הפרויקט כולל מחקר ארכיאולוגי, גיאומורפולוגי והיסטורי של טיפוס ייחודי של חלקות חקלאיות, שכונה על ידנו 'שקע וסוללה' (Plot-and-Berm Agroecosystem), שפותח לפי מחקרנו במישור החוף של ארץ ישראל בשלהי התקופה האסלאמית הקדומה: שלהי התקופה העבאסית או התקופה הפאטימית (Taxel at al. 2018; Roskin and Taxel 2021b; Taxel and Roskin 2022; 2023). אפשר ששיטה חקלאית זו הייתה השראה לשיטות דומות שהתקיימו בתקופות מאוחרות יותר בחופי מזרח הים התיכון, צפון אפריקה וחצי האי האיברי (Roskin and Taxel 2021a). חלקות אלה הוקמו באזור חולות, וכללו הסרה של שכבת החול האיאולי הטבעי עד כמטר מעל מפלס מי התהום המתוקים, ערבוב החול עם ריכוזים שונים של חומר אשפתות והערמת החומר המעורבב בסוללות המקיפות את החלקות השקועות. בשטח החלקות ועל הסוללות הונחה שכבה של קרקע כהה חומה-אפורה (אנתרוסול), המכילה חומר אשפתות שהובא מיישובים סמוכים, לשם טיוב הקרקע החולית וייצוב פני הסוללות. בחלקות שנחקרו בפרויקט זה הובא חומר האשפתות מהעיר קיסריה, והוא כולל שברי כלי חרס וזכוכית, עצמות בעלי חיים, מטבעות וממצאים אחרים, שרובם המכריע מתוארך לתקופה האסלאמית הקדומה ומיעוטם לתקופות קדומות יותר. אזור החלקות הנרחב והשמור ביותר שוכן מדרום לקיסריה, והוא היה חלק מהעורף החקלאי של העיר. החפירות הנוכחיות הן הראשונות שנערכות באזור זה מאז חפירתו החלוצית של י' פורת באזור בשנים 1973–1974. בחפירה זו זוהה לראשונה השטח המדובר כמערך של חלקות חקלאיות שקועות (פורת 1975; לפרסום סופי של חפירות פורת, ר' Taxel and Roskin 2022), ונמצא גם שהחלקות כיסו שרידי צינור חרס ארוך מהתקופה הרומית או הביזנטית, שהוביל מים לקיסריה ממעיין ששכן על גדתו הצפונית של נחל חדרה (פורת 102:1990–106).
 
הסקר
מטרות הסקר היו (1) לאפיין את המורפולוגיה של המערכת החקלאית ולזהות שרידי מבנים ומתקנים בשטחן, (2) ולברר את אופיים ותאריכם של הממצאים הפזורים על פני השטח של המערכת ולזהות הבדלים כרונולוגיים בתפרוסתם המרחבית. הסקר הוגבל בעיקר לראשי הסוללות ולחלקות שאינם מכוסים בצמחיה צפופה. בסקר התגלו כ-30 נקודות (איור 1), ובהן שרידי בנייה, לרוב על ראשי הסוללות או על מדרונותיהן. בכמה מנקודות אלה נערכה חפירה (להלן).
בסקר התגלו על פני השטח ממצאים, המייצגים בעיקרם חומר אשפתות שהובא למקום לשם ייצוב וטיוב המערכת החקלאית, והם כוללים בעיקר שברי כלי חרס (איור 2). רוב הממצא הקרמי מתוארך לתקופה האסלאמית הקדומה (המאות הח'–הי"א לסה"נ), חלק משמעותי מהממצא מתוארך לתקופה הרומית (המאות הא'–הג' לסה"נ) ומקצתו מתוארך לתקופות הביזנטית וראשית האסלאמית הקדומה (המאות הה'–הז' לסה"נ) והצלבנית (המאות הי"ב–הי"ג לסה"נ).
בהתבסס על נתונים אלה נחפרו שני בורות בדיקה רדודים (1 × 1 מ', 0.2 מ' עומק חפירה; ר' איור 1) על מדרון אחת הסוללות בשוליים הדרומיים-מזרחיים של שטח הסקר, שם זוהה ריכוז ניכר של חרסים מהתקופה הרומית. מחפירת בורות הבדיקה עלה כי מרבית החרסים מתוארכים לתקופה הרומית ומיעוטם לתקופה האסלאמית הקדומה. ממצאים אלה מאפשרים להציע כי באזורים מסוימים של המערכת החקלאית התקיימו בתקופה הרומית מבנים (בתי חווה?) או ריכוזי ממצאים (אשפה שנועדה לטיוב שדות?), שהיו גלויים עד לתקופה האסלאמית הקדומה, אז הוסרו בעת שהוקמה המערכת החקלאית.
 
