. לשלב הקדום, התקופה הרומית התיכונה (שכבה 9), יוחסו חצר מרוצפת בלוחות אבן וחדרים סביבה. בשלב המאוחר (שכבה 10) בוטלה החצר ומעליה נבנה חדר ובו רצפת טיח. נמשך השימוש בחדרים הדרומיים והמזרחיים של המכלול ונערכו בהם תיקונים. בחדר הצפוני-מערבי במכלול נבנה מתקן מרובע מטויח. כן נוספו בשלב זה שניים–שלושה חדרים בצפון ובמערב המכלול.
בשטח G (שכבה 9) נחשף רחוב עמודים (כ-80 מ' אורך, כ-7 מ' רוחב; איור 10), שכיוונו מזרח–מערב, המשופע במתינות למערב. הרחוב רוצף בשכבות של גיר מהודק וטיח. לאורך חלקו הדרומי של הרחוב נחשפה תעלת ניקוז צרה, שקורתה ודופנה באבנים; חלק מקרקעיתה טויח וחלק רוצף באבנים. מצפון לרחוב נחשפה מדרכה (כ-2.4 מ' רוחב). בין המדרכה לרחוב התגלו באתרם בסיסי עמודים אחדים העשויים מאבן גיר; הם היו חלק מסטילובט שעליו ניצבה שורת עמודים, שהפריד בין המדרכה לרחוב. הבסיסים וכן כותרות אחדות שנמצאו בקרבת מקום, שונים זה מזה, ועל כן נראה כי הם שימשו בשימוש משני. מצפון למדרכה נחשפה שורת חדרים, יתכן שחלקם שימשו חנויות. לצד הקיר שתחם את החדרים מדרום נחשפה תעלה מטויחת, שהוחלפה בצינור חרס שנבנה בתוכה, כנראה לאספקת מים לחדרים. שורת חדרים נוספת, גם היא בכיוון מזרח–מערב, נחשפה במרחק של 5 מ' מצפון.
בשכבה 10 הרחוב הוצר, מפלסו הורם, במרכזו נחפרה תעלת ניקוז והשימוש בעמודים פסק. בסיסי העמודים בסטילובט שמצפון לרחוב שולבו בקיר חדש שתחם את הרחוב. מעל החלק הדרומי של הרחוב משכבה 9, נבנו ארבעה–חמישה חדרים וכן מתקנים. במערב השטח, מעל המדרכה של הרחוב, נבנתה בריכה מטויחת.

בשטח 1G נחשף בית אמידים — מבנה פריסטילי רבוע (כ-30 × 30 מ'; איור 11) — שנבנה בתקופה הרומית התיכונה (השליש אחרון של המאה הא' – השליש הראשון של המאה הב') ושימש עד המאה הד' לסה"נ. מכיוון שהאגף הצפוני נמשך אל מחוץ לתחום החפירה והאגפים המזרחי והמערבי של המבנה נפגעו עד היסוד בתקופה הביזנטית, לא ניתן לדעת מה היו הממדים של המכלול. במבנה זוהו ארבעה שלבי שימוש לפחות (1–4):

