החפירה נערכה סמוך לתל שעלבים (לרקע וחפירות עבר, ר' ארבל 2008), ונחשפו בה שרידים של קיר שדה (105W; 2 מ' אורך; איורים 2, 3), שנבנה מאבני צור מתצורת מישאש ומאבני שדה מגיר. בחפירה צמוד לקיר ומצפון לו התגלו חרסים המתוארכים לתקופות הברונזה הביניימית והאסלאמית הקדומה (לא צוירו). על פני השטח ובחפירה התגלו פריטי צור מן התקופה הפליאוליתית התיכונה (בריילובסקי, להלן). כן נמצא על פני השטח מטבע חשמונאי (סוף המאה הב' – אמצע המאה הא' לפסה"נ; ר"ע 162811).
 
ממצא הצור
לנה בריילובסקי
 
במכלול הצור 569 פריטים (טבלה 1), מרביתם טריים ובעלי שוליים וקצוות חדים. הם עשויים מצור מישאש מקומי האופייני לאזור מודיעין (Segal et al. 2006) — צור אטום עד חצי-שקוף, בצבעים אפור-בז' וחום כהה. חלק ניכר מהפריטים מכוסה בפטינה לבנה-אפורה ולעתים אף בפטינה כפולה. את רוב פריטי המכלול לא ניתן לייחס לתקופה או לתעשייה מסוימת. יוצאים מן הכלל פריטים אחדים המתוארכים לתקופות הפליאוליתית התיכונה והברונזה התיכונה עד הברזל.
 
מכלול הפסולות. המכלול מתאפיין בתעשייה נתזית; יותר ממחציתו כולל נתזים ונתזים ראשוניים (71.2% יחד), ואילו 1.9% בלבד הם להבים ולהבונים (טבלה 1). בקרב הנתזים בולטת קבוצה של שישה נתזים מחודדים (1.1%; איור 1:4), המזכירים בצורתם חודי לבלואה אך הם נעדרים תכונות המאפיינות טכניקה זו — קמירות של הצדודית, עובי ואופי משטח הנקישה ודגם הצלקות. פריטים דומים נתגלו במכלולים מהתקופה הפליאוליתית התיכונה, דוגמת המכלול מאתר נחל מחניים (Sharon and Oron 2014). בקרב פסולות התחזוקה (CTE; 5.6%) בולטים להב רכס גדול במיוחד (50 × 62 × 193 מ"מ) ושלושה נתזי רכס (débordant) המאפיינים במיוחד את טכניקת הלבלואה והם מרכיב בולט במכלולי התקופה הפליאוליתית התיכונה (Beyries and Boëda 1983). בגושי הצור (7.2%; Chunks) הובחנו פריטי צור מעובדים אך שחוקים מדי לזיהוי. בולטים בהעדרם שבבי הצור — פריטים בעלי גחון, הקטנים במידותיהם מ-20 מ"מ — תוצר לוואי של תעשיית הסיתות והשימוש בכלי הצור. פריטים אלו הם בדרך כלל חלק ניכר מהמכלול ופעמים רבות הם סממן לפעולת סיתות באתרה. במקרה זה יש לייחס את העדר שבבי הצור לשיטת החפירה, שבמהלכה לא נופה הסדימנט ומכלול הצור נאסף סלקטיבית.    
 
טבלה 1. פריטי הצור בחפירה
הפריט
N
%
נתז ראשוני
105
18.5
נתז
300 
52.7 
נתזים מחודדים
6
1.1
להב/להבון
11
1.9
פסולות תחזוקה (CTE
32
5.6
גרעינים
42
7.4
כלים
28
4.9
גושים (chunks)
41
7.2
מקבות
3
0.5
שונות
1
0.2
סה"כ
569
100
 