החפירה
בעקבות תוצאות הסקר נפתחו שבעה שטחי חפירה עיקריים (A–G; איורים 1, 3): שטח A נפתח בראש סוללה בכיוון צפון–דרום, קרוב לשוליים המזרחיים של שטח הסקר; שטח B נפתח בראש סוללה בכיוון צפון–דרום, בקצה המערבי של שטח הסקר הגובל בחוף הים, וכן בחלקה חקלאית סמוכה; שטח C נפתח בראש סוללה; שטח D נפתח בראש סוללה ובחלקה חקלאית ממערב לה; שטח E נפתח בצד המערבי של סוללה, ונערכה בו רק חפירה מצומצמת; שטח F נפתח בראש מפגש סוללות ובחלקה חקלאית סמוכה; ושטח G נפתח בהתגבהות קרקע הצופה אל סביבתה בקצה הדרומי של שטח הסקר.
מכל שטחי החפירה, פרט לשטח E, נלקחו דגימות סדימנטים לתיארוך OSL, לפילוג חלקיקים, למיקרומורפולוגיה ולאנליזות קרקע. בשטחים B ו-D נלקחו דגימות לפלוטציה ממפלסה העליון של שכבת האנתרוסול במטרה לאתר שרידים בוטניים. דוגמאות מים נלקחו ממי התהום של שטחים B ו-D לבדיקת pH ומליחות.
 
שטח A
נפתחו שני ריבועי חפירה, המרוחקים 15 מ' זה מזה. הריבוע הצפוני נחפר לשם חשיפת קיר שהובחן בפני השטח. הקיר נבנה מאבני גוויל ואבנים מסותתות גס בבנייה יבשה והשתמר לגובה של שני נדבכים (איור 4). הקיר הושתת על גבי שכבת החול המאוחרת ולא על גבי שכבת האנתרוסול הכהה. סמוך לקיר התגלה ממצא קרמי דל מהתקופה האסלאמית הקדומה. הממצא הקרמי והשכבה שעליו הושתת הקיר מלמדים כנראה שקיר זה נבנה לאחר נטישת השטח החקלאי או בשלב מאוחר במהלך השימוש בו. העדר שרידי בנייה נוספים בקרבת הקיר מלמד כי היה זה קיר יחיד, ששימש אולי קיר מגן לחלקה חקלאית קטנה ששכנה ממזרח לו או קיר תמך למבנה קל שנבנה מחומרים מתכלים.
הריבוע הדרומי נפתח בשיא גובה הסוללה, והחפירה בו העמיקה אל תוך שכבות העפר העשירות בממצאים מהן הורכבה הסוללה (כ-1.4 מ' עומק חפירה מרבי). החפירה לא הגיעה לשכבת החול הנקייה הטבעית, שבבסיס הסוללה.
 
שטח B
שטח זה נבחר לחפירה בשל זיהוי שרידי מבנה בפני השטח בראש הסוללה המערבית ביותר בשטח הסקר. סוללה זו נמשכת לאורך חוף הים ותוחמת חלקה חקלאית שקועה שמשתרעת ממזרח לה. בחפירה נחשפו שרידי המבנה ומתחתיו בנייה קדומה יותר, וכן נחשף קטע מהחלקה החקלאית, המרוחק כ-30 מ' ממזרח למבנה.
 
