בחודש יולי 2019 נערכה חפירה ברמת בית שמש (הרשאה מס' 8556-A; נ"צ 198971-9478/625258-425; איור 1), בעקבות גילוי עתיקות לקראת הנחת קו מים. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון תאגיד המים מי שמש, נוהלה על ידי נ' בן-ארי, בסיוע י' וינגרטן (ניהול שטח), נ' נחמה (מנהלה), ש' הלוי (פוטוגרמטריה), א' זכאים (תכניות), צ' קניאס (בדיקות מקדימות), ס' גנדלר (גלאי מתכות), ג' טיאנו (GPS), י' אשר (מעבדה אנליטית), א' דה-גרוט וא' טקסל (כלי חרס), א' לידצקי-רזניקוב (ציור ממצא), ד' גזית (צילום RTI) וי' זלינגר וע' שדמן ממרחב ירושלים.
החפירה נערכה על מדרונות מתונים של גבעה המשתפלת צפונה ומערבה לערוץ נחל ימלה, בין חורבת זנוח ממזרח, ח'ירבת אל-עליא מדרום-מערב וח'ירבת דיר אל-עצפור ממערב. נפתחו שני שטחי חפירה, המרוחקים כ-400 מ' זה מזה (A, B; איור 2), ובהם 16 ריבועים. שטח A נפתח במדרון הצפוני-מזרחי של הגבעה, ונחשפו בו שלושה קירות שדה, קיר תמך של טרסה ומתקן בנוי. שטח B נפתח במדרון המערבי של הגבעה, באזור המתאפיין באדמת סחף ומשטחי סלע גדולים שהתפרקו וגלשו ממקומם ברבות השנים, והתגלו בו קיר שדה, מתקנים חצובים ומפולת בולדרים.
בשטחי החפירה נסקרו בעבר קירות שדה, חציבות ומתקנים חקלאיים (Dagan 2010: Site 162). בח'ירבת אל-עליא ובסביבתה התגלו שרידי יישוב מהתקופות הניאוליתית הקרמית, הברונזה הקדומה 2–3, הברונזה המאוחרת, הברזל 2, הרומית, הביזנטית והעות'מאנית (Dagan 2010: Site 205). בשוליים הצפוניים והצפוניים-מזרחיים של ח'ירבת אל-עליא, מעל נחל ימלה, נחשפו שרידי יישוב מתקופת הברונזה הביניימית ודרך מתקופת הברזל 2 (שלו ודלאשה 2017; Dagan 2010: Site 139). בין ח'ירבת אל-עליא לבין ח'ירבת דיר אל-עצפור נחשף אתר קבורה נרחב מתקופת הברונזה הביניימית (פז תשע"ג; פז ורדשקובסקי 2016). בח'ירבת דיר אל-עצפור נסקרו שרידי יישוב מהתקופות הרומית, הביזנטית, האסלאמית הקדומה, הממלוכית והעות'מאנית (Dagan 2010: Site 132). בחורבת זנוח נסקרו שרידי יישוב מתקופות הברזל 2, ההלניסטית–הביזנטית, הממלוכית והעות'מאנית (Dagan 2010: Site 171). בחפירה שנערכה בשנת 2017 ממערב לחפירה הנוכחית נחשפו דרך חקלאית, אולי המשך הדרך מתקופת הברזל שנחשפה בעבר, ועדויות לפעילות חקלאית, ונאספו ממצאים מתקופות הברזל 2, ההלניסטית המאוחרת–הביזנטית (בן-ארי 2019).
קירות שדה. נחשפו שלושה קירות שדה (113W, 114W, 126W; איור 6), שתחמו אולי דרך קדומה. הקירות הושתתו על סלע האם ונבנו באופן דומה מאבני שדה; הובחנו בהם שני שלבי בנייה. בשלב הקדום הונחו אבנים רבועות גדולות ובינוניות בשורה אחת, ומצד אחד של שורה זו הונחו אבנים קטנות. בשלב המאוחר הונחו ברישול בולדרים מעל האבנים הרבועות. הקירות השתמרו לגובה של 2–4 נדבכים, ומפולות הן מהשלב הקדום והן מהשלב המאוחר ניכרות לכל אורכם. נראה שהסיבה להשתמרות הגרועה של הקירות טמונה בתזוזות קרקע וזרימת מי גשם במורד הגבעה. קירות 113 ו-114 נבנו במקביל זה לזה בציר צפון-מזרח–דרום-מערב. קיר 126 הוא המשכו של קיר 114 צפונה, לעבר ערוץ הנחל. נראה כי הקירות תחמו דרך קדומה, המתעקלת בקטע זה. אפשר שזוהי דרך שחיברה בין חורבת זנוח במזרח לבין ח'ירבת אל-עליא במערב ובחלקה עברה בערוץ הנחל. לחלופין אולי הייתה זו דרך חקלאית שהוליכה לחלקות חקלאיות שהשתרעו במדרון.