(1) לשלב הקדום ביותר (שכבה 9; איור 11: מסומן באדום) יוחסה חצר (7.2 × 10.5 מ') המוקפת מארבעת צדיה בסטווים (כ-2.5 מ' רוחב). בחצר לא נחשפו רצפות, וזוהה בה מפלס בהיר ומעליו מילוי של אדמת חמרה; אפשר שהיא שימשה גינה. נחשפה תעלה שניקזה את החצר. בין החצר לסטווים הפריד סטילובט, ששרדו ממנו פדסטלים מאבן גיר. הסטיו הצפוני רוצף באופוס סקטילה, שממנו נותרו רק תשלילים בתשתית, ואילו יתר הסטווים רוצפו, כנראה, בפסיפס, ממנו השתמרה רק תשתית. במרכז האגף הצפוני של המבנה נחשף חדר מרוצף בפסיפס המעוטר בדגם של משושים בצבעים אדום, לבן ושחור, התחום במסגרת שחורה כפולה (איור 12); נראה שהוא שימש טרקלין. בפסיפס ניכרים תיקונים רבים המעידים על שימוש מתמשך. הפסיפס ניגש ממזרח אל בריכה מלבנית, שאליה ירדו ממערב בארבע מדרגות צרות. רצפת הבריכה והחלק העליון של דופנותיה, אולי ספסלים שהקיפו אותה, רוצפו באבני פסיפס לבנות קטנות. הבריכה נוקזה בתעלה (17 מ' אורך) מקורה בלוחות אבן מלבניים. במרחק כ-5 מ' ממערב לבריכה נחשף קטע מרצפת טיח, אולי שרידים של בריכת איגום שדרכה עברו המים מהתעלה שנחשפה בשטח 2E, שבמעלה המדרון (לעיל) לבריכה עם המדרגות. ממזרח לטרקלין נחשף חדר גדול, שקירותיו ורצפתו טויחו בשכבה עבה של טיט וטיח, אולי מאגר מים או חלק מבית מרחץ (להלן). באגף המערבי של המבנה נחשף בין היתר בור עגול מטויח שבקרקעיתו גומת שיקוע; לבור הוליכו מדרגות. נראה שהבור שימש מאגר מים תת-קרקעי. באגף הדרומי נחשפו ארבעה או חמישה חדרים, שבחזיתם הדרומית עברה כנראה המדרכה של הרחוב שנחשף ממזרח בשטח G (לעיל). באגף המזרחי נחשפו שרידי קירות, המלמדים כנראה כי בשלב זה היו באגף ארבעה חדרים. כמטר מתחת לרצפת הסטיו המזרחי ומתחת לחלק המזרחי של האגף הצפוני, נתגלתה תעלת ניקוז גדולה, שהמשיכה דרומה אל מחוץ למבנה. ממזרח למבנה נחשפו מתקנים בנויים ומטויחים, וכן שרידים לתעשיית ברזל.

(2) השלב השני (איורים 11: מסומן בתכלת; 12) זוהה רק באגף הצפוני של המבנה. הבריכה עם המדרגות רוצפה באריחי חרס, שהונחו מעל רצפת הפסיפס מהשלב הראשון. ממערב לבריכה נבנתה בריכת איגום רבועה. במרכז הדופן המזרחית של בריכת האיגום הותקן נקב, שדרכו זרמו מים למתקן עם אפסיס שרוצף באריחי חרס וממנו לבריכה עם המדרגות. ממזרח לבריכה, על גבי רצפת הפסיפס הצבעונית, נבנה קיר מחיצה, שהפריד בין הבריכה לטרקלין. על הפאר של המבנה בשני השלבים הקדומים ניתן ללמוד בין היתר משברי הפרסקו והסטוקו, שבמקור עיטרו את קירות המבנה ונתגלו במילויים מתחת לרצפות מהתקופה הרומית המאוחרת (שכבה 10), בחלק הצפוני של המבנה והחצר. עוד התגלו במילויים אלה שברים רבים של טובולי, המעידים על בית מרחץ בסביבה הקרובה. ייתכן שתעלת הניקוז שנחשפה מתחת לסטיו המזרחי נועדה בין היתר לנקז בית מרחץ ששכן באגף הצפוני של המבנה.

(3) בשלב השלישי (שכבה 10; איור 11: מסומן בכחול) עבר המבנה שינוי נרחב: הסטווים בוטלו, שטח החצר צומצם ומפלסה הורם וקירות החדרים נבנו מחדש. הבריכות והחדר המרוצף פסיפס צבעוני באגף הצפוני המשיכו לשמש. באגף המזרחי נבנה מחדש הקיר החיצוני מאבני גזית בשיטת ראש ופתין. בחדרים שבאגף הדרומי מפלס הרצפות הורם ונבנו אומנות שנועדו לתמיכה בתקרה. בחלק מהחדרים שבאגף המערבי נבנו קירות מחיצה והוגבהו רצפות. בחלקו הצפוני, על גבי הבור העגול מהשלב הקדום, נבנו שני חדרים.

(4) בשלב המאוחר (איור 11: מסומן בצהוב) ניטש חלק מהמבנה וחלקו האחר שימש לתעשייה. באגף הצפוני נבנה בית בד, הכולל בסיס אבן גדול למתקן סחיטה עם בורג וממזרח לו כלי אגירה גדול, השקוע ברצפה, לאגירת המוהל הנסחט. נראה שבית הבד מטיפוס מכבש בורג בלחץ ישיר המשיך לשמש בתקופה הביזנטית. בחלק המזרחי של האגף הצפוני נבנתה רצפת אבן מעל רצפת הטיח מהשלב השלישי. בסטווים המזרחי והדרומי נבנו רצפות פסיפס גסות מעל לרצפות הטיח מהשלב השלישי. הקיר התוחם את החדרים באגף הדרומי נבנה מחדש, בתוואי של הקיר מהשלבים הקודמים. מדרום לקיר ולחדרים, מעל הרחוב והמדרכה, נבנו קירות רוחב, שיצרו חדרים. בחלק מהחדרים נחשפו טבונים. ממזרח למבנה, מעל המתקנים משכבה 9, נחשף בור סגלגל גדול (כ-7 מ' רוחב, 12 מ' אורך), שדופן באבני גוויל ללא חומר מליטה וללא רצפה.