שרידי בנייה. בחפירה נחשפו שלושה שלבי בנייה, שבמאוחר שבהם נבנה המבנה שהובחן על פני השטח. לשלב הקדום ביותר יוחסו שני קירות, שרק קטעים קצרים מהם נחשפו (איור 5). אחד הקירות נבנה מאבני כורכר ומגושי מלט שבהם לוכדו שברים גדולים של חוליות צינור חרס רחבות, שפורקו כנראה מצינור חרס מהתקופה הרומית או הביזנטית שתועד בעבר לאורך שולי החוף.
לשלב האמצעי יוחסו שני קירות שיצרו פינה בצפון-מזרח, ותחמו כנראה מתקן או חדר שמתארו לא סדור (איור 6). הקירות נבנו מאבני גוויל ואבנים מסותתות גס וכן מחומרי בנייה אחרים בשימוש משני. הקיר הצפוני מבין השניים נבנה על גבי קירות השלב הקדום ומתחת לקיר התשתית של המבנה המאוחר. בחפירת השטח התחום בקירות נתגלו שני מפלסי מפולת אבנים זה מעל זה, שביניהם הפרידה שכבת מילוי רדודה של אדמה.
בשלב המאוחר נבנה בראש הסוללה מבנה (5.0 × 9.5 מ' מידות חשיפה; איור 7), הכולל שתי יחידות עיקריות, מערבית ומזרחית. היחידה המערבית היא מבנה קטן למדי, שמרבית שטחו נסחף ונהרס כתוצאה מגלי הים או משוד מאוחר של אבני בנייה. במבנה השתמרו שלושה קירות, שנבנו מאבנים מסותתות גס ואבני גוויל קטנות בבנייה יבשה והושתתו על שכבת חול וצדפים. בשטח המבנה לא נתגלו רצפות; אלה היו כנראה במפלס גבוה יותר ונסחפו. צמוד למבנה, מעט מתחת למפלס פני השטח, נמצא בין היתר מטבע המתוארך לראשית התקופה העבאסית (750–830 לסה"נ לערך). היחידה המזרחית כוללת קיר ארוך ומעוקל, דמוי קשת, וצמוד לו ממערב מפלס אבנים בנוי, שיחדיו יצרו מתחם דמוי סהר שתחם את המבנה המערבי ממזרח. הקיר נבנה בבנייה יבשה מאבני גוויל, אבנים מסותתות גס בשימוש משני ושברי פריטים אדריכליים, כגון שבר גדול של כותרת קורינתית משיש מהתקופה הרומית (איור 8); הקיר נמשך עוד צפונה ודרומה. מפלס האבנים נבנה מאבני גוויל קטנות ובינוניות ואבנים מסותתות בשימוש משני, והוא משופע ממערב למזרח עד לתוואי הקיר המעוקל; נראה שהקיר תחם את המפלס המשופע ממזרח ותמך בו. מתחת לשרידי המפלס הבנוי התגלה מילוי של קרקע אפורה כהה שהכילה חומר אשפתות רב. שימושו של המפלס הבנוי אינו ברור; אפשר ששימש משטח עבודה לייבוש תוצרת חקלאית או להגנה על המבנה שממערבו מפני סחיפה כתוצאה מרוחות מזרחיות. בחפירה שנערכה לאורך הפן המזרחי, החיצוני של הקיר נמצא שהוא נבנה לתוך מילויי קרקע חומה-אפורה כהה שהכילה חומר אשפתות רב. ישירות מתחת לנדבך התחתון של הקיר המעוקל ומעט ממזרחו נתגלה קיר, שנבנה אף הוא אל תוך מילויי הקרקע החומה-אפורה שהכילה חומר אשפתות; נראה שקיר זה היה חלק מהתשתית של הסוללה ושל המבנה שהוקם בראשה (איור 9). נראה שקיר תשתית נוסף של הסוללה והמבנה נבנה על גבי מפלס המפולת התחתון מהשלב האמצעי, והוא ניגש אל אחד מקירות השלב האמצעי (ר' איור 6). שברי כלי החרס והזכוכית המאוחרים ביותר שנתגלו במילויי הקרקע החומה-אפורה מתוארכים למאה הי' או הי"א לסה"נ, וסביר להניח שהם מתארכים את שלבו המאוחר של המבנה. עם זאת, ייתכן שקירות השלב האמצעי אינם קדומים בהרבה לשלב המאוחר, אך טרם התברר יחסם אל החלקה החקלאית הסמוכה.
 