קיר תמך של מדרגת עיבוד חקלאי. נחשף קיר (112W; איור 7) שנבנה ברישול מבולדרים ואבנים גדולות שהונחו בשורה אחת על סלע האם. בין חלק מהבולדרים נמצאו מילויי אדמה, המרמזים על כך שהם הונחו בשלב המאוחר לייסוד הקיר, אולי כחלק מתיקון שנעשה בו. צמוד לפן הצפוני של הקיר נחשפו כמה בולדרים גדולים שנועדו כנראה לחזק את הקיר. מדרגת העיבוד החקלאי שבה תומך הקיר נמצאת מדרום לו והיא לא נחפרה. בחתך הדרומי של החפירה הובחן כי בשטח המדרגה יש מילוי צפוף של אבנים קטנות, האופייניות למדרגות עיבוד חקלאיות. הן נועדו לאפשר ניקוז עודפי מים וייצוב הקרקע (Gibson 2001:114–115). מצפון לקיר 112 לא נחשף מילוי דומה, ולכן נראה כי קיר תמך 112, שנועד למנוע את התפרקות מדרגת העיבוד, המשיך למלא את תפקידו עד להכשרת השטח לפיתוח לאחר החפירה. נראה כי קיר 112 חתך את רוב רובו של קיר 113, ולכן הוא מאוחר לו וכנראה גם לקירות 114 ו-126. אפשר ששלב הנחת הבולדרים על שלושת קירות השדה הוא בן זמנה של בניית קיר 112.
מתקן בנוי. ממערב לקירות נחשף מתקן (109L; 5 מ' קוטר; איור 8), שנבנה ממעגל חיצוני של אבני שדה גדולות סגלגלות, שסותתו בגסות והונחו על מילוי אדמה חומה (0.6 מ' עובי), התוחם מילוי צפוף של אבנים קטנות ובינוניות, חלקן שרופות. מילוי האבנים הצפוף עצמו הונח על שכבת שרפה עבה של אדמה מעורבת באפר ופחמים רבים (134L; 0.5 מ' עובי; איור 9). מבדיקה של פחמים אלה עולה כי מקורם של חלק מהם בפיסות עצים שרופות. המתקן מאוחר לשכבת השרפה, אם כי שימושו אינו ברור. מדרום לקטע המזרחי של קיר 114 ומתחת לגובה בסיסו התגלתה שכבת שרפה דומה, ומכאן שהקיר מאוחר לה. במתקן נמצאו מעט חרסים מתקופות הברזל 2 (לא צוירו) והביזנטית.
ממצא כלי החרס. בהצטברויות קרקע בשטח A נתגלו חרסים, המתוארכים ברובם לתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית (המאות הג'–הו' לסה"נ) ובמקצתם לתקופת הברזל 2 (המאה הח' לפסה"נ). כן נמצאו מעט מאוד חרסים מהתקופות הכלקוליתית (התרבות הע'סולית), ההלניסטית והרומית הקדומה (להלן).
הממצא הקרמי מתקופת הברזל (המאה הח' לפסה"נ) כולל קערה (איור 1:10) שלה שפת מדף וקערה נוספת, אולי קדרה (איור 2:10), שלה שפה מקופלת, שתיהן טיפוסיות לתקופה ומופיעות לכל אורך המאה הח' לפסה"נ; סיר בישול (איור 3:10) שלו שפה מעוצבת והוא מתוארך כנראה לשלב הקדום של תקופת הברזל 2 (סוף המאה הט' וראשית המאה הח' לפסה"נ), שדומים לו נמצאו בשכבה IV בלכיש (Zimhoni 2004: Figs. 25:14, 15); וידית קנקן (איור 4:10) עשויה מטין הדומה במאפייניו לחרסים מתקופת הברזל, הנושאת טביעת חותם, שפרטיה נשחקו אך נראה כי זוהי טביעה של חרפושית.
