חורבת תיתורה שוכנת בראש תל (כ-600 דונם), ובו ניצב מגדל מימי הצלבנים (אל-בורג; המאה הי"ב לסה"נ). בקרבת התל עברו שתי דרכים עתיקות, דרך רומית ודרך צלבנית, שקישרו בין יפו לירושלים (אלנבלום 1987; Fischer, Issac and Roll 1996). בשטח התל ניכרים שרידים רבים של מתקנים חקלאיים, המלמדים על פעילות חקלאית שהתקיימה במקום. במדרון המזרחי של התל התגלו בעבר שתי מערות, ובהן שרידים מיישוב חקלאי עונתי שהתקיים במעבר בין התקופה הכלקוליתית המאוחרת לתקופת הברונזה הקדומה 1 (לס תשנ"ח). סמוך לראש התל נחשפו בעבר מתקנים מתקופת הברזל 2 (גודוביץ' ופלדשטיין 1998) ומערכת של מחילות מסתור מימי בר כוכבא (גיבסון ולס תשנ"ח). בחורבת תיתורה נערכו עד כה שתי עונות של חפירה קהילתית סמוך למגדל (מרמלשטיין 2020; טנדלר 2021).

 

בעונה זו נמשכה החפירה בשישה ריבועים ממזרח למגדל (איור 2), ונחשפו שרידי קיר (307W) ושני טבונים (306L, 309L). קיר 307 (5 מ' אורך, 0.65 מ' רוחב) נבנה בכיוון מזרח–מערב משורה של אבני גוויל בינוניות וקטנות, ונחשפו ממנו שלושה נדבכים. הקיר לא נחפר עד לבסיסו והמשכו לא נחשף ולא נראה על פני השטח. הטבונים הושתתו על אבני גוויל בינוניות וקטנות (308L; ר' איור 2: חתך 1-1), והם מלמדים על פעילות ביתית במקום. בריבועים הצפוניים (300L, 302L, 304L) לא התגלו שרידים אדריכליים.

בריבועי החפירה התגלה ממצא קרמי מעורב, המתוארך ברובו לתקופה הממלוכית ולראשית התקופה העות'מאנית (המאות הי"ג–הט"ז לסה"נ) וכולל שברים של קערות מזוגגות, סירי בישול וקנקנים (לא צוירו); ממצא זה מתארך את עיקר הפעילות במקום. מקצת מן הממצא כולל חרסים מתקופות הברונזה, הברזל 2, הביזנטית והאסלאמית הקדומה, בדומה לממצאים מחפירות עבר, ואלה מלמדים על התיישבות בתל החל מתקופת הברונזה ועד לכפר שננטש בשנת 1948.