חלקה חקלאית. בשקע של החלקה הקדומה הוסרה שכבת החול האיאולי המכסה את שכבת האנתרוסול הכהה החומה-אפורה בשטח שגודלו כ-5 × 8 מ' (איור 10). בפני השטח של שכבת האנתרוסול נחפרו שני בורות בדיקה, שהעמיקו עד לשכבת החול הטבעי שעליה הושתת האנתרוסול. בנוסף, מצפון להם נחפרה תעלה שהגיעה עד למפלס מי התהום הרדודים, הנמוך כ-1 מ' מתחת לתחתית שכבת האנתרוסול. בבור הבדיקה הדרומי זוהו בראש שכבת החול שני פסים אופקיים עבים שהתמלאו באנתרוסול כהה (איור 11), כנראה עדות לשורשים מעוצים (גפנים?) שגדלו בחלקה בעת השימוש בה או לאחר נטישתה. שכבת האנתרוסול הכילה ממצא מעורב רב למדי, אך מועט ביחס לכמות הממצא שבשכבת האנתרוסול המרכיבה את הסוללות. גם כאן, כלי החרס המאוחרים ביותר מתוארכים למאה הי"א לסה"נ, ובהם למשל קערה מזוגגת מטיפוס double-slip מתוצרת ביירות.
 
שטח C
בשטח זה נתגלה כבשן סיד עגול גדול (4.5 מ' קוטר פנימי, 5.1 מ' קוטר חיצוני; איור 12), שחלקו התחתון נחפר באדמה (כ-4 מ' עומק) ודופן באבני גוויל ואבנים מסותתות גס, ואילו חלקו העליון לא השתמר; נראה שעומקו המקורי של הכבשן לא היה רב בהרבה. על גבי מרבית אבני הדיפון הפנימי של הכבשן נמצא כיסוי לא אחיד של שכבת סיד דקה. בתחתית הכבשן נמצאה שכבה של אבני מפולת של נדבכיו העליונים של דיפון הכבשן, וכן הצטברות של חומר פריך ונקבובי שנוצר כתוצאה משרפת אבני כורכר. מעל אלה התגלה בחלל הכבשן מילוי של חול איאולי כמעט נקי מממצא. מסביב לבור הכבשן מחוץ נחשפה סוללה היקפית (כ-3 מ' רוחב; איור 13), עשויה משכבות עפר ומעליהן אבני גוויל, שנועדה כנראה לתמוך בכבשן. נראה כי שכבת האבנים שמעל לשכבות העפר נועדה למנוע סחיפה של הסוללה ולשמש מפלס גישה נוח אל הכבשן. בצד הצפוני של דופן הכבשן נקבע פתח רבוע, שנבנה מאבנים מסותתות גדולות, ושימש להכנסת חומרי בערה ולניקוי הכבשן (כ-0.5 × 0.6 מ'; איור 14). אל חלקו החיצוני של הפתח ניגש מדרום מסדרון דמוי טרפז בכיוון צפון–דרום, שנחפר באדמה ודופנותיו דופנו באבנים. רצפת המסדרון עשויה משכבת סיד לבנבנה דקה, שציפתה גם את אבן הסף של הפתח ואת נדבכי האבן התחתונים של דופנות המסדרון. שברי כלי החרס המאוחרים ביותר שנמצאו בשכבות המילוי של הסוללה ההיקפית מתוארכים למאה הי"א או הי"ב לסה"נ, ונראה כי הם מתארכים את בניית הכבשן או את אחד משלבי פעילותו או תחזוקתו האחרונים. השערה ראשונית היא שהסיד שיוצר בכבשן שימש להעשרת הקרקע החקלאית של החלקות הסמוכות בקלציום.
 