הממצא הקרמי מהתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית כולל בעיקר כלים שיוצרו בייצור מקומי ורק מעט קערות מיובאות. מהתקופה ההלניסטית התגלו סיר בישול (איור 5:10) שלו שפה משולשת, המתוארך למאות הא' לפסה"נ – הא' לסה"נ, וקנקן (איור 6:10) שלו שפה מעובה, המתוארך למאות הב'–הא' לפסה"נ. הכלים מהתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית הקדומה (המאות הג'–הה' לסה"נ) הם עיקר המכלול הקרמי, ובהם קערות ממשפחתARS (איור 7:10, 8; Hayes 1972:112–116, Form 67), קערות מקדה (איור 9:10, 10; Magness 1993:185–187, Form 1), קנקנים (איור 11:10, 12; Magness 1993:222–224, Forms 3 and 4A) ופערור (איור 13:10; Magness 1993:231–233, Form 1A). כלי החרס מהתקופה הביזנטית (המאות הה'–הו' לסה"נ) כוללים קערת מקדה (איור 14:10; Magness 1993:187–189, Form 2A), אגן (איור 15:10), שלו שפה קשותה הנושאת עיטור ספירלות מטין (לדוגמאות נוספות, ר' Taxel 2013) ופך (איור 16:10) הנושא עיטור אידרה.
קיר שדה. בצפון השטח נחשף קיר שדה (207W), שנבנה משורת אבני שדה שהונחה בחלקה על משטחי סלע אם ובחלקה על הצטברויות קרקע; מהקיר שרד נדבך אחד בלבד. במשטחי הסלע שמתחת לקיר נתגלו מתקנים חצובים (להלן) הקדומים לו.
מתקנים חקלאיים. במשטחי הסלע בצפון השטח התגלו בודדה ושני ספלולים חצובים. נראה כי משטחי סלע אלה הם חלק ממחשוף סלע שהתפרק לחלקים בתהליך בלייה שקדם לבניית הקיר, ולכן ייתכן שכל המתקנים החצובים בו היו חלק ממערכת חקלאית אחת. הבודדה (איור 13) כוללת משטח דריכה מלבני משופע (208L), אגן רדוד (210L), בור איגום קוני (211L) וספלול (219L); תעלה חצובה צרה הובילה ממשטח הדריכה אל בור האיגום. שני הספלולים (213L, 214L) נחצבו במשטח סלע מוחלק; מעליהם נבנה קיר 207. מדרום לבודדה זוהה משטח סלע נוסף (212L) שהוחלק ואולי היה חלק ממתקן נוסף שלא שרד.
במרכז השטח נחשפה מחדש בודדה שתועדה בעבר (איור 14; Dagan 2010: Site 162e). הבודדה נחצבה בסלע הנארי, ובה משטח דריכה (209L) ובור איגום מלבני (215L) שבתחתיתו שקערורית איסוף. במשטח הדריכה התגלו אגן (216L) וספלול (217L), שנחצבו כנראה בשלב מאוחר יותר. בתכנית שפורסמה בעבר נראית תעלה רדודה חצובה בין הספלול לבין בור האיגום (Dagan 2010: Plan 162.1). כיום התעלה אינה ברורה דיה, אך אם אכן הייתה קיימת סביר כי היא עשתה שימוש משני בבודדה.
מדרום-מערב לבודדה נחשף אגן (202L) חצוב במשטח סלע גדול ומוחלק. לצד משטח הסלע נראו משטחים גדולים מוחלקים נוספים. נראה כי כולם היו פעם חלק ממשטח גדול יותר שהתבלה והתפרק. בהצטברות אדמת סחף צמוד לאגן 202 התגלו חרסים שחוקים מהתקופות הכלקוליתית, הברזל 2 והרומית–האסלאמית הקדומה (לא צוירו).
