החפירה נערכה במעלה מדורג מבטון שנוצק בימי המנדט הבריטי (איור 2); הוא סומן במפת יפו משנת 1936 (הדד וראוכברגר 2019:*2, איור 4) ונראה בתצלום משנות ה-30 של המאה הכ' (רכט 2012). המעלה נמצא במורד המערבי של השכונה המארונית ביפו, שנוסדה בשלהי המאה הי"ט לסה"נ, ומשתרעת על רכס כורכר במרחק כ-0.5 ק"מ מדרום לתל יפו. מדרום-מזרח ומצפון-מזרח לחפירה נחשפו בעבר שרידים אדריכליים וממצא קטן מהתקופות הפרסית, ההלניסטית, הרומית המאוחרת, הביזנטית, האסלאמית הקדומה והצלבנית ומשלהי התקופה העות'מאנית וימי המנדט הבריטי (ראוכברגר 2019, ושם הפניות; הרשאות מס' 8265-A, 8407-A, 8649-A).

בחפירה הנוכחית נפתחו שני ריבועים (A, B; איור 3) בחלקו התחתון של המעלה, מצפון-מזרח לבית רוזנטליס, ונחשפו בהם שרידים של שני קירות מאבני כורכר, המתוארכים לשלהי התקופה העות'מאנית (המחצית השנייה של המאה הי"ט לסה"נ–ראשית המאה הכ' לסה"נ).
 
ריבוע A. נחשף קיר (106W; כ-0.95 מ' אורך; איור 4), שנבנה מאבנים שבורות שלוכדו בחומר מליטה אדום לתוך שכבה של חול צהוב (100L, 105L, 107L). בשכבת החול התגלה ממצא מועט, הכולל שברי גוף של כלי חרס מטין חום, שבר של קערת חרסינה לבנה, שברי בקבוקים מזכוכית חומה, שבר זגוגית של חלון ומסמר (לא אוירו). כן נמצאו בשכבה זו שברים של חומרי בניין, ובהם לבנה מלבנית עם חורים מרובעים (לא אוירה) ורעפי מרסיי מתוצרת בתי החרושת של האחים Roux והאחים Martin (איור 5; de Vincenz 2020:338–339, Fig. 19:1–4). הממצאים מתוארכים לשלהי התקופה העות'מאנית (המחצית השנייה של המאה הי"ט לסה"נ–ראשית המאה הכ' לסה"נ). נראה שהקיר נמשך אל מתחת לקיר התוחם מצפון-מזרח את חצר בית רוזנטליס.
 
ריבוע B. נחשף קיר (102W; כ-7 מ' אורך; איורים 6, 7) שנבנה במרחק 0.9 מ' מקיר החזית הצפונית-מזרחית של בית רוזנטליס ובמקביל לו. הקיר נבנה בחלקו מאבנים מסותתות מלבניות ובחלקו מאבני גוויל, והושתת על יסוד של אבנים מסותתות שלוכדו בחומר מליטה אדום. הפן הדרומי-מערבי של הקיר נפגע מצינור ביוב מודרני. הקיר נבנה לתוך שכבה של חול צהוב (101L, 103L, 104L), שהתגלה בה ממצא מועט, הכולל שברי גוף של כלי חרס ממשפחת כלי עזה השחורים ושל כלי חרס מטין חום, שבר גוף של קערת חרס מזוגגת ירוק, שבר גוף של בקבוק Stoneware ושבר של צמיד זכוכית (לא אוירו). כן נמצאו בשכבה שברים של חומרי בניין, ובהם  רעפים, לבנים מלבניות עם חורים מרובעים ומרצפת חרס מתוצרת בתי חרושת של העיר מרסיי (לא אוירו). הממצאים מתוארכים לשלהי התקופה העות'מאנית (המחצית השנייה של המאה הי"ט לסה"נ–ראשית המאה הכ' לסה"נ). חשיפתו של קיר 102 סמוך כל כך לבית רוזנטליס ובמקביל אליו מלמדת אולי כי הקיר תחם במקור את חזיתו הצפונית-מזרחית של המבנה, אם כי ייתכן שהוא קדם לו.
 
הקירות שנחשפו בחפירה תוארכו לשלהי התקופה העות'מאנית על סמך חומר מליטה אדום ששימש בבנייתם, הממצא הקטן בשכבת החול שלתוכה הם נבנו וקרבתם לבית רוזנטליס — בית אמידים שנבנה ככל הנראה בסוף המאה הי"ט לסה"נ (רכט 2014).