החפירה נערכה בקומת הקרקע של מבנה השוכן בתפר שבין הרובע היהודי לרובע הארמני, בהצטלבות הרחובות אור החיים ואררט, באחד החדרים הצפוניים של המבנה, צמוד לרחוב אור חיים. במרחק כ-100 מ' ממערב לחפירה נמצא הקארדו מהתקופה הרומית. בחפירה נחשפו שני שלבי בנייה, קדום ומאוחר, שתוארכו לתקופה העות'מאנית, ובהם נחשפו שרידי קירות, רצפות, מתקנים ותנור אפייה (?).
 
השלב הקדום (איור 1). בחתך בדיקה שנחפר בחלקו המערבי של השטח (כ-3.5 מ' עומק חפירה) נחשף קיר (33W; איור 2), שנבנה מאבני גוויל בינוניות, ללא חומר מליטה ביניהן, והשתמר לגובה של שני נדבכים. אל הקיר ניגשת מדרום רצפת טיח אפורה בהירה (39L), ששולבו בה אבנים קטנות. מעל הרצפה נמצאו חרסים מהתקופה העות'מאנית ועצמות של יעלים וכבשים. כן נמצאו שני מטבעות פלס, האחד מתוארך לימי הסולטן פרג' (1339–1412 לסה"נ; ר"ע 144623) והאחר ממלוכי לא מזוהה (ר"ע 144624). ממערב לרצפה 39 נחשפו שרידים של תשתית מאבנים (11L; איור 3).
ממזרח לרצפה 39 נחשפו קיר (37W; איור 4), שנבנה מאבני גוויל בינוניות שלוכדו בחומר מליטה והשתמר לגובה ארבעה נדבכים, ותשתית של אבני גוויל קטנות (41L). אל קיר 37 ניגשה הצטברות של אדמה שגונה חום כהה (35L), ובה נמצאו חרסים מהתקופה העות'מאנית ועצמות של יעלים.
 
השלב המאוחר (איור 5). מעל תשתית 11 מהשלב הקדום, נחשפה רצפה של טיח בגוון אפור כהה (12L; איור 6), ובו גריסי אבן קטנים, ששולבו בה אבני ריצוף שגונן אדמדם; רצפות כאלה אופייניות לתקופה העות'מאנית. על הרצפה נמצאה שכבת אפר עבה (2L), ובה חרסים מהתקופה העות'מאנית ועצמות בעלי חיים. שכבת האפר היא ככל הנראה תוצר של תנור האפייה שממזרח לה (ר' להלן). מדרום-מערב לרצפה נחשף קיר (5W; איור 7), שנבנה מאבנים מסותתות גס והשתמר לגובה שני נדבכים; בנדבך העליון של הקיר משולבת אבן מעוטרת בשימוש משני. נראה כי הקיר הוא שריד למתקן. מעל רצפה 39 מהשלב הקדום נחשפה רצפת טיח לבנה (20L) ומעליה הצטברות של אדמה שגונה חום כהה ואבנים קטנות. בהצטברות זו נמצא מטבע של מושל ביהודה תחת נירון (58/9 לסה"נ; ר"ע 144622) וחרסים מהתקופה העות'מאנית. את רצפה 20 חתכו שרידי מתקנים (26L, 27L), שנבנו מאבני גוויל קטנות. ממזרח לקיר 5 נחשף קיר (13W), שנבנה מאבני גוויל וביניהן חומר מליטה אפרפר; הקיר השתמר לגובה שלושה נדבכים בצדו הדרומי ולגובה שני נדבכים בצדו הצפוני.
ממזרח לקיר 13, מעל קיר 37 מהשלב הקדום, נבנה מתקן עגול (1L; איור 8), שממנו השתמר יסוד של אבנים מסותתות גס מלוכדות בחומר מליטה לבן; נראה שהמתקן הוא תנור אפייה. נראה כי פתחו של המתקן נקבע בחלקו הדרומי. את המתקן תחם מדרום קיר (22W). בתוך המתקן נמצא מילוי אדמה בגוון אדמדם (L10), ובו חרסים מהתקופה העות'מאנית ועצמות של כבשים, ומעליו אבני צור פזורות (8L; ר' איור 8). את המתקן כיסתה שכבת טין אדומה (7L). תנור דומה נחשף בחפירות בחניון גבעתי (ד' בן עמי, מידע בעל פה).
 
כלי החרס. בחפירה נמצאו שברים מעורבים של כלי חרס שתוארכו למן המאה הי"ב עד המאה הי"ח לסה"נ; כלים אלו מתארכים את השרידים לתקופה העות'מאנית. במכלול כלי החרס זוהו קערות מהמאות הי"ב–הי"ג לסה"נ (איור 1:9, 2), קערות מהמאה הי"ד לסה"נ (איור 3:9, 4), קערות מהמאה הי"ח לסה"נ (איור 5:9–9), קנקן מהמאה הט"ו לסה"נ (איור 10:9) ומקטרות מהמאה הי"ח לסה"נ (איור 11:9–13).