החפירה נערכה בתחומו של אתר המשתרע בצפון-מערב היישוב תל שבע, על מדרון של אדמת לס קשה המשתפל במתינות לכיוון נחל חברון. באתר התגלו בעבר שרידים מתרבות באר שבע (התרבות הע'סולית) משלהי התקופה הכלקוליתית, שהתאפיינה בחללים תת-קרקעיים החפורים באדמת הלס הקשה (עבאדי-רייס 2008 [איור 2: 3819-A]; פז ואחרים 2014 [איור 2: 6779-A], ושם הפניות נוספות; הרשאות מס' 2062-A, 5631-A). שרידים נוספים מתרבות באר שבע התגלו גם מחוץ לגבולות העיר באר שבע של אותה תקופה, באר מטר (Perrot 1955; Gilead, Rosen and Fabian 1991), בבאר צפד (Perrot 1984) ובחורבת בתר (Dothan 1959).
בחפירה נפתחו שלושה שטחים (AC; איור 3), ונחשפו בהם שלושה טיפוסי מבנים שיוחסו לתרבות באר שבע: על פני השטח, תת-קרקעיים למחצה ותת-קרקעיים.
 
שטח A (איור 4). התגלו שרידים בנייה, ובהם הובחנו שני שלבים. לשלב הקדום יוחסה מערכת תת-קרקעית למחצה חפורה באדמה ולשלב המאוחר יוחסה בנייה על הקרקע החותכת את הבנייה התת-קרקעית. חלק מהשרידים נפגעו מקברי ארגז מהתקופה הביזנטית, שלא נחפרו.
מן השלב הקדום התגלו בדרום השטח כניסה מדורגת (117L), המובילה לאולם מעוגל תת-קרקעי למחצה (144L; איור 5), שדופן בחלקו באבני שדה קטנות ולבני בוץ (116W). באולם נחשפו בורות פעילות קטנים, שבהם התגלו חרסים, צור ועצמות שרופות. מן האולם מוליך למזרח מסדרון צר (142L), שדופן בלבני בוץ (148W), המוביל לחלל תת-קרקעי נוסף (154L); חלל 154 נחשף רק בחלקו.
מן השלב המאוחר נחשף על הקרקע בדרום השטח מפלס חיים (126L), החותך את האולם התת-קרקעי מהשלב הקדום. במפלס 126 התגלו בורות פעילות חפורים בקרקע (121L). עוד יוחסו לשלב המאוחר בדרום השטח פתח של חלל תת-קרקעי נוסף (124L) ובור דמוי פעמון (106L), שנחפרו באדמת הלס.
בצפון השטח התגלו שני בורות פעילות חפורים באדמת הלס (132L, 133L). בור 132 מעוגל ודופנותיו ישרות, ואילו בור 133 דמוי פעמון והתגלה בו מעט חרסים, צור ועצמות בעלי חיים.
 