בשטח 2G נחשף המשך רחוב העמודים שנחשף בשטח G (לעיל), וזוהו בו שני שלבים (שכבה 9). לשלב הקדום יוחסו חדרים שהתגלו מצפון לרחוב ולמדרכה. מעל רצפת הרחוב בקצה המערבי של השטח התגלו שברים רבים של פרסקו (איורים 13, 14), ששימשו תשתית לרחוב מהתקופה הרומית המאוחרת. קירות החדרים שנחשפו בחפירה הנוכחית ניגשים לקירות מבנה שנחשפו בעבר (אייזנברג תשל"ד), וגם בהקשר להם התגלו שברי פרסקו רבים (אייזנברג, מידע בעל-פה). נראה שחדרים אלו, יחד עם החדרים שנחפרו מצפון לרחוב בשטח G והמבנה שנחשף בעבר, הם חלק ממכלול בנוי, שחלק מחדריו היו מפוארים. בשלב כלשהו נבנה מחדש הקיר הצפוני של הרחוב.

בשלב המאוחר (שכבה 10) מפלס הרחוב הורם והשימוש בעמודים פסק. בסיסי העמודים בקיר הצפוני של הרחוב, ששישה מהם נותרו באתרם, שימשו חלק מקיר שתחם בית בד מטיפוס מכבש קורה ומשקולות (איור 15), שנבנה על המדרכה. פתח בית הבד נקבע במערב, במפלס נמוך מזה של הרחוב. מבית הבד נחשפו באתרן שלוש משקולות תלייה, שתי אומנות גדולות וחלקות וביניהן בור איגום בנוי ומטויח. נראה שבית הבד השתרע עוד כ-10 מ' מזרחה, שם נחשף אגן שדופנותיו טויחו והוא רוצף בפסיפס.

 
התקופות הרומית המאוחרת – הביזנטית הקדומה (שכבה 11). בשטח G נחשפו 13 קברים, ובהם קברי ארגז וקברי שוחה, המאוחרים ליישוב מהתקופה הרומית המאוחרת וקדומים ליישוב מהתקופה הביזנטית. כיוון הקבורה אינו אחיד: חלק מהקברים בכיוון מזרח–מערב וחלק בכיוון צפון–דרום. חלק מהנקברים הונח בתעלות ניקוז וסמוך לקירות היישוב מהתקופה הרומית, ועל כן נראה כי הקבורה נערכה בעת ששרידי יישוב זה היו עדיין חשופים. בקבר אחד נתגלו כלי זכוכית ובאחרים תכשיטים. קברי ארגז דומים, מאותו פרק זמן, נתגלו בשטח 1B בחפירות סמוכות (מזרחי 2015; Bar-Nathan et al. 2020: Fig. 8).
 