שטח D
בשטח זה נערכו שני חתכים, האחד למלוא רוחבה של חלקה העליון של סוללה בכיוון צפון–דרום והשני במדרון המערבי של אותה סוללה, וכן נערכה חפירה בשטח החלקה החקלאית שממערב לסוללה.
 
הסוללה (איור 15). בחתך שנעשה במדרון המערבי של הסוללה זוהו שכבות המילוי שמהן הורכבה הסוללה (איור 16), ונחשפה לראשונה נקודת המפגש שבין שכבת האנתרוסול שכיסתה את הסוללה לשכבת האנתרוסול שכיסתה את החלקה החקלאית. אנתרוסול הסוללה מכסה את שולי אנתרוסול החלקה, ועל כן נראה כי הקמת החלקה קדמה, לפחות מבחינה טכנית, להקמת הסוללה.
בבסיס הסוללה נתגלה קטע מקיר נמוך, שנבנה בין היתר מאבנים מסותתות גדולות למדי בשימוש משני. הקיר נבנה אל תוך שכבת האנתרוסול, ולכן נראה כי הוא היה חלק מהמערכת החקלאית ולא בנייה קדומה יותר.
 
חלקה חקלאית (איור 17). בדומה לשטח B, הוסרה שכבת החול האיאולי המכסה את שכבת האנתרוסול בשטח שגודלו כ-3 × 8 מ' צמוד לסוללה ממערב. גם כאן, נערך בשוליים המערביים של אזור החישוף חתך עד למפלס מי התהום הרדודים, שבדומה לשטח B נמוך כ-1 מ' מתחת לתחתית שכבת האנתרוסול. מפני השטח של שכבת האנתרוסול נחפר בור בדיקה שהעמיק עד לשכבת החול הטבעי. גם כאן הכילה שכבת האנתרוסול ממצא מעורב רב למדי, בעיקר שברי כלי חרס שהמאוחרים שבהם מתוארכים למאה הי"א לסה"נ, כגון קערה מזוגגת מטיפוס double-slip מתוצרת ביירות.
 
שטח E
בשטח זה נעשה חתך ידני מצומצם בפן המערבי של סוללה נוספת. זוהו שכבות ההרבדה העליונות של הסוללה, שלהן מאפיינים הדומים לאלה משטחים A, B ו-D.
 
שטח F
בשטח F נערכה חפירה בשני שטחי משנה, מזרחי ומערבי (איור 18). בשטח המזרחי נפתח ריבוע חפירה בראש מפגש סוללות בציר צפון–דרום ומזרח–מערב, בנקודה שבה זוהו על פני השטח שרידי קיר ומקבצי אבנים. בשטח המערבי, המרוחק כ-22 מ' מצפון-מערב לשטח המזרחי, נחשף קטע מהחלקה עד בסיס הסוללה שבשטח המזרחי.
 
