החפירה נערכה בגבעה בתחומו של אתר העתיקות דיר אבו כאבוס, שתועד בעבר ומופיע במפת הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל. בסקר שנערך באתר בשלהי המאה הי"ט לסה"נ תועדו שרידי מבנים, בור מים, מערה ומכבש של בית בד מטיפוס ניצבי יהודה (גרן תשמ"ג:222; פרנקל תשמ"ד: אתר 151312/ב'). האתר מעולם לא נחפר, וכיום הוא משמש חניון קק"ל.
החפירה נערכה בחתך (כ-15 מ' אורך; איור 2) שנוצר מפגיעת כלי מכני. נחשפו שרידי מבנה, ובהם הובחנו שני שלבי בנייה, המתוארכים לתקופה ההלניסטית (איור 3). כן תועדו במהלך החפירה בשטח האתר מקוואות טהרה (איורים 4, 5), שרידי מבנים, גתות, קירות, 'ניצבי יהודה' (איור 6) ומערות, המלמדים כנראה כי בשטח הגבעה משתרעים שרידי יישוב נרחב.
 
לשלב הקדום של המבנה יוחסו שרידים של קיר (1003W; כ-8.8 מ' אורך; איור 7), שנבנה בכיוון מזרח–מערב מאבנים גדולות מהוקצעות והשתמר לגובה שלושה נדבכים. מצדו הדרומי של הקיר נחשפה מפולת אבנים (1006L). אל מסד האבנים (1016W) של קיר 1003 ניגש מפלס חיים (1009L; איור 8), שחלקו הצפוני מנצל משטח סלע שהוחלק ובחלקו הדרומי הונחה מעל הסלע אדמה מהודקת לפילוס השטח. במשטח הסלע נחצב ספלול (1017L; 0.2 מ' קוטר, 0.1 מ' עומק; איור 9). במפלס חיים זה נמצאו שברי כלי חרס שתוארכו ברובם לתקופה ההלניסטית (המאה הב' לפסה"נ) ועצמות בעלי חיים.
בשלב המאוחר המשיך לשמש קיר 1003, ואליו ניגש קיר נוסף (1005W), שנבנה בכיוון צפון–דרום מאבנים גדולות ומהוקצעות והשתמר לגובה שני נדבכים; קירות 1003 ו-1005 יצרו יחד פינת מבנה. קיר 1005 הושתת בחלקו הצפוני על מפלס חיים 1009, ונחצבה בו תעלת היסוד של הקיר. בחלקו הדרומי הושתת הקיר על מילויי עפר (1007L).
בחלקו הצפוני של החתך נחשף קיר (1014W) שהושתת על סלע האם ונבנה בכיוון צפון–דרום מאבני גוויל בינוניות וקטנות; הוא השתמר לגובה נדבך אחד. הקיר מרוחק כ-1.3 מ' משני הקירות האחרים שנחשפו ובנייתו שונה מבנייתם, ועל כן אין אפשרות לקשור ביניהם.
 
ממצא כלי חרס. המכלול שנמצא בחפירה כולל כלים מקומיים האופייניים לתקופה ההלניסטית ומוכרים היטב מאתרים סמוכים בשפלת יהודה. מקור הממצא הוא במילויי אדמה שכיסו את הקירות או ניגשו אליהם. בכלים נמצאו קערות שדופנותיהן ישרות או נוטות חוצה (איור 1:10, 2), סירי בישול פתוחים (איור 3:10) או שצווארם קצר ומעובה וגופם מוארך (איור 4:10, 5), קנקנים דמויי שק ששפתם מעובה (איור 6:10), קנקנים ששפתם מקופלת החוצה ולה חתך מעוגל (איור 7:10) או מרובע (איור 8:10), קנקנים ששפתם דמוית צווארון וצווארם קופל החוצה (איור 9:10, 10), ידית של קנקן הנושאת זוג תביעות של משולשים על חלקה החיצוני (איור 11:10), פכית ששפתה דמוית ספל (איור 12:10) וכן שבר של נר צבוט (איור 13:10). מכלול כלי החרס הומוגני ואופייני למאה הב' לפסה"נ מבחינה טיפולוגית וכרונולוגית. אין אפשרות להבחין בשלבים כרונולוגיים במילויים שניגשים לקירות ומכסים אותם, ונראה שיש לתארך את פעולות המילוי, הן מצִדי הקירות והן על ראשם, למאה הב' לפסה"נ. תאריך זה מאפשר לקבוע שהקירות נבנו בתקופה ההלניסטית, או אפילו לפני כן.
 
עצמות בעלי חיים. מכלול עצמות בעלי החיים מהחפירה כולל שמונה עצמות מזוהות, רובן זוהו לרמת סדר גודל של יונק בינוני/גדול, ולא לרמת המין (ר' נספח). המין השכיח במכלול הוא צאן (עיזים/כבשים; Capra hircus/Ovis aries); זוהתה גם עצם אחת של בקר (Bos taurus). כל העצמות מלבד אחת (87.5%) הגיעו מחלקי גוף עשירים בבשר. גודלו של המכלול אינו מאפשר הבנה של הבחירות וההעדפות של יושבי האתר.
 
ממצא קטן. במילויי העפר נתגלו מטבע תלמי ממטבעת צור המשויך לסדרה 5 (220–197 לפסה"נ; ר"ע 172392; איור 11), פריט מתכת לא מזוהה מעופרת (איור 12) וכן ארבעה פריטי צור: שני להבים ושני גושים לא מזוהים. ייתכן שמוצאם של פריטי הצור באתר הגדול של אשתאול.