תל אבל בית מעכה הוא תל גדול (כ-100 דונם) השוכן בקצה הצפוני של עמק החולה, במרחק 5 ק"מ מדרום למטולה, סמוך לגדה המזרחית של נחל עיון (איור 1). האתר מרוחק כ-6 ק"מ ממערב לתל דן, כ-35 ק"מ מצפון לתל חצור, כ-35 ק"מ ממזרח לצור ומדרום-מזרח לצידון שבחוף הלבנון וכ-70 ק"מ מדרום-מערב לדמשק. האתר מוזכר כ"אבל" במקורות מן האלף השני לפסה"נ, כגון רשימת הכיבושים של תחותמס הג'. בתנ"ך מוזכר האתר שלוש פעמים בשם "אבל בית מעכה", וחוקרים הציעו כי הוספת השם השבטי "בית מעכה" התרחשה בתקופת הברזל 1, כאשר בית אב מקומי בשם זה השתלט על העיר (Younger 2016:213–219). השם מוזכר במקרא ברשימה של ערים שנכבשו על ידי בן-הדד הארמי במאה הט' לפסה"נ (מלכים א' ט"ו:20); ברשימה דומה של המלך האשורי תגלת פלאסר הג' בסוף המאה הח' לפסה"נ (מלכים ב' ט"ו:29); ובתיאור של אישה חכמה מקומית שהצילה את העיר בעת ששבע בן בכרי, שמרד בדוד המלך, ברח מירושלים כדי למצוא מקלט באבל בית מעכה (שמואל ב' כ'; Panitz-Cohen and Yahalom-Mack 2019).
התל כולל פסגה נישאת בצפון, אוכף בינוני באמצע וחלק תחתון גדול בדרום (איור 2), והוא מעולם לא נחפר לפני תחילת הפרויקט הנוכחי, שהחל בסקר בשנת 2012 ובעונת החפירות הראשונה בשנת 2013. עד כה נערכו עשר עונות של חפירות (2013–2022); העונות של השנים 2020 ו-2021 היו מצומצמות בשל מגפת הקורונה. סקר מחודש נערך בחורף 2021. דוח זה מסכם בקצרה את תוצאות החפירה העיקריות מעונות החפירה בשנים 2018–2021 (למאמרים על החפירה והממצאים, ר' יהלום-מאק ואחרים 2018; Panitz-Cohen, Mullins and Bonfil 2013; 2015; Panitz-Cohen et al. 2018; Yahalom-Mack, Panitz-Cohen and Mullins 2018; Yahalom-Mack, Panitz-Cohen and Mullins 2019; Panitz-Cohen 2021; Panitz-Cohen and Tsoran 2021; Susnow et al. 2021; Yahalom-Mack et al. 2021; וכן דוחות עונתיים באתר החפירות תל אבל בית מעכה).
 
שטחי החפירה
בשנים 2018–2021 נפתחו ארבעה שטחי חפירה בתל (A, B, K, O; איור 3).
 
שטח A נמצא במזרח האתר, בחיבור בין התל התחתון לתל העליון. הוא נחפר מתחילת הפרויקט בשנת 2013, וכן בשנים 2018, 2019 ו-2021. בשטח נפתחו עד כה 23 ריבועים, חלקם באזור גבוה במערב (ריבועים 14–10/SM; איור 4) וחלקם באזור נמוך במזרח (ריבועים 15–11/BT; איור 5). נחשפו שמונה שכבות עיקריות, המתוארכות למן תקופת הברונזה התיכונה 2ב' ועד תקופת הברזל 2א' (איור 6; טבלה 1). בחלק התחתון של השטח התגלו קירות טרסה בני ימינו וכמה קבורות המאוחרות לתקופה האסלאמית הקדומה, ואלה לא קיבלו עד כה מספר שכבה. חמש מתוך שמונה השכבות (6A–2A) מיוחסות לרצף יישובי אינטנסיבי ומתמשך מתקופת הברזל 1, שבמהלכו הובחנו שני חורבנות בסיומן של שכבות 4A ו-2A. לאחר ההרס של שכבה 2A החל היישוב של שכבה a–c1A, שתוארכה על פי בדיקות פחמן 14 וממצא קרמי לתקופת הברזל 2א'. שרידי תקופה זו זוהו רק בחלק המערבי של השטח, שכן הסחף הסיר את השכבות הללו בחלקו המזרחי. לאחר תקופה זו ננטש השטח, מלבד שכבה שנחשפה בשטח מצומצם בחצי ריבוע, ומוגדרת באופן זמני כשכבה a0A, המאוחרת כנראה לתקופת הברזל 2א' ומתוארכת לתקופת הברזל 2ב' או 2ג'.
 