שרידי בנייה. בסקר שנערך טרם החפירה זוהו בפני השטח המזרחי שרידי קיר בציר צפון–דרום ומקבצי אבנים מצפון ומדרום-מערב לו. בתחילת החפירה הוסר בשטח באופן מבוקר מפלס אבנים, ומתחתיו התגלו שרידי מבנה קטן שנבנה על גבי שכבת חול צהבהב-אפור (איור 19). המבנה כלל את הקיר שהובחן על פני השטח, אליו ניגש מצפון-מזרח קיר מתעקל. קיר מחיצה קצר שנבנה בין שני הקירות מפריד בין שני תאים — תא דרומי רבוע קטן ותא צפוני, כנראה סגלגל במקור; רצפתם של שני התאים עשויה כנראה מפלס של עפר (חול) מהודק, היות ולא השתמרו בתוכם שרידי רצפה בנויה. בקצהו הדרומי של המבנה נחשפה בנייה רבועה של שלוש שורות צמודות של אבנים בציר מזרח–מערב, אולי בסיס למתקן כלשהו. צמוד למבנה מדרום זוהה ריכוז אבנים קטן, אי-רגולרי, שממשיך דרומה ומזרחה אל מחוץ לתחומי הריבוע, אולי מפולת. מפלס האבנים שכיסה את המבנה מייצג הרס או כיסוי מכוון, שהיו תוצאה של תהליך נטישת השטח או תוצאה של שוד אבנים.
בחתכים מדרום וממערב לקיר המערבי של המבנה זוהו שלושה מפלסי סדימנט אפור בהיר (אנתרוסדימנט; 0.1 מ' עובי כל אחד), וביניהם מפלסי חול אפרפר בהיר יותר. מפלסי האנתרוסדימנט אינם ניגשים לקיר המבנה או נמשכים מתחתיו, וייתכן שבניית הקיר קטעה אותם. הממצא הקרמי ממילויי האדמה שחתמו את המבנה ומאלה שהורבדו מתחת ליסודותיו מתוארך ברובו לתקופה הרומית (המאות הא'–הב' לסה"נ) ובמיעוטו לתקופה האסלאמית הקדומה (המאה הט' לסה"נ ואילך).
נראה שהמבנה היה חלק מהמערכת החקלאית המקומית. הוא הוקם בראש מפגש סוללות התוחמות חלקות שקועות, ושימש אולי לאחסון ציוד ומוצרים חקלאיים ולשהייה קצרת מועד של פועלים חקלאיים שעבדו בחלקות הסמוכות. הדומיננטיות של חרסים מהתקופה הרומית בממצא מהמילויים מעידה כנראה על פעילות מתקופה זו באזור. ייתכן שמקימי המערכת החקלאית בתקופה האסלאמית הקדומה עשו שימוש בהצטברויות עשירות בממצא מהתקופה הרומית, שהיו חשופות בפני השטח או קרובות אליהם, וערבבו אותן עם חומר אשפתות מהתקופה האסלאמית הקדומה שהובא מקיסריה. 
 
חלקה חקלאית. בשטח המערבי שנפתח בשקע של החלקה הקדומה הוסרה שכבת החול האיאולי המכסה שכבת אנתרוסול קשה בשטח שגודלו כ-4 × 6 מ' (איור 20). שכבת האנתרוסול כאן עבה יותר (כ-0.8 מ' עובי) משכבת האנתרוסול שנחשפה בשטחים B ו-D, ומורכבת משתי שכבות משנה לפחות — העליונה חולית, אפורה בהירה ולחה למדי (כ-0.6 מ' עובי) והתחתונה קשה, אפורה כהה ויבשה (כ-0.2 מ' עובי). בנוסף, נחפרה תעלה בשוליים הדרומיים של שטח זה עד למפלס מי התהום הרדודים, הנמוך כ-1.5 מ' מתחת לתחתית שכבת האנתרוסול. בפני השטח של שכבת האנתרוסול נחפרו שני בורות בדיקה שהעמיקו עד לשכבת החול הטבעי שעליה הושתת האנתרוסול. שתי שכבות האנתרוסול בחלקה הכילו בין היתר שברים של קערות מזוגגות מטיפוס double-slip מתוצרת ביירות, המתוארכות לא לפני המאה הי"א לסה"נ.
 
שטח G
השטח נפתח בראש התגבהות קרקע הצופה אל סביבתה (כ-4 מ' גובה), שבה זוהו על פני השטח שרידי מבנה (איור 21). עם תחילת החפירה התבררו שתי עובדות: 1) התגבהות הקרקע היא תלולית עצמאית בשטחה של חלקה חקלאית מוקפת סוללות, קרוב לסוללה התוחמת הצפונית; 2) המבנה השוכן בראש התלולית הוא אחד משלושה מבנים קטנים (מבנה C) שנחשפו בתחום המערכת החקלאית על ידי י' פורת בשנים 1973–1974 (פורת 1975). בחפירת פורת נחשף מתאר המבנה ורצפתו ומעליה נמצאו באתרם שברי כלי חרס, סכין ברזל ומטבע כסף פאטימי. חפירה זו לא התרחבה מעבר לתחומי המבנה ולא העמיקה אל מתחת לגובה ראשי הקירות ומפלס הרצפה (לפרסום הממצאים, ר' Taxel and Roskin 2022). מאז חפירת פורת נהרסה מרבית רצפת המבנה והוסרו ממקומן כמה מאבני הקירות, כנראה כתוצאה משילוב של פגעי טבע ואדם. בחפירה הנוכחית נחשף מחדש המבנה, לרבות יסודותיו מחוץ ומפנים ומתחת למפלס הרצפה, ונחפר חתך סטרטיגרפי במדרון הצפוני של התלולית מראשה ועד יסודותיה. חתך נוסף, מצומצם יותר, נחפר בתחתית המדרון הדרומי של התלולית.
 
