החפירה (איורים 2, 3) נערכה במרחק כ-300 מ' ממזרח לתל אזור, ונחשפו בה שרידי מבנה מגורים מהתקופות הביזנטית המאוחרת–האסלאמית הקדומה (המאות הז'–הח' לסה"נ), שרידי קיר (33W), שהיה כנראה חלק מהמבנה, ותעלת מים (21L) המאוחרת למבנה. בחפירה התגלו ממצא קרמי וממצא כלי זכוכית (גורין-רוזן, להלן), המתוארכים לתקופות הביזנטית המאוחרת והאסלאמית הקדומה, מטבע מהמאה הו' לסה"נ ועצמות בעלי חיים (תורג'מן-יפה, להלן).
תל אזור שוכן כשישה קילומטרים מדרום ליפו והוא מזוהה עם העיר אזור, שהייתה חלק מהערים בנחלת שבט דן. במאה השנים האחרונות נערכו עשרות חפירות המלמדות על פעילות במקום למן התקופה הכלקוליתית ועד לתקופה העות'מאנית (עד, גולני וסגל 2014, ושם דיון והפניות נוספות; רדשקובסקי 2019).
 
המבנה. נחשפו שרידים של מבנה מרובע, שהשתמרו ממנו שני חדרים בלבד (איור 4). החדר המזרחי השתמר טוב יותר; קירותיו (12W, 17W, 38W, 41W) נבנו משתי שורות של אבנים בגדלים שונים, שלוכדו באבנים קטנות וחול. קיר 12 משותף לשני החדרים והוא השתמר לגובה מרבי של ארבעה נדבכים. יתר הקירות השתמרו לגובה מרבי של שני נדבכים. הנדבך התחתון של קיר 12 בלט החוצה מהקיר; רצפת המבנה (24L), העשויה אדמה מהודקת, ניגשת אל נדבך תחתון זה, ועל כן נראה כי הוא שימש יסוד. בחלקו הצפוני של המבנה, בין קירות 17 ו-38 זוהה פתח, אך ההשתמרות הגרועה של המבנה בחלק זה אינה מאפשרת קביעה חד משמעית. החדר המערבי של המבנה השתמר גרוע, ושרדו ממנו קטעי קירות (42W, 43W) ורצפה (28L). על הרצפה נמצאו עצמות בעלי חיים ומטבע דודקנומיום מנחושת מהמאה הו' לסה"נ (מטבעת אלכסנדריה; ר"ע 165637). בשכבת מפולת (18L) שכיסתה את רצפת החדר התגלה כלי זכוכית.
ממזרח למבנה נחשפה רצפה (19L; איור 5), שנבנתה מאבנים גדולות ומהוקצעות. נראה כי זוהי חצר המבנה, אך כיוון שהיא השתמרה באופן חלקי בלבד לא ברור מה היה גודלה. על הרצפה התגלו שברי כלי חרס וכלי זכוכית ועצמות בעלי חיים. בשכבת מפולת (13L) שמעל רצפה 19, שמקורה כפי הנראה מהמבנה עצמו, התגלה רוב הממצא הקרמי וכן שברי כלי זכוכית ועצמות בעלי חיים. מצפון-מערב לרצפה 19 נמצאו כמה אבני ריצוף קטנות יותר (15L), אולי המשכה של רצפה 19 או מפולת אבנים; על ריצוף 15 התגלה כלי זכוכית.
מדרום למבנה נחשפה שכבת אבנים (30L), שהתמוטטו אולי מהמבנה. בכל שכבת האבנים נמצאו כלי חרס, כלי זכוכית ועצמות בעלי חיים.
 
