היישוב דבורייה שוכן בשוליים המערביים של הר תבור. בסקרים שנערכו בתחומי היישוב התגלו שרידים וממצאים למן התקופה ההלניסטית ברצף עד לתקופה העות'מאנית (לרקע ולהפניות, ר' חנא 2012).
בחפירה נחשפו 28 נקודות ממצא, הקשורות לפעילות חקלאית (איור 1:2–28), ובהן גת מתקופת הברונזה התיכונה, משטחים וספלולים, בור מים, אגן, גדרות וערמות אבנים מסוקלות. שרידים אלה הם חלק מהעורף החקלאי של היישוב העתיק ששכן בדבורייה. במדרון תלול ממזרח לחפירה ניכרות גדרות וערמות אבנים מסוקלות.
 
הגת (איור 2:2). נחשפה גת חצובה במחשוף סלע רחב ממדים, ולה משטח דריכה רבוע רדוד (12L; 1.0 × 1.8 מ', 5 ס"מ עומק; איורים 3, 4), שבמרכזו נחצב ספלול (14L; 0.1 מ' עומק). בתחתית הדופן המערבית של משטח הדריכה נמצאו שני נקבים, המוליכים אל בור איגום מלבני (11L; 0.38 × 0.70 מ', 0.25 מ' עומק). במרכז קרקעית בור האיגום נחצבה גומת שיקוע (17L; 4 ס"מ עומק). ממערב לבור האיגום נחצב מתקן, שנועד כנראה לקשירת בעלי חיים (15L; איור 5). גת דומה ובה שני נקבים נחשפה בחפירות בתל תענך, מתחת לחומה מתקופת הברונזה התיכונה (Lapp 1969:13–14). לפיכך, אפשר לתארך גתות אלה לתקופת הברונזה התיכונה או אף מוקדם יותר.
 
משטחים וספלולים (איור 6:2). נחשפו ארבעה משטחים חצובים במחשוף סלע (41L–44L; איורים 6, 7). בין המשטחים נחצבו שבעה ספלולים עגולים במגוון גדלים (31L–35L, 37L, 40L; טבלה 1). ספלולים 32 ו-33 חוברו בתעלה רדודה (36L). נראה כי המשטחים שימשו לריסוק זיתים והספלולים לאיסוף השמן. קשה לתארך את הספלולים, ועם זאת ספלולים קטנים ורדודים מוכרים מאתרים מהתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית א' ברחבי ארץ ישראל (Grosman and Goren-Inbar 2007:732–740).
 
טבלה 1. מידות הספלולים
לוקוס
מידות (ס"מ)
קוטר
עומק
31
18
20
32
20
23
33
14
14
34
17
20
35
12
10
37
14
23
40
30
35
 
בור המים (איור 1:2). נחשף בור מים עגול (0.58 מ' קוטר, 5.2 מ' עומק; איור 8) שנחצב בסלע גיר. פתח הבור רבוע ובנוי מבטון מודרני. הבור לא נחפר מטעמי בטיחות.
 
האגן (איור 5:2). נחשף אגן מלבני (0.5 × 0.7 מ', 0.4 מ' עומק; איורים 9, 10) שנחצב בסלע נארי.
 
גדרות (איור 3:2, 4). בנקודה מס' 3 התגלו שני קירות (24W, 29W; איורים 11, 12), הניגשים אל קיר נוסף (21W). בבדיקה משני צדי קיר 29 התברר כי הוא הושתת על שכבה של חרסית (0.6 מ' עובי) מעל הסלע. בנקודה מס' 4 נחשף קיר נוסף (כ-12 מ' אורך).
 
ערמות אבנים מסוקלות (איור 7:2–28). אותרו 22 ערמות אבנים (2–3 מ' קוטר, 0.6 מ' גובה ממוצע). בחפירה של ערמה מס' 21 (איור 13) התברר כי היא כוללת אבני שדה במגוון גדלים ומושתתת על שכבה של אדמה חרסיתית (0.42 מ' עובי) מעל הסלע. נאספו מעט שברי כלי חרס שחוקים המתוארכים לתקופה הרומית התיכונה (המאות הב'–הג' לסה"נ).