המבנה. המבנה הוקם בראש התלולית, הצופה אל חלקים נרחבים מהמערכת החקלאית, לרבות המבנה בשטח B הקרוב לשפת הים וכבשן הסיד בשטח C. זהו מבנה רבוע (כ-3.2 × 3.7 מ'; איור 22), שקירותיו השתמרו לגובה של שלושה נדבכים — שני נדבכי יסוד ומעליהם נדבך עליון אחד. הקירות נבנו מאבני גוויל ומאבנים מסותתות במגוון מידות, אשר חלקן נתגלו במפולת שהשתרעה על פני חלקו העליון של המדרון הצפוני של התלולית; האבנים המסותתות, חלקן נושאות שרידי טיח, שימשו בשימוש חוזר ומקורן כנראה בעיר קיסריה. אבני הקירות לוכדו בחמרה חומה-אדמדמה ששימשה חומר מליטה יבש; שיטת בנייה זהה הובחנה גם במבנה הרבוע בשטח B. בקירו המזרחי של המבנה, קרוב לקצהו הדרומי, שולבה אבן רבועה ובה חצוב שקע מלבני, אולי אבן הפותה של פתח המבנה. החפירה לאורך הפן החיצוני של קירות המבנה העמיקה עד מעט מתחת ליסודות הקירות, לתוך מילוי חולי אפרפר-צהבהב אחיד, שהכיל ממצא מעורב מהתקופות הרומית והאסלאמית הקדומה. מרצפת המבנה, שנחשפה במלואה בחפירות פורת, השתמר רק קטע קטן של אבני כורכר שטוחות צמוד לפינה הדרומית-מערבית של המבנה. הרצפה וקירות המבנה הושתתו על גבי אותו מילוי חולי אפרפר-צהבהב אחיד שמעמיק אל מתחת ליסודות הקירות. נראה כי המבנה שנחשף היה קטן אך מוצק וגגו היה עשוי מחומרים קלים, אם כי ייתכן גם שקירות האבן נשאו קומה שנייה עשויה עץ. בחפירה ממזרח למבנה נחשף קטע (כ-2 × 3 מ') ממפלס של צדפות מטיפוס נעמית מצויה, שהונחו ברובן על צידן הקעור, על גבי שכבת חמרה. ייתכן שמפלס צדפות זה שימש תשתית לרצפה במבואה או בחצר קטנה בקדמת פתח המבנה.
 