קיר 33. מצפון-מערב למבנה התגלו שרידי קיר, שנבנה בכיוון מזרח–מערב משתי שורות של אבנים בגדלים שונים שלוכדו באדמה ובאבנים קטנות; הוא השתמר לגובה שני נדבכים לכל היותר. בנייתו של הקיר זהה לזו של המבנה הסמוך לו. השתמרותו של הקיר ירודה, ובקצותיו המזרחי והמערבי הוא נפגע ממבנים מאוחרים לו. חלק מהקיר נמצא מתחת לשכבת סיד (14L); נראה כי שכבה זו היא חלק ממבנה שנבנה בימינו ופגע בבנייה הקדומה. מיקומו הסטרטיגרפי של הקיר ובנייתו מלמדים כנראה כי הוא חלק מהמבנה.
 
תעלת מים. ממערב למבנה נחשפה תעלת מים (21L; איור 6), שנבנתה מאבנים קטנות והשתמרה לגובה של נדבך אחד לכל היותר. בשלב כלשהו כוסתה גם התעלה בשכבת הסיד (14L), שביטלה אותה, כנראה חלק מבנייה בת ימינו במקום. תיארוך התעלה אינו ודאי, אך נראה כי היא מאוחרת למבנה.
 
כלי החרס. על רצפות המבנה, בחצר המרוצפת ובמפולת התגלו שברי כלי חרס מן התקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה (המאה הז' וראשית המאה הח' לסה"נ). הממצא מהתקופה הביזנטית (המאה הז' לסה"נ) כולל קערות עמוקות בגדלים שונים (איור 1:7–3), ובהן קערה מטיפוס LRC10 (איור 2:7), קדרת בישול (איור 4:7), מכסה של קדרת בישול (איור 5:7), סיר בישול (איור 6:7), קנקנים (איור 7:7–10), פך (איור 11:7), פך/צפחת (איור 12:7) ונר (איור 13:7). ראשיתם של כלים אלה אמנם בתקופה הביזנטית, אך השימוש בהם נמשך גם בתקופה האסלאמית הקדומה. הממצא מהתקופה האסלאמית הקדומה (ראשית המאה הח' לסה"נ) כולל קערה עמוקה (איור 14:7), קדרת בישול (איור 15:7), מכסה של קדרת בישול (איור 16:7), סיר בישול (איור 17:7), קנקן (איור 18:7) ופך (איור 19:7).
 
ממצא זכוכית
יעל גורין-רוזן
 
בחפירה נמצאו 19 שברי זכוכית הניתנים לזיהוי ותיארוך. ממצאי הזכוכית נמצאו פזורים במבנה. הכלים שנמצאו מייצגים טיפוסים נפוצים ומוכרים היטב, המתוארכים לתקופה הביזנטית ולראשית התקופה האומיית, וכוללים גביעי יין, בקבוקים ונרות מטיפוסים שונים. כן התגלתה פסולת תעשיית זכוכית.
 
גביעי יין. נמצא בסיס גביע יין טבעתי חלול עם רגל חרוזית (19L; איור 1:8) מזכוכית בגוון כחלחל בהיר מכוסה בליה כסופה, ססגונית ומאכלת; במרכז הבסיס צלקת גסה של מוט הזגג. טיב הזכוכית ואיכות העיבוד מצביעות על תוצרת מקומית. נמצא גביע יין טבעתי חלול נוסף (13L), אך רגלו גלילית וצרה. כן נמצא שבר בסיס של גביע יין נוסף (18L). גביעי יין אלה נפוצים לכל אורך התקופה הביזנטית.
 