טבלה 1. השכבות בשטח A
השכבה
התקופה
מאפיינים עיקריים וממצאים
 
העות'מאנית
קירות טרסה, כלי חרס, מטבעות
האסלאמית הקדומה
קברים
a0A
הברזל 2ב' או 2ג'
שכבות עפר, מתקני אבן, כלי חרס
a–c1A
הברזל 2א' (אמצע–סוף המאה הי' עד שלהי המאה הט' לפסה"נ*)
בניית אבן נרחבת, לרבות חצרות מרוצפות אבן, טבונים רבים, כבשן יוצר(?), מטמון אסטרגלים, נטישה
2A
הברזל 1ב' (שלהי המאה הי"א–תחילת/אמצע המאה הי'*)
מכלול של מבנה ציבורי-מנהלי גדול, שני שלבים במקומות מסוימים, מפוחים ושרידי תעשיית מתכת, מכלול פולחני ייחודי, פיטסים רבים מעוטרים בפסים גליים, הרס בשרפה אלימה
3A
הברזל 1ב' (אמצע–שלהי המאה הי"א לפסה"נ)
בנייה מעטה, טבונים רבים, מתקנים; נטישה
a–b4A
הברזל 1א' (שלהי המאה הי"ב–אמצע המאה הי"א לפסה"נ*)
מבנה פולחני ובו שני שלבים; חורבן
5A
הברזל 1א' (אמצע המאה הי"ב לפסה"נ*)
אולי שלב מוקדם של המבנה הפולחני
6A
הברזל 1א' (תחילת המאה הי"ב לפסה"נ)
בורות חפורים לתוך שכבת שרפה וקיר לבנים רחב מתקופות הברונזה התיכונה 2ב'–הברונזה המאוחרת
7A
הברונזה המאוחרת 2ב'
שטח חשיפה מצומצם; המשך השימוש בקיר הלבנים הרחב מתקופת הברונזה התיכונה 2ב' – ברונזה מאוחרת(?)
8A
הברונזה התיכונה 2ב'
שטח חשיפה מצומצם; בניית קיר לבנים רחב (?), חזית של קיר לבנים שאליו קשורים כלי חרס, חרפושית
* תאריכי פחמן 14 שהתקבלו מחומר אורגני קצר חיים, כגון גרעיני זית, ממקור סטרטיגרפי ברור
 
שטח  B(איור 7) נפתח סמוך למדרון המזרחי של הפסגה שבצפון האתר. הוא נחפר בשנים 2015, 2018–2021, וכולל כיום 24 ריבועים (20–18 ,2 ,1/IC). נחשפו שש שכבות עיקריות המתוארכות למן תקופת הברונזה התיכונה 2ב' עד התקופה הממלוכית (איור 8; טבלה 2). השרידים הקדומים ביותר בשטח זה הם סוללה וקברים מתקופת הברונזה התיכונה 2ב' (שכבהB6 ). הישר על הסוללה התגלו שרידי בנייה מצומצמים, המיוחסים לתקופת הברזל 1ב' (שכבהB5 ). מבנה מסיבי דמוי סוגרים מתקופת הברזל 2א' חותך ומכסה שרידים אלו; אל המבנה ניגשים מדרום חדרים וחצרות, ובמזרחו בנייה מסיבית, אולי שער (מתחם המצודה; שכבה a–c4B). על חלקיו המערבי והצפוני של מבנה הסוגרים נבנו כמה רצפות מחלוקי נחל וקירות צרים, שתוארכו באופן זמני לתקופת הברזל 2ג' (שכבה c3B). אלה כוסו במבנה נרחב מהתקופות הפרסית–ההלניסטית הקדומה בצפון השטח (שכבה
a–b3B). שרידים מקוטעים בחלק הצפוני-מערבי של השטח יוחסו לתקופות הרומית–הביזנטית (שכבה 2B). שרידים אלה חתכו את השכבות מתקופת הברזל ונפגעו קשות מקברים מהתקופה הממלוכית (שכבה 1B).
 