החתכים. במדרון הצפוני של התלולית נחפר חתך דרך שכבת החול האיאולי העליון, המודרני אל תוך שכבות המילוי הקדומות שמהן הורכבה התלולית (איור 23). שכבות אלה כוללות אנתרוסדימנט חולי בצבע אפרפר-צהוב בהיר ואנתרוסדימנט אפור לסירוגין, וכולן הכילו כמות מועטה של ממצאים מהתקופות הרומית והאסלאמית הקדומה. בנוסף, הובחנה שכבה דקה ודלילה למדי של צדפות נעמית מצויה, שחתמה את שכבת המילוי העליונה ביותר. לפיכך, ייתכן שפני השטח של התלולית צופו בשכבת צדפים כדי להגן עליהם מפני ארוזיה. בקצהו הצפוני של החתך נחשף קטע מקיר שצירו הכללי צפון–דרום וגובהו ורוחבו אינם אחידים. הקיר נבנה ברישול מכמה נדבכים של אבני גוויל ומעט אבנים מסותתות גס, וקצהו המזרחי מתעקל קלות לדרום-מזרח. הקיר נבנה על גבי או לתוך שכבת אנתרוסדימנט חומה-אפורה כהה למדי, המשתפלת לכיוון צפון, שהכילה ממצא מעורב רב, בעיקר מהתקופה האסלאמית הקדומה, לרבות שברי קערות double-slip מביירות, המתוארכות למאה הי"א–תחילת המאה הי"ב לסה"נ. אופיו הגס ואף המרושל של הקיר, מיקומו למרגלות התלולית, מתארו המתעקל וכיסויו בשכבות מילוי שהונחו כנראה באופן מתוכנן, מאפשרים להציע שהוא נבנה כדי לתחום את שטח התלולית ולתמוך במילויי העפר התחתונים; נראה שהקיר נמשך לכיוון דרום-מזרח ודרום-מערב והקיף את התלולית כולה.
על מנת לאשש סברה זו נחפר חתך מצומצם בתחתית המדרון הדרומי של התלולית. ואכן, בחתך נחשף קטע קצר מקיר שנבנה באבני גוויל קטנות ובינוניות, שהושתת לפחות בחלקו אל תוך שכבת אנתרוסדימנט אפורה בהירה. המרחק שבין הפן החיצוני של הקירות שנחשפו בחתך הצפוני ובחתך והדרומי לבין המבנה זהה כמעט (8.7–8.8 מ'), ולכן נראה שהקיר בחתך הדרומי מייצג קטע נוסף מהקיר ההיקפי שתחם את יסודות התלולית. המרחק שבין שני קטעי הקיר הוא כ-20 מ', ועל פי מתארו המתעקל קלות של קטע הקיר הצפוני ניתן לשער שבסיס התלולית היה עגלגל.
התלולית והמבנה שבראשה מייצגים שלב מאוחר יחסית, כנראה קצר מועד, בקיומה של המערכת החקלאית, שכן התלולית הוקמה במרכזה של חלקה חקלאית שפסקה כנראה לשמש בשלב זה, ולאור גילוי ממצאים מן המאה הי"א לסה"נ הן ביסודות התלולית והן על רצפת המבנה ובמפולת שבראש המדרון הצפוני. הסיבה להקמת התלולית והמבנה, שהייתה כרוכה בוודאי בהשקעה לא מבוטלת של זמן ומשאבים, אינה ברורה. סביר להניח שהמבנה נועד בין היתר לצפות ולפקח על המערכת החקלאית, או לפחות על קטע נרחב משטחה הדרומי.
 
סיכום
ממצאי חפירות פורת בשנות ה-70 של המאה הכ' ותוצאותיו הראשוניות של פרויקט המחקר הנוכחי מלמדים כי מערכת חקלאית זו הוקמה בתקופה הפאטימית והתקיימה עד תחילת התקופה הצלבנית, אם כי אין לשלול את האפשרות שחלקים מסוימים מהמערכת הוקמו כבר בתקופה העבאסית, כפי שמרמזות תוצאות ראשוניות של כמה מבדיקות תיארוך ה-OSL. המערכת כללה עשרות חלקות שקועות בגדלים שונים וכן מבנים, קירות ומתקנים. כבשן הסיד שנתגלה בשטח C, וכנראה גם כבשן דומה שנחשף על-ידי פורת, מעידים על פעילות מוגברת לייצור סיד לקראת סוף תקופת הפעילות במערכת החקלאית או זמן קצר לאחריה. שטחה הניכר של המערכת החקלאית, ממדי החלקות והסוללות והיקף החומר האנתרופוגני שהובא לאתר מהעיר קיסריה כדי לשמש לייצוב הסוללות ולטיוב החלקות מעידים על ההשקעה הגדולה במשאבים ובכוח אדם לשם הקמה ותחזוקה של המערכת החקלאית. לדעתנו, מפעל חקלאי זה, בדומה לאלה שהוקמו במקומות נוספים לאורך מישור החוף, הוקם ביוזמה שלטונית, אך בשלב זה טרם ניתן להצביע על המניעים לכך כמו גם על אופי הפעילות החקלאית, לרבות סוגי הגידולים, שהתקיימה במערכות אלה.