תל גת חפר שבגליל התחתון מרוחק כ-6 ק"מ מצפון-מזרח לנצרת. התל מזוהה עם גת חפר המקראית, ששכנה בתחומי שבט זבולון (יהושע יט:13; אהרוני תשמ"ח:206). האתר נסקר על ידי צ' גל בסקר הר תבור (גל תשנ"ח: אתר 13) ותועדו בו שרידי יישוב וממצאים למן התקופה הכלקוליתית עד התקופה הביזנטית. בשתי חפירות שנערכו בשנים 1992 ו-1995 בתל (Alexander, Covello-Paran and Gal 2003; Covello-Paran 2003איור 1: 1915-A, 2396-A) התגלו שרידי יישוב מתקופות הברונזה הקדומה 3, הברונזה התיכונה 2א'–ב', הברזל 1 ו-2 והפרסית; היישובים מתקופות הברונזה הקדומה 3 והברזל 2 היו מבוצרים. בחפירה שנערכה בשנת 2015 בשוליים המזרחיים של התל נחשפו שרידי קיר רחב המתוארך לתקופת הברונזה התיכונה 2 (פייג 2016; איור 1: 5781-A). בחפירה בשנת 2019 במערב התל (הרשאה מס' 8493-A) התגלו שרידי קיר דלים וממצא קרמי מתקופת הברזל, והתקופות הפרסית וההלניסטית.
בחפירה הנוכחית נפתחו חמישה ריבועים (כ-125 מ"ר; איור 2) בשוליים המערביים של התל, ונחשפו שלושה שלבי בנייה עיקריים (1–3), המתוארכים לתקופות הברונזה התיכונה 2 והברונזה המאוחרת. כמו כן נמצאו חרסים רבים מתקופות הברונזה הקדומה 2–3 והברזל 1–2, ללא שרידים אדריכליים.
 
שלב 1. נתגלה קיר מדורג (124W; איור 3), שנבנה מאבני שדה גדולות ובינוניות בכיוון כללי צפון–דרום, והשתמר לגובה שישה נדבכים (כ-1.2 מ'). הקיר מדורג כלפי מטה ממזרח למערב. בחלקו הדרומי הוא מתעקל לכיוון מזרח הוא נמשך לצפון ולמזרח אל מחוץ לשטח הנחפר. ייתכן שהקיר שימש קיר תמך או מסד למבנה שלא השתמר. אפשר שהקיר היה חלק מביצור וההתעקלות היא חלק ממגדל שיוצא מקו החומה. קירות דומים נמצאו באתרים מתקופת הברונזה התיכונה, כגון תל אכזיב, תל אסור ושכם, ועל כן ניתן לתארך את הקיר לתקופה זו. אל הקיר ניגשה ממערב מפולת אבנים (129L; איור 4), שמתחתיה התגלתה הצטברות אדמה (139L). הממצא הקרמי בלוקוסים 129 ו-139 מתוארך ברובו לתקופת הב"ק 2–3, ומקצתו לתקופות מאוחרות יותר.  
 
שלב 2. נחשף קיר (116W; איור 3), שנבנה במפלס גבוה מראש קיר 124. הקיר נבנה משתי שורות של אבנים בינוניות ושרד לגובה נדבך אחד. הקיר נחתך בשני קצותיו, ככל הנראה במהלך בניית מבנה בשלב 3. הלוקוסים שניתן לייחס לשלב זה דלים וללא ממצא שמאפשר לתארך אותו. 
 
שלב 3. נתגלו שרידי מבנה שנבנה באבני שדה גדולות–בינוניות. הקיר המרכזי במבנה (104W; איור 5) נבנה בציר צפון-מערב–דרום-מזרח משתי שורות של אבנים, והשתמר לגובה של ארבעה נדבכים (כ-0.8 מ'). אל קיר 104 ניגשים ממערב שני קירות (115W, 127W), שתחמו כנראה את החדר הדרומי במבנה, שקירו המערבי לא השתמר ונסחף אולי. קיר 115 נבנה משתי שורות של אבנים והשתמר לגובה נדבך אחד. קיר 127 נבנה משלוש שורות של אבנים והשתמר לגובה נדבך אחד.קיר 115 נבנה מעל קירות 116 ו-124, ואילו קיר 127 חותך את קיר 116 בחלקו הדרומי. בחלקו הצפוני של קיר 104 שולב קיר נוסף (141W), אשר נמשך מזרחה ונבנה משתי שורות של אבנים (איור 6). קירות אלו תחמו כנראה את החדר הצפוני במבנה, אשר קירותיו המזרחי והדרומי לא נחשפו. בפינת קירות  104 ו-141 התגלתה שכבת אדמה מהודקת ובה חתיכות גיר כתוש (133L; איור 7), ששימשה כנראה רצפת החדר. סביב הקירות נמצאו הצטברויות אדמה (105L, 110L, 123L, 128L, 130L, 135L, 138L), שהכילו ממצא קרמי המתוארך למן תקופת הברונזה הקדומה ועד לתקופת הברזל 2; עיקר הממצא מתוארך לתקופות הברונזה המאוחרת והברזל. כיוון שמקורו של רוב הממצא הקרמי במילויים והצטברויות של אדמה, לא ניתן לקבוע את זמנו המדויק של המבנה.
בצפון-מערב שטח החפירה התגלו שרידים של שני קירות (108W, 140W; איור 8) וביניהם משטח אבנים קטנות (113L); השמרות השרידים גרועה. בהצטברויות אדמה מעל שרידים אלה התגלה ממצא קרמי מעורב המתוארך למן תקופת הב"ק 2–3 עד לסוף תקופת הברזל. עקב ההשתמרות הגרועה והממצא המעורב קשה לתארך שרידים אלה.
 
הממצאים. בחפירה התגלה ממצא קרמי המתוארך בעיקר למן תקופת הברונזה הקדומה עד סוף תקופת הברזל. הממצא מתקופת הב"ק 3–2 כולל טס (איור 1:9), פערור (איור 2:9) וקנקן (איור 3:9). הממצא מתקופת הב"ת 2 כולל קערות (איור 4:9, 5), קדרה (איור 6:9) וקנקנים (איור 7:9, 8). הממצא מתקופת הברונזה המאוחרת כולל קערה מזווה (איור 1:10), קערות חלב (איור 2:10, 3), סיר בישול (איור 4:10), פכית דלייה (איור 5:10) ופיטס (איור 6:10). הממצא מתקופת הברזל 1 כולל סירי בישול (איור 7:10, 8). הממצא מתקופת הברזל 2 כולל סיר בישול (איור 9:10), קנקן (איור 10:10) ופערור (איור 11:10). בנוסף התגלו ידית רודית נושאת טביעה, כמה פריטי צור ושלושה שברים של אבני שחיקה מבזלת (לא צוירו).
 
במדרון המערבי של תל גת חפר נמצאו בחפירה שרידי בנייה המתוארכים ככל הנראה לתקופות הברונזה התיכונה והמאוחרת. ממצא זה מרחיב את הידע שלנו על גודל היישוב בתקופות אלו ופריסתו. הכמות הגדולה יחסית של הממצא הקרמי מתקופת הברונזה הקדומה מעידה כי היישוב מתקופה זו השתרע עד חלק זה של התל, ולא רק בחלקו העליון הצפוני-מזרחי כמו שנראה עד כה (Covello-Paran 2003), אם כי לבירור נקודה זו יש צורך בחפירות נוספות.