טבלה 2. השכבות בשטח B
השכבה
התקופה
מאפיינים עיקריים וממצאים
1B
הממלוכית
קברים, קירות טרסה
2B
הרומית–הביזנטית
קטעי קירות, שכבות עפר, כלי חרס, זכוכית, מטבעות
a–b3B
הפרסית–ההלניסטית הקדומה
מבנה אבן נרחב, כלי חרס, ובהם למשל כלי חרס פיניקים עדינים למחצה
c3B
הברזל 2ג'
רצפות חלוקים, קירות צרים בנויים הישר על המצודה מתקופה הברזל 2א', מתקנים
a–c4B
הברזל 2א' (אמצע/סוף המאה הי'–המאה הט' לפסה"נ*)
מתחם מצודה, כלי חרס מחופים אדום וממורקים ביד, יבוא קיפרי, יווני ופניקי, ראש ייחודי עשוי פאיאנס, צלמיות
5B
הברזל 1ב' (המאה הי"א–ראשית המאה הי' לפסה"נ*)
קירות, רצפות, טבונים, ממגורה, כלי חרס; הסיום כנראה בהרס בשרפה
6B
הברונזה התיכונה 2
שכבות משופעות של סוללה, קבר בוגר חפור לתוך הסוללה וקבורות תינוקות בקנקנים על גבי הסוללה, כלי חרס
* תאריכי פחמן 14 שהתקבלו מחומר אורגני קצר חיים, כגון גרעיני זית, ממקור סטרטיגרפי ברור
 
שטח K נפתח במדרון המזרחי באמצע התל, במפגש בין התל התחתון לבין האוכף. בשנים 2019 ו-2021 נחפרו תשעה ריבועים (6–4/RP; איורים 9, 10) ,ונחשפו שרידים המיוחסים לארבע שכבות עיקריות (K4–K1), שלוש מתקופת הברזל ואחת מודרנית: שכבה 4K כוללת רצפת אבן והצטברות, המתוארכות באופן זמני לתקופת הברזל 1ב'; שכבה 3K כוללת פינה של שני קירות, המתוארכים לתקופת הברזל 2א'; שכבה 2K כוללת מחסן גדול המתוארך לתקופת הברזל 2א' המאוחרת (המאה הט' לפסה"נ); ושכבה 1K כוללת קברים שחתכו את השכבות הקדומות.
 
שטח O נפתח בקצה הדרומי-מערבי של התל הנמוך. הוא נחפר בעונות 2014, 2017 ו-2019. בשטח נחפרו שישה ריבועים (12–11/JH); איורים 11, 12), והוגדרו שלוש שכבות עיקריות
(O3–O1): בשכבות 3O ו-2O נחשף חלק מבית מגורים נרחב, המתוארך לתקופת הברונזה התיכונה 2ב'; בשכבה 1O התגלו קטעי קירות, הצטברויות ובור ובו ממצא קרמי, המתוארכים לתקופת הברזל 1 או הברזל 2א'. כן התגלתה בחלק הצפוני-מערבי של השטח קבורה של אדם בוגר; היא תוארכה בפחמן 14 למאה הי' לפסה"נ. בשנת 2019 נערכה חפירה מצומצמת בריבוע אחד (12/H), והתגלו קבורות של תינוקות ופעוטות בקנקנים ופיטסים, שתוארכו לתקופת הברונזה התיכונה 2ב'.
 
השרידים
להלן מתוארים השרידים העיקריים שנחשפו, המתוארכים למן תקופת הברונזה התיכונה 2ב' עד לתקופה הממלוכית.
 