מכלול הגרעינים. 42 פריטים הוגדרו גרעינים. לטיפוס הגרעין השכיח ביותר משטח נקישה יחיד (19%). גרעינים אמורפיים נפוצים אף הם (16%), ואילו גרעינים אחרים דוגמת אלה שלהם שני משטחי נקישה על אותו צד (7%), על צדדים מנוגדים (5%) ובזווית 90º (2%) שכיחים פחות במכלול. חלוקים ובולבוסי צור הנושאים פחות משלוש התזות (tested nodules) הם 21% מהמכלול, ושברי גרעינים 10% מהמכלול. הגרעינים הדיאגנוסטיים כוללים גרעין לבלואה אחד שבור (איור 2:4), ששימש להפקת נתז מועדף אחד ומציג דגם צלקות צנטריפטלי, ארבעה גרעינים דיסקואידלים ושלושה גרעינים על נתז; כל אלו אופייניים בעיקר לתרבות המוסטרית ולתקופה הפליאוליתית התיכונה (ר' לדוגמה Hovers 2009), אך נוכחים גם בשלהי התקופה הפליאוליתית התחתונה (בלבנט: 1.40–0.25 מיליוני שנים לפני זמננו; ר' לדוגמה Barzilai, Malinsky-Buller and Ackermann 2006; Malinsky-Buller, Grosman and Marder 2011, ותצפיות אישיות מג'לג'וליה).
מרבית הגרעינים עשויים על בולבוס (26), אחרים עשויים על גושים או פריטים לא מזוהים (13) ושלושה על נתז. מעל 85% מהגרעינים נושאים צלקות אחרונות של הפקת נתזים. רוב הגרעינים ננטשו עקב פגמים טבעיים בחומר הגלם, דוגמת סדקים ו'הפרעות' (40%), אחרים ננטשו בעקבות טעויות סיתות, דוגמת צלקות ההינג' (36%), או עקב הפחתה ניכרת בנפח (7%; 'גרעינים מותשים') והשאר (17%) ננטשו מסיבה לא ידועה. מרבית הגרעינים (40%) נושאים מעט מאוד קליפה — עד רבע משטח הפריט; 26% מכוסים קליפה בין רבע למחצית משטח הפריט; 17% מהגרעינים שימרו בין מחצית ל-3/4 משטחם מכוסה קליפה; 7% שימרו את מרבית קליפתם (מעל 3/4 מהשטח) ו-10% אינם נושאים שרידים של קליפה כלל. על סמך נתונים אלה, ניכר כי הושקע מאמץ בהסרת הקליפה מגושי הצור בעת עיצובם לגרעינים, אך איכותו הירודה של חומר הגלם, הניכרת בסדקים ובהפרעות גירניות, אילצה את הסתתים לרוב לזנוח את הגרעינים בשלבים מוקדמים. זניחה מוקדמת של הגרעינים ניכרת גם בגודלם הסופי: גודלם של מרבית מהגרעינים אינו מופחת בהרבה מגודלם של בולבוסי הצור (tested nodules), עדות לכך שנִפחם לא נוצל עד תום (טבלה 2).
 
טבלה 2. ממוצעי מידות גרעינים שלמים ושבורים
טיפוס גרעין
אורך (מ"מ) 
רוחב (מ"מ) 
עובי (מ"מ)
משטח יחיד (9=N)
40.6
51.8
44.2
משטח כפול (6=N)
47.1
40.8
34.5
דיסקואידלי (4=N)
58.5
60.5
24.2
לבלואה (1=N)
41.0
35.0
27.0
בולבוס* (9=N)
63.5
66.0
51.2
אמורפי (6=N)
45.0
48.8
38.0
גרעין על נתז (3=N)
35.3
38.3
18.3
*בולבוסים עם פחות משלוש הסרות.
 