מפולת בולדרים. בדרום השטח התגלתה מפולת בולדרים (205L), שמקורה בקיר שדה; שרידים דלים מהקיר השתמרו מחוץ לריבוע. בריבוע החפירה נחשפה הצטברות קרקע עד סלע האם, והתגלו רק חרסים שחוקים מהתקופות הכלקוליתית, הברזל 2 והרומית–האסלאמית הקדומה (לא צוירו).
נחשפו מתקנים וקירות המעידים על אופיו החקלאי של האזור. בשטח A זוהו כמה שלבי פעילות. משלב הפעילות הקדום נותרו רק שרידי אפר ופחמים שמקורם בשרפת צמחים ועצים שמטרתה אינה ברורה. בשלב השני נבנו שני קירות שדה מקבילים שאולי תחמו דרך. בשלב השלישי הונחו במרושל על גבי קירות אלה נדבכים נוספים השונים באופיים מנדבכי השלב הקדום, אולי לשם תיקונם. בשלב השלישי או בשלב מאוחר יותר נבנה קיר 112 שביטל את אחד מקירות השלב השני; גם בו נראים תיקונים. את שרידי המתקן המעוגל לא התאפשר לייחס לאחד מהשלבים שצוינו, מלבד היותו מאוחר למפלס האפר. כלי החרס שהתגלו בשטח A מתוארכים ברובם לתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית ומיעוטם לתקופת הברזל 2. ריבוי החרסים מהתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית מאפשר אולי לתארך את קירות השדה והצטברויות הקרקע בשטח A לכל המוקדם לתקופות אלו. נראה שהיה זה אזור חקלאי של היישובים בח'ירבת אל-עליא, ח'ירבת דיר אל-עצפור וחורבת זנוח. הימצאותם של חרסים מתקופת הברזל 2 אינה מפתיעה, שכן הן בח'ירבת אל-עליא והן בחורבת זנוח התקיימו על פי הסקרים יישובים גדולים ומבוצרים בתקופה זו. כך הדבר גם בנוגע לחרסים הספורים מהתקופה הכלקוליתית (התרבות הע'סולית), שכן בקרבת האתר, למרגלות ח'ירבת אל-עליא, נחשפו שרידי יישוב גדול מתקופה זו.
המתקנים שנחשפו בשטח B הם המשכם המזרחי של מאות מתקנים דומים שנחשפו בסביבת ח'ירבת אל-עליא ולמרגלותיה. ממצא כלי החרס משטח זה מעורב ושחוק ולכן לא התאפשר לתארך את המתקנים. החרסים וההיסטוריה היישובית מסביב לאתר מלמדים כי שטח זה, בדומה לשטח A, היה מוקד פעילות חקלאית לכל המוקדם בתקופה הכלקוליתית. גם בשטח זה עיקר הממצא הקרמי מתוארך לתקופות הרומית–הביזנטית, והוא מלמד על התעצמות הפעילות החקלאית באתר בתקופות אלה.
פז י' תשע"ג. יישוב ובית קברות מתקופת הברונזה הביניימית למרגלות ח'רבת אל-עאליה (רמת בית שמש) – היבטים חומריים ותאורטיים. בתוך ד' עמית, ג"ד שטיבל, א' פלג-ברקת וד' בן-עמי, עורכים. חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבתה ו. ירושלים. עמ' 35–49.
Dagan Y. 2010. The Ramat Bet Shemesh Regional Project: The Gazetteer (IAA Reports 46). Jerusalem.
Gibson S. 2001. Agricultural Terraces and Settlements Expansion in the Highlands of Early Iron Age Palestine: Is There any Correlations Between the Two? In E. Mazar ed. Studies in the Archaeology of the Iron Age in Israel and Jordan (JSOT, Supp. S. 331). Sheffield. Pp. 113–146.
Hayes J.W. 1972. Late Roman Pottery. London.
Magness J. 1993. Jerusalem Ceramic Chronology: Circa 200–800 CE (JSOT/ASOR Monograph Series 9). Sheffield.
Taxel I. 2013. A Christian Ceramic Basin from Jerusalem. LA 57:521–526.
Zimhoni O. 2004. The Pottery of Levels V and IV and its Archaeological and Chronological Implications. In D. Ussishkin. The Renewed Archaeological Excavations at Lachish (1973–1994) IV (Tel Aviv University Institute of Archaeology Monograph Series 22). Tel Aviv. Pp. 1643–1788.