תקופת הברונזה התיכונה 2ב'. כמעט בכל שטחי החפירה התגלו שרידי יישוב מהתקופה, המלמדים כי כל האתר היה מיושב בתקופה זו. בשטח B התגלו שרידי סוללה עשויה מאבני קירטון וחצץ נארי, המשופעת לכיוון דרום ומזרח (איור 13), ולתוכה חפורים קבר של פרט בוגר וכמה קבורות של תינוקות בקנקנים מתקופה זו (איור 14;Panitz-Cohen et al. 2018). יש להניח שסוללה זו תמכה במבנה גדול ששכן בפסגת התל שבקצהו הצפוני. בבדיקה מצומצמת בשטח A התגלה קיר רחב מלבני בוץ (2 מ' רוחב; איור 15), שבנייתו מתוארכת לתקופה זו (שכבה 8A) על סמך ממצא קרמי (למשל, איור 16) וחרפושית (איור 17). בשטח O נחשף מבנה חצר גדול, הכולל קבורות קנקן רבות של תינוקות (שכבות 2O, 3O), בעיקר בקצה המערבי שלו. מתחת לרצפה של השלב הקדום ביותר (שכבה 3O), התגלו קבורות רבות של תינוקות בקנקנים ושל פעוטות בפיטסים, המלוות במנחות של פכיות (איורים 18–20). למרות ששטח F שבקצה הדרומי של התל התחתון לא נחפר בעונות הנדונות בדוח הנוכחי, יש להזכירו בזיקה ליישוב מתקופת הברונזה התיכונה 2ב', שכן התגלה בו בעבר ביצור, הכולל סוללה, חומה ומגדל, וכן מערכת ניקוז בנויה היטב ושכבת יישוב ובה מתקן העשוי מסיר בישול (תנור?) גדול וקבורות תינוקות בקנקנים (שכבה 6F; איור 21).
 
תקופת הברונזה המאוחרת. השרידים שנחשפו מהתקופה מצומצמים ביחס לשכבה הקודמת. עיקר השרידים מהתקופה התגלו בשטח F, שנחפר בשנים 2013, 2014 ו-2016. הממצא הבולט משטח F היה פך קטן ובו מטמון כסף, שתוארך לתקופת הברונזה המאוחרת 2ב' (איור 22; Yahalom-Mack et al. 2019). יש לציין כי הביצור מתקופת הברונזה התיכונה 2ב' בשטח F המשיך לשמש בתקופה זו, ובתים נבנו כנגד חזיתו הצפונית. נראה כי תופעה דומה הובחנה בחלק המזרחי התחתון של שטח A, שבו נערכה בדיקה קטנה בעונת 2021, ובה התברר כי שכבה עם עקבות שרפה עזה (שכבה 7A) ניגשת אל חומת הלבנים הרחבה מתקופת הברונזה התיכונה 2ב' (לעיל), שהמשיכה לשמש כנראה בתקופת הברונזה המאוחרת (איור 23; ר' איור 15). בשכבה 7A לא התגלו ממצאים, פרט לשלושה בסיסי פיטסים, שלא תוארכו שכן הם נמצאים במחיצת ריבוע ומכוסים בקירות של שכבה 5A. בחפירה מצומצמת שנערכה בשנת 2020 בשטח B התגלה בחתך ריכוז של קטניות בשכבה שרופה, המונחת על ריצוף אבן (איור 24). הקטניות תוארכו בפחמן 14 למאה הי"ג לפסה"נ. עד כה, זוהי העדות היחידה ליישוב מתקופת הברונזה המאוחרת בשטח זה — למעט חרסים אחדים — ועל כן נראה כי התיישבות בפסגת התל בתקופה זו הייתה מצומצמת. אפשר שהתיישבות זו נמשכה מעבר לתחום החפירה, לשטחו של בונקר צבאי בן זמננו.
 