התקופה הביזנטית (שכבה 12). בשטח F, מעל המבנים מהתקופה הרומית, נבנו שלושה קירות תמך רחבים ומסיביים. סמוך לשניים מהקירות התגלו אומנות מסיביות, שנבנו על משטח עשוי מחומר אפור דמוי בטון. אומנה נוספת נחשפה באותו קו של שתי האומנות האחרות מדרום. הקירות והאומנות נבנו מאבני גוויל ומאבנים גדולות מסותתות למחצה, כנראה בשימוש משני, ללא חומר מליטה. אל אחד הקירות ניגשת רצפת גיר כתוש.
בשטח G נחשפה כנסייה, ובה רצפות פסיפס וכתובות שנחשפו חלקית בחפירות קודמות (אייזנברג תשל"ד; דרוקס תשכ"ה). הכנסייה מטיפוס הבזיליקה כוללת נרקתס, אולם תווך, סיטראות ואפסיס. נחשפו קטעים של רצפות פסיפס מעוטרות בדגמים גיאומטריים צבעוניים (איור 16). ממערב לכנסייה נחשפו חדרים ומתקנים, ובהם תנור או טבון גדול. מדרום לכנסייה נחשפו שתי שורות של חדרים, חלקם רוצפו בפסיפס לבן ובחלקם נמצאו מתקנים מטויחים. בין החדרים לכנסייה הפריד מסדרון. בחדרים זוהו שני שלבים, בשלב המאוחר הוגבהו הרצפות ובשני חדרים נבנו ספסלים לאורך הקירות.
בשטח 1G נחשף מכלול של כבשני יוצר לכלי חרס שהשתמרותו טובה (איור 17), וזוהו בו שלושה שלבי שימוש. המכלול כולל כבשן גדול, כבשן קטן ממזרח לו וביניהם חדר שרות ששימש את שני הכבשנים. תא הבעירה של הכבשן הגדול עגול, והוא נבנה בתוך מבנה מרובע, שקירותיו נבנו מאבנים. פתח ההזנה שלו היה קבוע בשני השלבים הקדומים בצד המזרחי, ופנה אל חדר השרות, ואילו בשלב המאוחר הוא הוזז למערב. הכבשן הקטן סגלגל, והשתמר ממנו חלק מרצפת תא הצריפה, שחותם את תא הבערה. בין שני הכבשנים נחשף גרם מדרגות שהוביל אל חדר שרות תת-קרקעי, ובו פתחים שנבנו מאבני גזית, שדרכם הוזנו חומרי הבערה אל תאי הבערה של שני הכבשנים. מצפון-מזרח וממזרח לכבשנים, מעל המבנה הפרסטילי מהתקופה הרומית, נחשפו שלוש או ארבע בריכות עגולות בגדלים שונים, חלקן רוצפו באבנים; לשתיים מהבריכות זרמו מים בתעלות וצינור חרס. הבריכות נועדו כנראה להכנת חומר לייצור כלי החרס (בריכות פילום). מדרום ומצפון-מזרח לכבשנים נתגלתה פסולת כבשנים רבה. בצפון-מזרח השטח, ממזרח לבית הבד משכבה 10, שיתכן והמשיך לשמש גם בשכבה זו, נחשף בית בד מטיפוס קורה ובורג (איור 10: מסומן בכתום), ובו השתמרו באתרן שתי משקולות וכן התגלו שברים ממתקני לחיצה וריסוק.
בשטח 2G, מעל הרחוב ובית הבד מהתקופה הרומית המאוחרת, נבנו בתקופה הביזנטית גת משוכללת ומדרום לה כבשן יוצר לכלי חרס. חלקה הצפוני של הגת נהרס בעת סלילת כביש בימי המנדט הבריטי. לגת משטח דריכה, בור סינון רבוע ובור איגום. משטח הדריכה והבורות רוצפו בפסיפס לבן, ודופנותיהם טויחו בטיח הידראולי בצבע אדמדם. מסביב למשטח הדריכה נתגלו יסודות של שניים או שלושה משטחים נוספים, וכן שני תאים שנבנו מתחת למשטחים. כבשן היוצר כולל תא בערה עגול, בדומה לכבשן הגדול שהתגלה בשטח 1G (לעיל).
 
ימי הביניים (שכבה 13). בשטח G, בחלקו הצפוני של הבור משכבה 10 (לעיל), נמצאו כ-20 פריטים אדריכליים מסותתים למשעי, העשויים מאבן גיר קשה. הם מעוטרים בגילוף ועליהם תווי סתתים. גודלם ואיכותם מעידים שהם נועדו לשמש במבנה ציבור או פורקו ממבנה כזה. הפריטים מתוארכים לתקופה הצלבנית. מהתקופה הממלוכית נחשף כבשן סיד עגול, שנבנה באחד החדרים מהתקופה הביזנטית שמדרום לכנסייה. בכבשן ובסביבתו נמצאו מעט אבני גיר שרופות.
 