בקבוקים. נמצאה שפת בקבוק (30L; איור 2:8) מעוגלת באש ומעוטרת בחוטים, הבולטים מעט על פני הדופן מתחת לשפה. הבקבוק עשוי מזכוכית בגוון ירקרק-כחלחל בהיר, המכילה גופיפים שחורים ובועיות ומכוסה בליה כסופה, ססגונית וחולית. החוטים הכרוכים מתחת לשפה הם בגוון טורקיז. החוטים העליון והתחתון עבים יותר מהחוטים שביניהם. עיטור זה, המתחיל כסנטימטר אחד מתחת לשפה, אופייני לבקבוקים, אך עובי הדופן ועדינות הכלי מאפשרים לשחזרו גם כגביע יין; כלי דומה מאוד נמצא בחפירה קודמת באזור (גורין-רוזן 2014: איור 2:4). באותו לוקוס (30L) נמצאה שפה נוספת, משפכית, של בקבוק או פכית, המעוטרת בחוטים דקים (לא צוירה). בקבוקים אלה מופיעים בתקופה הביזנטית וממשיכים גם לתקופה האומיית. כן נמצא שבר גדול יחסית של בקבוק (15L; איור 3:8), הכולל שפה מעובה מקופלת פנימה ומשוטחת וצוואר עבה מזכוכית בגוון ירקרק-כחלחל בשקיפות גבוהה ביחס לכלים האחרים. הדופן עבה והזכוכית מכילה בועיות רבות וגופיפים זרים ומכוסה בליה כסופה, מתפוררת. על השפה מופיעים סימני שיטוח על גבי משטח נקבובי לא ישר, או סימני שימוש בכלי עבודה ששטח הפנים שלו אינו אחיד. על הדופן ניכרים סימני סיבוב הכלי בעת הניפוח. בקבוק מטיפוס זה מוכר היטב ממכלולים רבים שנחפרו ברמלה ובאתרים נוספים והוא מתוארך לתקופה האומיית. בנוסף נמצאו שבר מבסיס קעור השייך אולי לבקבוק (30L; לא צויר) ואיתו שבר של כלי שהחיבור בין הבסיס לדופן מעובה — מאפיין טיפוסי של כלים מהתקופה האסלאמית הקדומה.
 
נרות. נמצאו נרות מטיפוסים שונים. נמצאו שתי ידיות של נרות קערה (13L, 30L), שלהם שפה מקופלת חוצה וחלולה ושלוש ידיות המשוכות מהגוף אל קצה השפה. הידית מלוקוס 30 שלמה (איור 4:8) ועשויה מזכוכית בגוון כחלחל-ירקרק בהיר עם הרבה בועיות וגופיפים שחורים; הזכוכית לא הומוגנית אך העיבוד עדין באופן יחסי. נמצאו גם שברים של שפות קערה מקופלות וחלולות (15L, 30L; לא צוירו), שמקורם אולי בנרות קערה. כן נמצא שבר מבית פתיל של נר קערה (15L; לא צויר); בחלק מהנרות מטיפוס זה יש במרכז הגוף בית פתיל. כן התגלה שבר של קצה רגל גלילית, חלולה, הקטומה בתחתיתה (30L; איור 5:8), המאפיינת נרות כלילה. השבר עשוי מזכוכית בגוון כחלחל בהיר ומכוסה בליה כסופה מאכלת. שני בסיסים של נרות כלילה שלהם רגל חלולה נמצאו בחפירה קודמת באזור (גורין-רוזן 2014: איור 3:4, 4).
 
פסולת תעשיית זכוכית. נמצאה נטיפה קטנה (13L) המעידה על פסולת של עיבוד זכוכית. יחד איתה נמצאו בסיס גביע יין וידית של נר קערה (לעיל). פסולת זו מעידה שבמקום עיבדו זכוכית בתקופה הביזנטית או הביזנטית המאוחרת. על קיום בית המלאכה מעידות פסולות מתעשיית כלי זכוכית שנתגלו בחפירות הצלה קודמות באזור (גורין-רוזן 2014). ברוב החפירות באזור נמצאה שכבה מהתקופה הביזנטית ומראשית התקופה האומיית, וייתכן שאפשר לייחס את שרידי התעשייה לפרק זמן זה, כפי שנמצא גם בחפירת הצלה שנערכה בעבר ברחוב הרצל (הרשאה מס' 4945-A). הכלים שנמצאו בחפירה זו, כמו גם הכלים שנמצאו בעבר באזור בכלל וברחוב הרצל בפרט, מייצגים טיפוסי כלים נפוצים מאוד שיוצרו כנראה בבית מלאכה מקומי שפעל ביישוב לצד כבשני החרס שנחשפו בחפירות קודמות באתר.
 