תקופת הברזל 1. בכל שטחי החפירה התגלו שרידים מתקופה זו, המלמדים כי האתר כולו היה מיושב לאורך כל התקופה. הרצף האינטנסיבי ביותר התגלה בשטח A. היישוב הקדום ביותר מתקופת הברזל 1 בשטח זה (שכבה 6A) כולל כמה בורות שנחפרו ממפלסי חיים במרכז החלק התחתון, המזרחי של השטח, לתוך שרידים מתקופות הברונזה המאוחרת והברונזה התיכונה 2ב' (איורים 25, 26). הממצא בבורות אלה כלל בעיקר כלי חרס — טיפוסים של תקופת הברונזה המאוחרת שהמשיכו לתוך תקופת הברזל 1, לצד חידושים כגון פיטס שפת צווארון — וכן כמה עצמות ושברים של אבני שחיקה. הישר מעל הבורות נחשפה רצפה (שכבה 5A; איור 27), ועליה מגוון מתקנים וכמות גדולה של חרסים ואבני שחיקה, וכן חרפושית מהמטיט ומזהב שהשתמרה מתקופת הברונזה התיכונה 2ב' (איור 28; David 2019). נראה שמכלול זה הוא הקדום משני שלבים (שכבה A4a–b; איור 29) שזוהו במבנה פולחני גדול וייחודי, שנחפר בשנים 2014–2019. מבנה זה כולל כנראה שלושה חדרים, ובהם התגלו קיר מעוגל, ספסלים, אבנים ניצבות (מצבות), שני תנורים ומתקן הכולל בסיס של קנקן אגירה שבחזיתו שלושה שולחנות אבן (איור 30), וכן קבורות של חיה מפריסת פרסה וכלב, קרן אייל ושפע של כלי חרס (למשל, איור 31; Yahalom-Mack, Panitz-Cohen and Mullins 2019). המבנה נהרס בשרפה אלימה, שהותירה שכבה של חורבן ומפולת לבנים (איור 32), שתוארכו בפחמן 14 למאה הי"א לפסה"נ.
השכבה שמעל המבנה הפולחני ההרוס כללה תנורים רבים וכמה קירות (שכבה 3A). היא ננטשה והוחלפה במכלול חדש ומתוכנן היטב שאופיו ציבורי (שכבה 2A; ר' איור 6). מבנה זה שימש לאחסון ולמנהל, על סמך פיטסים רבים מעוטרים בפסים גליים וחותם. כן התגלו בו שרידי ייצור מתכת, ובהם מפוח חרס ונחירים, ועדויות לפולחן בחצר בחלקו הצפוני-מערבי (איור 33). בחצר התגלו ספסל, שנבנה לאורך הקיר הדרומי, וכמה מתקנים שלהם אופי טקסי. אחד המתקנים הוא מבנה ייחודי, אולי מזבח, שנבנה מלבני בוץ וטויח (איור 34). הוא הוצמד לקיר המערבי המטויח של החצר והוקף בקיר אבן נמוך. המשטח העליון של המזבח עוצב כשני אגנים ('כיור כפול'); באגן אחד נמצא חור ניקוז המוליך אל צדו הצפוני. משני עבריו של מתקן זה התגלו שני מכתשי אבן, ובחזיתו התגלה שולחן מנחות, שנבנה מאבני בזלת שנערמו זו על זו. עוד התגלו בחצר שתי מצבות שוכבות, תנור גדול, כן פולחני (איור 35), קרן אייל, תער ברונזה וקרן של עז. בין המזבח לשולחן המנחה התגלו לפחות שישה פיטסים מעוטרים בפסים גליים (איור 36). המכלול כולו נהרס ונשרף בצורה אלימה, ותוארך בפחמן 14 למאה הי' לפסה"נ.
 
