נפתחו ארבעה שטחי חפירה (AD; איור 2) בשולי העיר העתיקה של קיסריה, במרחק כ-200 מ' ממזרח להיפודרום המזרחי ולחומת העיר מהתקופה הביזנטית. נחשפו מתקנים חקלאיים וחרסים המתוארכים לתקופות הרומית המאוחרת, הביזנטית והאסלאמית הקדומה. נראה כי המתקנים היו חלק מעורף כפרי-חקלאי שהשתרע ממזרח לחומות קיסריה. בקרבת מקום נחשפה גת מהתקופה הרומית (גנדלמן 2011).

 

בשטח A (איור 3), בעומק של 0.25 מ' מתחת לפני שטח, נחשפה ערמה של אבני כורכר מלבניות וחולייה של עמוד מאבן כורכר.

בשטח B (איורים 4, 5) נחשפו שלוש שכבות מעל דיונת חול (26L). השכבה התחתונה כוללת אדמה כהה (24L; כ-1 מ' עובי), ובה חרסים (ר' למשל, סיר בישול ביזנטי באיור 6:6) ועצמות בעלי חיים שלא זוהו. בשכבה התיכונה נחשפו שרידי מבנה (22L), שרוצף בלוחות אבן. בתשתית הריצוף נמצאו חרסים המתוארכים לתקופה הביזנטית, ובהם קערות מיובאות (איור 1:6–4), סיר בישול (איור 5:6) וקנקנים (איור 7:6–13), וכן טובולי של בית מרחץ (איור 14:6). לשכבה העליונה יוחס קיר (31W), שנבנה מעל ריצוף האבן והשתמר לגובה נדבך אחד.

בשטח C נחשף מפלס חיים (5 ס"מ עובי). לא נתגלה כל ממצא מתארך.

בשטח D נחשף מבנה רבוע (6L; איורים 7, 8), שקירותיו הושתתו על דיונת חול. בחפירת המבנה נמצאו חרסים, ובהם קערה גלילית (איור 1:9), סיר בישול (איור 2:9), קנקן (איור 3:9) ואמפורה מיובאת (איור 4:9) המתוארכים לתקופות הרומית המאוחרת, קערה מחופה אדום (איור 5:9) מהתקופה הביזנטית, וכן כלי זואומורפי מחרס (איור 6:9) מהתקופה העבאסית. על סמך הממצא הקרמי נראה כי המבנה יצא משימוש בתקופה העבאסית.