שטח B (איור 6). בחפירה בשטח התגלו שלושת טיפוסי המבנים: על פני השטח, תת-קרקעיים למחצה ותת-קרקעיים. על פני השטח התגלו שרידים של שני מבנים (1 ו-2). מבנה 1 קטן ומעוגל, ונבנה מאבני שדה בינוניות ולבני בוץ; הוא נחשף רק בחלקו המערבי. בתוך המבנה התגלה אזור פעילות (207L; איור 7), ובו שישה בורות חפורים באדמת הלס. בתוך הבורות נמצאה כמות ניכרת של חרסים, צור ועצמות. במבנה 2 הובחנו שני שלבי בנייה. לשלב הקדום יוחס קיר (267W), המתחבר לכניסה לחלל תת-קרקעי (314L). לשלב המאוחר יוחסו שרידי קיר שפינתו מעוגלת (216W), המתחבר לצד הצפוני של מבנה 1. בתוך מבנה 2 התגלו רצפה של אדמה מהודקת ומעט חרסים, צור ועצמות בעלי חיים. עוד התגלו על פני השטח שני אזורי פעילות: במזרח השטח התגלה בור מעוגל החפור באדמת הלס (234L), ובתוכו שני בורות חפורים נוספים שבתוכם סדימנט שרוף, חרסים, צור ומעט עצמות בעלי חיים; ובדרום-מערב השטח התגלו בורות פעילות, ובהם אדמה מעורבת באפר, חרסים וצור (210L).
השרידים התת-קרקעיים למחצה התגלו בדרום השטח, והם כוללים מתחם (כ-4 מ' קוטר, כ-1 מ' עומק) שנחפר באדמת הלס ודופן בכמה מקומות באבנים. הרצפה היא אדמה מהודקת (242L), ועליה התגלו חרסים באתרם ושני בורות פעילות עגולים (246L, 251L; איור 8). בבור 246 ניכרים סימני שרפה בדפנות; הוא נחפר עד תחתיתו ונמצאו בו שברי כלי חרס, צור ועצמות שרופות. כמטר אחד דרומה התגלה חלל חפור באדמה שתקרתו השתמרה (257L; 0.85 מ' עומק), ובו שלושה בורות חפורים מלאים באפר, חרסים וצור. על סמך סימני השרפה והעצמות בבורות בדרום השטח נראה כי הם שימשו לבישול.
השרידים התת-קרקעיים התגלו בעיקר במרכז השטח ובצפונו, והם כוללים מערכת של חצר וחללים תת-קרקעיים חפורים באדמה, שהובחנו בהם שני שלבים. בשלב הקדום הוליכה אל המערכת ממערב רחבת כניסה; היא נחתכה בקיר 250 ממבנה 2. הכניסה הוליכה למזרח ולצפון-מזרח אל שני חלקים של המערכת. בחלק המזרחי של המערכת נחשפו חצר גדולה (272L) וחלל תת-קרקעי (260L, 268L). בחצר נחשפה רצפה עשויה מאדמה מהודקת; חלקה כוסה בלמינה עקב הצטברויות של מים. גבולות החצר ברורים, ובצפון היא דופנה בחומר לבנים ומעט אבני שדה (252W). בחלק הצפוני-מזרחי של המערכת נחשף חלל תת-קרקעי (293L; כ-2.5 מ' עומק מרבי). בשלב המאוחר הורחב חלל 293 לצפון ולמזרח וחולק בקיר (295W). בשלב זה נבנה מסדרון כניסה חדש שהוליך אל חלל 293; המסדרון נתחם בשני קירות (312W, 313W) שנבנו מלבני בוץ. המסדרון מוביל למדרגות (איור 9), שנבנו מאבני שדה וצור. צמוד לקיר 295 נחשף אזור פעילות תת-קרקעי (316L), ובו התגלו כלים באתרם. המערכת נמשכת צפונה עד לפתח של מערכת נוספת עמוקה יותר (291L). בשטח החפירה התגלו שתי כניסות נוספות לחללים תת-קרקעיים, בקצה הדרומי-מערבי של השטח ובקצה הצפוני-מזרחי שלו. בקצה הדרומי-מערבי התגלתה כניסה מדורגת (281L), המובילה לאולם תת-קרקעי (כ-2.5 מ' עומק) וממנו למחילה המובילה לחלל תת-קרקעי (303L). החלל מתרחב לצפון-מזרח, אך אין עדות לחיבור למערכת שמצפון-מזרח לו. בקצה הצפוני-מזרחי נחשף פתח (L289) המוליך למזרח אל חלל תת-קרקעי (309L; כ-2 מ' עומק).
 