תקופת הברזל 2א' (המאות הי'–הט' לפסה"נ). מתקופה זו התגלו שרידים רק בשטחים A, B ו-K, ולכן נראה כי חלקו הדרומי של האתר לא היה מיושב, אם כי נדרשת עבודה נוספת בשטחים F ו-O, כמו גם בחלקים אחרים של התל התחתון, כדי לאשש הנחה זו. בשטח A הוקמה עיר על פי תכנית חדשה לחלוטין (שכבה 1A; ר' איור 6) על גבי חורבות היישוב מתקופת הברזל 1. התגלו מבני אבן שנבנו היטב, חצרות מרוצפות אבן ושטחי עבודה, וכן תנורים רבים, כבשן קרמיקה (?) וכמה מתקנים ששימושם אינו ידוע (איור 37). הובחנו שניים או שלושה שלבים, שהעליון בהם תוארך בפחמן 14 למאה הט' לפסה"נ. נראה כי מבני שכבה זו לא שימשו למגורים, אלא היו חלק משטח שיועד לפעילות תעשייתית מגוונת. בשכבה התגלו כלי חרס רבים מחופים אדום וממורקים ביד, ובהם אמפורה שהכילה 406 אסטרגלים (איור 38; Susnow et al. 2021). אמפורה זו התגלתה על במה מוגבהת בחצר מרוצפת אבן (איור 39), שנבנתה ממערב לחצר הפולחנית מתקופת הברזל 1ב' (שכבה 2A; איור 40).
השרידים מתקופת הברזל 2א' בשטח B כוללים מתחם מבוצר שכונה מתחם המצודה (שכבה 4B; ר' איורים 7, 8), ובו התגלה מבנה דמוי סוגרים שנבנה בכיוון צפון-מערב–דרום-מזרח מאבנים מסיביות; אל המבנה ניגשים מדרום כמה חדרים וחללים פתוחים. הובחנו שלושה שלבים הן במבנה הסוגרים, הן בחדרים שמדרום לו. לשלב הקדום ביותר יוחסו שרידי הרס בחלקו המערבי של המתחם, במקום בו נחסם פתח בקיר הדרומי של הסוגרים לצורך בנייה מעליו; בחזית הפתח החסום נמצאה אבן ניצבת (מצבה?) מוטלת על ריצוף אבן (איור 41). ממצאים מיוחדים ממבנה הסוגרים כוללים פלג גוף עליון של צלמית מתופפת (איור 1:42; Panitz-Cohen and Tsoran 2021), תליון חרס המתאר אונייה בסגנון פניקי (איור 2:42; Brandl and Yahalom-Mack 2021) וראש מעוצב להפליא של גבר מזוקן בן אליטה עשוי מפאיאנס (איור 3:42; Panitz-Cohen 2021). במבנה התגלו גם כלי חרס מקומיים, ובהם קערה מחופה אדום וממורקת יד (איור 1:43), לצד כלי חרס פניקיים מיובאים, ובהם פך ממשפחת אכזיב (איור 2:43) וקנקן פניקי דו-גוני (איור 3:43; Panitz-Cohen 2021), וכלי חרס מיובאים מיוון (איור 1:44) ומקפריסין (איור 2:44). תאריכי פחמן 14 של היישוב האחרון במתחם זה אינם מאוחרים ל-800 לפסה"נ. בקצה המזרחי של מבנה הסוגרים נחשף חלק מבנייה מסיבית: קיר רחב בכיוון מזרח–מערב (כ-3 מ' רוחב), ובו פתח ושרידים אדריכליים מסביב (איור 45; ר' גם איור 7 למעלה). בנייה זו תואמת למבנה הסוגרים ולכן ייתכן שהיה זה פתח מבוצר של המתחם. עם זאת, אי אפשר לשלול את האפשרות שאלה הם שרידים של מבנה קדום יותר, אולי מתקופת הברונזה התיכונה 2ב', שנעשה בו שימוש חוזר.
בשטח K התגלו שתי שכבות מתקופת הברזל 2א' (3K, 2K; ר' איורים 9, 10), אם כי החפירה הנוכחית אינה מספיקה כדי לקבוע את התאריך המדויק שלהן. שכבה 2K העליונה נחשפה הישר מתחת לפני השטח, והיא כוללת מבנה שנבנה היטב (15 מ' אורך לפחות בציר מזרח–מערב, 8 מ' רוחב בציר צפון–דרום), ששימש כנראה מחסן, ובו שני אגפים ארוכים מקבילים, שהצפוני שבהם מחולק לשני חדרים; קירותיו הצפוני, המערבי והדרומי נמצאים כיום מעבר לגבולות החפירה. האגף הדרומי והקיר המרכזי של המבנה השתמרו גרוע, ואילו האגף הצפוני השתמר טוב. בחדר המזרחי באגף הצפוני נמצא ריכוז של כ-35 קנקני אגירה שבורים באתרם (איורים 46, 47). לקנקנים גוף דמוי שק והם אופייניים לאתרי תקופת הברזל 2א' בצפון הארץ. אחד הקנקנים נשא כתובת בדיו של מילה אחת בעברית מתחת לאחת הידיות: "לבניו" (איור 48; Yahalom-Mack et al. 2021), וכן חריתה של תו יוצר על הידית השנייה. קנקנים רבים אחרים נשאו על ידיותיהם תווי יוצר מסוגים שונים. בכמה קנקנים נמצאו כמויות קטנות של שאריות אורגניות, לרבות גרעיני ענבים וקטניות. במבנה התגלו שרידים אקראיים של שרפה, אך לא ברור אם סופו, שניכר בעיקר בקנקנים המרוסקים באתרם, נגרם בידי בני אדם או כתוצאה מרעידת אדמה. המקום לא נבנה מחדש, וחלק זה של האתר נותר נטוש במשך אלפי שנים.
 