ממצא ארכיאוזואולוגי
זוהר תורג'מן-יפה
 
במכלול העצמות זוהו 24 עצמות (ר' נספח). המכלול מגוון וכולל כמה מינים של חיות משק. המין השכיח ביותר הוא הצאן (כבש/עז Ovis aries/Capra hircus; 14=N; 58%). שאר המינים — בקר (Bos taurus), חזיר (Sus scrofa), סוסי (Equid sp.), תרנגול (Gallus gallus) וגמל (Camelus dromedarius) — מיוצגים על ידי עצם אחת או שתיים. שלוש עצמות לא זוהו לרמת המין אלא לרמת סדר גודל של יונק בינוני (medium-sized mammal) או יונק גדול (large mammal).
שבע עצמות מתוך המכלול (29%) מייצגות חלקי שלד עשירים בבשר, והשאר (17=N; 71%) מייצגות חלקי שלד דלים בבשר. רוב חלקי הגוף העשירים בבשר מגיעים מצאן ורוב העצמות מצביעות על פרטים בוגרים. שתי עצמות מציגות סימני חיתוך שנעשו באמצעות כלי חיתוך כבד ממתכת (chopper) במטרה לבתר את חלקי הגוף השונים (dismemberment). עצם האצבע של הגמל (II phalange; איור 9) שייכת לפרט בוגר שסבל מפתולוגיה של גידול עצם (exostoses/lipping). העצם נושאת גם סימן נשיכה של טורף בעת שהייתה טרייה, אך המידע שהצטבר אינו מאפשר לקבוע אם הגמל היה חי בעת טריפתו או שנטרף לאחר מותו.
מכלול העצמות קטן מכדי להעיד על הבחירות או ההעדפות של תושבי המקום, אך אפשר לציין כמה תצפיות. לאור ייצוגן של חיות משק בלבד, ומכיוון שלא התגלו עדויות לציד, סביר שכלכלת האתר התבססה על חיות משק ועל מסחר בהן. ריבוי הפרטים הבוגרים במכלול יכול ללמד שיושבי האתר השתמשו בבעלי החיים גם להפקת מוצרים משניים כגון חלב (עזים), צמר (כבשים) ועבודה (בקר וגמלים), ולכן לא שחטו את הזכרים בגיל צעיר. ריבוי העצמות מחלקי שלד דלים בבשר יכול ללמד כי מקורו של המכלול בפסולת שחיטה, כלומר שבעלי החיים נשחטו ובותרו באתר עצמו, ולאחר מכן חלקי השלד הדלים בבשר נשארו במקום השחיטה בעוד שהחלקים העשירים בבשר נלקחו למקום אחר באתר או מחוצה לו. אפשרות נוספת היא שמיעוט של חלקי גוף עשירים בבשר מעיד על עוני האוכלוסייה שישבה במקום. ייתכן שחלק מן המכלול מייצג ערמת אשפה, ולכן נמצאו בעיקר חלקי השלד הנחשבים לפחות מועדפים; גילוי עצם האצבע של הגמל עם סימן הנשיכה של הטורף תומך בהשערה זו.
הפתולוגיה שנצפתה על עצם הגמל דומה לזו שמובחנת לרוב על עצמות אצבע של בקר, והיא אופיינית לעומס רב שהופעל על עצמות החיה. עצם של גפה תחתונה של בקר עלולה לפתח פתולוגיה, אם החיה נאלצת לשאת משקל כבד באופן קבוע, כמו בחריש או בסחיבת משאות, ואז העצם מתרחבת ועצם נוספת נוצרת היכן שבדרך כלל אין אצבע.
למרות שמכלול העצמות קטן הוא מאפשר הבנה כלשהי של כלכלת האתר, שהתבססה בעיקר על חיות משק, בדגש על מוצרים משניים כמו חלב, צמר ומסחר. אפשר שהמסחר התקיים באמצעות הגמל, שפתולוגיית המאמץ באצבעו מעידה על ניצולו לנשיאת משאות.