מכלול הכלים. במכלול 28 כלים, מרביתם כלי אד-הוק (טבלה 3) ורק שלושה דיאגנוסטיים: שני להבי מגל ומקרצף אחד. שני להבי המגל עשויים על נתזים דמויי טרפז, שלהם קטימות בקצוות הפרוקסימלי והדיסטלי. על אחד מהם (11 × 40 × 44 מ"מ; איור 3:4) ניכר דיקוק גבשושית הנקישה, ולו קצה פעיל משונן על צדו הימני. הקצה הפעיל מלווה בברק שימוש בדגם פס צר על גבו ועל גחונו. הלהב השני קטן יותר (18 × 28 × 36 מ"מ), ולו קצה פעיל משונן על צדו השמאלי ובניגוד לקודמו הוא נטול ברק שימוש ניכר לעין; לפיכך זהו כנראה להב מגל בהכנה או טרם שימוש. להבים אלו הם מטיפוס להבים גיאומטריים, האופייניים במכלולי צור החל בתקופת הברונזה התיכונה וכלה בתקופת הברזל (Rosen 1982; 1997; Rosen and Vardi 2014). המקרצף קמור ועשוי על נתז. הקצה הפעיל שלו עוצב בשברור מטפס עדין בצדו הימני. טיפוס כלי זה אופייני במכלולי צור מהתקופה הפליאוליתית התיכונה (Bordes 1961).
 
טבלה 3. טיפוסי הכלים
טיפוס
N
להבי מגל
2
מקרצף
1
מרצעים
4
נקר
1
שקערוריות ומשוננים
13
להב משוברר
1
נתזים משובררים
3
כלי כפול
1
אחר
2
סה"כ
28
 
במכלול הצור הקטן מהחפירה מעט פריטים דיאגנוסטיים המלמדים על פעילות אנושית באזור בתקופה הפליאוליתית התיכונה וכן מתקופת הברונזה ועד תקופת הברזל. המכלול מורכב ברובו מנתזים, גרעינים, גושי צור וכלים, ובעיקרו הוא מכלול אד-הוק. מיעוטם של גרעינים ו'כלים פורמליים' אינו רגיל, והוא מאפיין אתרי חציבה, הפקה וניצול של חומרי גלם, המוכרים באזור מודיעין מן התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית א' (ירושביץ 2016; ספיבק 2010Zbenovich 2014; Grosman and Goren-Inbar 2016) ואתרי חציבה מהתקופות הפליאוליתית התחתונה והפליאוליתית התיכונה בגליל (Ekshtain et al. 2011; Yaroshevich et al. 2017). ניתן להציע כי מכלול הצור באתר מייצג אתר הפקה וניצול של צור מקומי מתצורת מישאש, האופייני לאזור, מהתקופה הפליאוליתית התיכונה. אמנם האתר אינו משתרע הישר מעל מחשופים של חומר גלם זה, אך ייתכן כי מקורו של זה בנחלים הקרובים, נחל שעלבים מצפון ונחל איילון מדרום, המרוחקים מן האתר כמה מאות מטרים. השתמרותם הטובה של מרבית הפריטים מעידה כי פעילות הסיתות נעשתה באתר. פריטי צור המיוחסים לתקופה הפליאוליתית התיכונה ולתרבות המוסטרית באזור, דוגמת פריטים מחודדים, נתזי רכס, גרעינים על נתז, גרעינים דיסקואידלים וגרעין לבלואה הרכזי, הם חידוש, מכיוון שעד כה לא תועדו אתרים מתקופה זו בסביבה הקרובה. האתרים הקרובים ביותר הם האתר המוסטרי של נשר-רמלה (Zaidner et al. 2014), האתרים המוסטריים של מערת תנשמת, מערת דיר קדיס ומערת שוקבא (Frumkin et al. 2016) והאתר האשלי של רמלה-דרום (גורזלזני וספיבק 2008). 
שני להבי המגל הגיאומטריים מלמדים על פעילות אנושית באזור גם בתקופות הברונזה–הברזל (Rosen 1982; 1997). נוכחותם באתר אינה מפתיעה: בחפירות עבר באזור תל שעלבים הסמוך נתגלו שרידים הן מתקופת הברונזה התיכונה 2 הן מתקופת הברזל 2, וכן כמה להבי מגל גיאומטריים נוספים (ארבל 2008; פרנוס 2008, ור' שם הפניות).