התקופות הרומית והביזנטית. בשטח B התגלו קטעי קירות, שנבנו מאבני בזלת וגיר; הם נבנו הישר מעל קירות מתקופת הברזל 2א' (איור 49). כן נמצאו מעט כלי חרס, שברי זכוכית ומטבעות מהתקופות הרומית והביזנטית.
 
התקופה הממלוכית. התגלו קבורות שנחפרו לתוך שרידי מתחם המצודה מתקופת הברזל 2א' בשטח B. נמצאו שרידי שלד שהשתמרותו גרועה, ללא מנחות קבורה. במהלך חפירת קבורות אלו נמצאו כמה ממצאים מתקופת הברזל 2א', ובהם משקולת אבן, שבר צלמית וחותם גליל בסגנון ניאו-אשורי.
 
סיכום
מהחפירה בשנים 2018–2021 עולות כמה מסקנות. מתקופת הברונזה התיכונה 2ב' התגלו שרידי בנייה מסיבית, שנערך בה שימוש חוזר בתקופות הברונזה המאוחרת והברזל 2א', למשל בחומת הלבנים הרחבה בשטח A ובביצור בשטח F. השימוש החוזר בבנייה מהתקופה מלמד על עוצמתה. הקבורות תחת הרצפות מתקופה זו של פעוטות בפיטסים ותינוקות בקנקנים מדגישות את העוצמה של תופעה זו באתר.
מתקופת הברונזה המאוחרת 2 נחשפה שכבה שרופה באזורים מצומצמים בשטחים A ו-B, המלמדת כנראה כי סופה של השכבה קשור בפעילות אלימה כלשהי. אולם, מסקנה זו אינה עולה בברור מהשרידים העיקריים של התקופה שנחשפו בשטח F. ביתר שטחי החפירה בתל לא נחשפו שרידי יישוב מתקופת הברונזה המאוחרת. נראה שריכוז הקטניות מתקופת הברונזה המאוחרת 2ב' שהתגלה בשטח B מלמד על יישוב מצומצם ששכן גם בפסגת התל בתקופה זו.
מתקופת הברזל 1ב' (שכבה A2) נחשף בשטח A מתחם ציבורי-מנהלי, ובו חצר פולחנית שנחשפו בה מבנה ייחודי שהוגדר מזבח ופריטים פולחניים רבים. המתחם נשרף ונהרס באלימות בתחילת או אמצע המאה הי' לפסה"נ, כפי שעולה מבדיקות פחמן 14.
השרידים מתקופת הברזל 2א' עמדו במוקד עונות 2018–2021 בכל השטחים פרט לשטח O. בשטח B שבתל העליון נחשפו חלקים נוספים ממתחם המצודה, הכולל מבנה סוגרים מונומנטלי, אליו קשורים חדרים וחצרות. השרידים בני התקופה שנחשפו בשטח A מלמדים על יישוב עירוני תוסס שבנייתו שונה לחלוטין בכיוון ובמתאר מזו של התקופה הקודמת. עם זאת, האמפורה ובה 406 אסטרגלים, שנמצאה בחצר הסמוכה לחצר הפולחנית מהשכבה הקודמת, מלמדת על המשכיות בפעילות הפולחנית במקום. המחסן שנחשף בשטח K מלמד על ארגון כלכלי מפותח. השם העברי החרות על אחד הקנקנים עשוי לשפוך אור על זהותם הפוליטית של התושבים בתקופה זו. יישוב זה בא אל סופו במועד כלשהו לקראת סוף המאה הט' לפסה"נ.
למרות הופעתה של אבל בית מעכה ברשימת הערים שנכבשו על ידי תגלת פלאסר הג' (מלכים ב' ט"ו, כ"ט), לא נחשפו שרידי יישוב או שרידי הרס מתקופת הברזל 2ב'. עם זאת, התגלו באתר כמה טיפוסי כלי חרס האופייניים לתקופה, ועל כן ייתכן ששרידי התקופה יתגלו בעונות הבאות. שכבה זו התגלתה בדרך כלל באתרים סמוכים, כגון חצור ודן.
 