התקופה העות'מאנית – ימי המנדט הבריטי (שכבה 14). בשטח E נחשף קטע מבית הקברות של הכפר קאלוניה (איור 18). נחשפו כ-140 קברים, ובהם קבר משפחתי דו-תאי, מעל שלושים קברי משפחה חד-תאיים ועשרות קברי ארגז וקברי שוחה. כל הקברים נכרו בכיוון מזרח–מערב. קבר המשפחה הדו-תאי הוא מבנה מרובע, שנבנה מאבני שדה בבנייה יבשה, הכולל שני חללים זהים, שלכל אחד מהם פתח נפרד, ונישה לריכוז עצמות במערב. הקברים החד-תאיים כוללים תא סגלגל שנבנה מאבנים וקורה בגמלון או קימרון אבן ולעתים בשילוב של השניים; במקרים אחדים הותקנו גם נישות לריכוז עצמות. הפתחים לשני טיפוסי קברי המשפחה נקבעו בדופן המזרחית, וירדו אליהם מפני השטח בשתי מדרגות אבן. הפתחים נאטמו בלוחות אבן שהוסטו עם כל קבורה חדשה. שני טיפוסי קברים אלה נחתמו בלוחות אבן. הקרקעית של כל טיפוסי הקברים לא רוצפה. הנקברים הונחו בכיוון מזרח–מערב, הראש במערב והפנים מופנות דרומה לכיוון מכה, בהתאם למסורת המוסלמית. בקברי המשפחה התגלה כי הנקברים המאוחרים הונחו בארטיקולציה צמוד לדופן הצפונית, ואילו עצמות הנקברים הקודמים רוכזו בחלק הדרומי של התא ובנישות. בממצא מהקברים פכי חרס תמימים מטיפוס אבריק, בקבוקי בושם מקומיים ומיובאים, ומגוון צמידים, טבעות, עגילים וחרוזים מנחושת, ברזל, זכוכית ואבן. רוב הממצא מקורו בקברי המשפחה. חלקו הדרומי-מערבי של בית הקברות לא נפגע, והשתמרו בו שלוש מצבות קבורה ועליהן כתובות. השימוש בבית הקברות הסתיים עם נטישת הכפר בשנת 1948. על גבי חלק מבית הקברות נבנה בשנת 1943 כביש שקישר בין ירושלים ליפו; שרידים מהכביש נחשפו בשטחים 2E ו-2G.
 
סיכום. תוצאות החפירה מצטרפות לאלה מהחפירות הקודמות שנערכו באתר, המעידות כי במקום התקיים יישוב גדול בתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב', שהצטמצם בתקופה הניאוליתית הקרמית, והתחדש באינטנסיביות בתקופת הכלקוליתית הקדומה. באתר התגלו גם שרידי יישוב מתקופת הברונזה הביניימית. בתקופה הרומית התיכונה האתר נושב מחדש, ונראה שיש לזהותו עם היישוב אמאוס (קולוניה), שהוקם בהנחיית אספסיאנוס כדי ליישב 800 וטרנים של הצבא הרומי לאחר דיכוי המרד הגדול. הממצא האדריכלי המרשים ביותר מיישוב זה, בנוסף לאינסולה שנתגלתה בחפירה הקודמת (שטח 1B; Bar-Nathan et al. 2020:353–356), הוא המבנה הפריסטילי, שנחשף בשטח 1G, ששימש כנראה מבנה ציבור גדול או שהיה בבעלות של אדם ממעמד גבוה. מיישוב זה נחשפו גם רחוב עמודים, מבנים נוספים ומתקנים, המלמדים שהיה זה יישוב אמיד; חלק מהיישוב נעזב בשליש הראשון של המאה הב' לסה"נ, אולי לאחר מרד בן כוסבה (בר כוכבא), וחלק מהיישוב, יחד עם המבנה הפריסטילי והרחוב המשיכו לשמש עם שינויים גם בתקופה הרומית המאוחרת, עד המאה הד' לסה"נ. בתקופה הביזנטית שכן באתר יישוב חקלאי אמיד, שבמרכזו כנסייה, ששימש כנראה גם תחנת דרכים, סמוך לדרך שקישרה בין ירושלים ליפו. ממערב וממזרח לכנסייה נתגלו כבשני יוצר וגת משוכללת. ממערב ומדרום-מערב ליישוב נחשפו קירות תמך רחבים וקירות שדה דלים, הקשורים כנראה לפעילות חקלאית של תושבי המקום. השרידים מהתקופות הרומית והביזנטית נפגעו בעת סלילת הכביש. המידע שנאסף מבית הקברות של קאלוניה שופך אור על מנהגי קבורה מקומיים ששולבו בהלכות הקבורה המוסלמיות העיקריות, מוסיף ידע על התרבות החומרית המקומית ומאפשר להשוות אותה לאתרים כפריים אחרים, לערים ולריכוזי נוודים.