שטח C (איור 10). גם בשטח זה התגלו שלושת טיפוסי המבנים: על פני השטח, תת-קרקעיים למחצה ותת-קרקעיים. על פני השטח נחשף בדרום קטע של מפלס חיים על אדמה טבעית (517L), ובו שני בורות רדודים (555L, 560L; איור 11). בתוך הבורות התגלה מילוי אדמה שמעורבים בו שברי גוף של כלי חרס, צור ועצמות, וייתכן לפיכך שהיה זה אזור פעילות על הקרקע שבו הבורות שימשו בורות אשפה. במרחק כ-5 מ' מצפון-מזרח לכאן התגלה אזור פעילות נוסף (0.6 מ' קוטר) ובו אבנים קטנות לא מסותתות.
שני חללים תת-קרקעיים למחצה חפורים באדמה, מערבי (543L) ומזרחי (530L), התגלו במרכז השטח, והובחנו בהם שני שלבים (איור 12). הכניסה אליהם נעשתה דרך בור דמוי פעמון (527L; כ-0.5 מ' עומק). שני החללים היו מחוברים בפתח, שנחסם בלבני בוץ ואבני שדה בשלב כלשהו. רצפות שני החללים עשויות מאדמה מהודקת; על אחת מהן התגלה מתקן מעוגל שנבנה מאבני שדה בינוניות ולבני בוץ, ובתוכו נמצאו שברי פערור (554L). ממזרח לכניסה לבור 527 התגלה בור קטן חפור באדמה ומדופן בגושים של לבני בוץ (511L), ובתוכו הרבה כלי אבן, חרסים וכלי צור.
מערכת תת-קרקעית חפורה באדמה התגלתה בצפון השטח, והובחנו בה שני שלבים. לשלב הקדום (איור 13) יוחסו מסדרון כניסה על פני השטח (570L), היורד בשיפוע אל אולם תת-קרקעי (599L; 5.2 מ' קוטר), שרצפתו עשויה שכבה דקה של אדמה אפורה. במזרח האולם התגלו שני פתחים, שהדרומי שבהם מוביל לחלל הנמצא מדרום-מזרח לאולם (563L) ואילו הצפוני (572L) מוביל לחלל שנמצא מצפון לאולם (586L). על רצפת האולם מהשלב הקדום התגלה כיסוי אדמה — אולי כיסוי מכוון ואולי מקורו בתקרה שהתמוטטה. מעל כיסוי אדמה זה נבנה השלב המאוחר של המערכת. בשלב זה צומצם שטח האולם בחפירה של בור קטן יותר (2.5 מ' קוטר) באדמת המילוי הלא יציבה, שדופן בשלושה קירות (551W, 564W, 573W), שנועדו לשמור על יציבות האולם. שלושת הקירות נבנו מלבני בוץ שהונחו על יסודות של אבני שדה בינוניות וגדולות. מסדרון כניסה 570 מהשלב הקדום המשיך לשמש גם בשלב המאוחר, אך הוא נתחם בשלב זה באבנים במגוון גדלים; שתי אבני צור גדולות הוצבו כמזוזות בקצה המסדרון, בפתח המוליך אל האולם (567L). בצד הצפוני של האולם נכרה מעבר תת-קרקעי (578L), המוליך לצפון אל חלל תת-קרקעי 586.
 
ממצא כלי החרס. עיקר הממצא בשלושת שטחי החפירה היה כלי חרס, לצד מכלול עשיר של כלי צור וכלי בזלת הטיפוסיים לתקופה. בכל המבנים ובתוך הבורות נמצאו כלי הגשה וכלי אחסון רבים, כגון קערות V, חלקן הגדול עם פסי צבע אדום על השפה, קדרות, מחבצות, קנקנים ומעט בזיכים. כל הכלים יוחסו טיפולוגית וטכנולוגית לתרבות הע'סולית.
 
החפירות המחודשות בתל שבע ותוצאות חתכי בדיקה שנערכו באזור מלמדות כי האתר השתרע בין נחל חברון לנחל באר שבע (כ-6 דונם). זהו אתר גדול ובו מערכות תת-קרקעיות, שלהן מגוון שימושים הקשורים גם לאחסון וגם למגורים. היישוב באתר היה חלק מתרבות באר שבע מהתקופה הכלקוליתית — תרבות הנוכחת בכל צפון הנגב ומערבו. קרבתם של אתרי תרבות באר שבע באזור (ר' איור 1) איפשרה קיום של קשרים ביניהם. אתרי התרבות מתאפיינים בבנייה ובמסורת קרמית דומות, המייחדות אותן מאתרים אחרים בני התרבות הע'סולית. אנשי תרבות זו ידעו לנצל את יציבות הקרקע ולבנות מערכות תת-קרקעיות הדורשות אך מעט דיפון וחיזוק באבנים. מערכות אלה שולבו בבנייה על פני השטח של בתים פשוטים קטנים עד בינוניים. למרות הבנייה הפשוטה, ניכרת בתרבות יצירתיות, המתבטאת ביכולת לניצול הקרקע ובממצא החומרי העשיר, הכולל כלי חרס, שנהב, בזלת וחומרי גלם נוספים.
תרבות באר שבע התאפיינה בחקלאות ורעייה, והיא לא התעסקה בבנייה מונומנטלית, פולחנית ותעשייתית, האופיינית לאתרים בני התרבות הע'סולית בדרום הלבנט, כגון אשקלון, אגמים במישור החוף הדרומי (עבאדי-רייס וורגה תשע"ט; וורגה ואחרים 2021), גילת בנגב המערבי (אלון ולוי 1990; Alon 1977) ועין גדי בים המלח (Usishkin 1971). עם זאת, חשוב לציין כי באתר כמעט ולא התגלו מבנים על פני השטח ועומק השרידים התת-קרקעיים רדוד, ולפיכך ייתכן שהפרעות מודרניות מחקו חלק משרידי הבנייה.