לתוצאות החפירה יש השלכה ניכרת על הבנתנו את ההיסטוריה והרקע החברתי–הפוליטי של אזור הגבול שבו שוכן תל אבל בית מעכה. בדומה לדן הסמוכה, אבל בית מעכה בתקופת הברונזה התיכונה 2ב' הייתה עיר גדולה ומבוצרת בעורף של "ראש כל הממלכות האלה", חצור, ולכך היו השלכות על תחרות כלכלית על משאבים ומקורות מחייה מול שליטתה של ממלכת-על זו. ייתכן שהיישוב הדל יחסית בתקופת הברונזה המאוחרת היה קשור לשינוי באסטרטגיה הכלכלית והפוליטית בחצור, שכן תמונה דומה מצטיירת בדן הסמוכה. עם סופה של הממלכה הדומיננטית הזו במאה הי"ג לפסה"נ, נפתחה הזירה האזורית בפני אוכלוסיות חדשות ומקומיות ומהגרים להשגת מעמד גבוה והתרחבות כלכלית. נראה כי תהליך זה הוביל לצמיחה ופריחה מהירים ביותר של אבל בית מעכה בתקופת הברזל 1, שהותירו את אחד מרצפי היישוב האינטנסיביים והממושכים ביותר באזור.
המרכז העירוני הגדול באתר בתקופת הברזל 2א', ובו מתחם מצודה, בית מחסנים, תעשיות ופעילות פולחנית, ממלא חלל בידע שלנו על ההתיישבות באזור בסוף המאה הי' ובמאה הט' לפסה"נ. הוצע כי בפרק זמן זה היה פער יישובי בדן הסמוכה, ובמשתמע גם באבל בית מעכה; פער שהשתנה רק עם בואו של המלך הארמי חזאל לקראת סוף המאה הט' לפסה"נ (למשל, Arie 2008). שאלת השייכות הפוליטית של אבל בית מעכה בתקופה זו נותרה פתוחה, אך התרבות החומרית קשורה לתרבות, אם לא לזהות הפוליטית, של הממלכה הישראלית. עם זאת ניכר בתרבות החומרית גם מרכיב תרבותי פניקי חזק, שמתבטא בקדרות, באיקונוגרפיה ובאמנות.
למרות ההתרחבות הגדולה של החפירה בתל לאורך ארבע העונות המתוארות כאן, לא נמצאה עדות סטרטיגרפית ברורה ליישוב מתקופת הברזל 2ב' (המאה הח' לפסה"נ) — העיר שנהרסה אולי על ידי האשורים. עם זאת, בחלק העליון של התל נמצאו בעונות הקודמות שרידים אחדים של יישוב מתקופת הברזל 2ג', המכוסים בשרידים מהתקופות הפרסית–הלניסטית קדומה. שרידי יישוב אלו ואחרים המאוחרים לתקופת הברזל מוגבלים כולם למרכז המחצית הצפונית של התל והשתמרותם גרועה ומקוטעת.