החפירה נערכה על גבעה שבראשה שוכנת חורבת קושט. נפתחו שני שטחים (A, B; איור 1): שטח A (125 מ"ר) בראש הגבעה, ממזרח למאגר מים של מקורות, ושטח B (300 מ"ר) במדרון הצפוני-המערבי של הגבעה. התגלו שרידי יישוב המתוארך ברובו לתקופה הרומית.
בחפירה שנערכה בעבר בחורבה נמצאו מחצבות קירטון ובורות מים מהתקופות הרומית והביזנטית (שיאון 2017 [איור 1: 5465-A], ור' שם סקירה היסטורית והפניות).
 
שטח A (איור 2). נחשפו מחצבה וקירות שהושתתו על הסלע והשתמרו לגובה מרבי של חמישה נדבכים. נראה שהקירות שימשו גדרות. הקירות תוארכו ברובם על סמך הממצא הקרמי לתקופה הרומית התיכונה ומקצתם לתקופה הביזנטית. על סלע האם התגלו שברי כלי חרס מן התקופות הברונזה התיכונה והברונזה המאוחרת, ללא קשר לשרידי בנייה.
 
שטח B. נחשפו מערה חצובה, קירות ושרידי מבנים, מחצבות אבן, ערמת אבני סיקול ומתקנים חקלאיים חצובים בסלע, כגון שוקת, בור וגת. המערה (איור 3) נחפרה בחלקה משום שתקרתה קרסה פנימה. נחשפו בה מסדרון חצוב, רצפת סלע ואולי אף מערכת מדרגות שהוליכה אל פנים המערה. במערה נמצאו כלי חרס המתארכים את ראשית השימוש בה לתקופה הרומית. מצפון למערה נחשף קיר שנבנה על הסלע משתי שורות של אבנים גדולות. כן נמצאו שרידי מבנים שנבנו מאבני גוויל גדולות והושתתו על שרידי אחת ממחצבות האבן. במחצבות (איור 4) התגלו מדרגות חציבה וסימני חציבה של אבנים. חלק מהמחצבות שימשו בורות אשפה לאחר שיצאו משימוש, ונמצאו בהן עצמות בעלי חיים ושברי כלי חרס רבים. הבור פעמוני ונחצב בחצר מבנה, ואפשר שהוא שימש בור מים.
 
הממצאים שנחשפו בחפירה מלמדים אולי כי באתר התקיים יישוב כבר בתקופות הברונזה התיכונה והברונזה המאוחרת. עיקר היישוב בחלק זה של האתר התקיים בתקופה הרומית. זיהוי ראשוני של כלי החרס שנמצאו מלמד כי הם מתוצרת מקומית, כגון כלים ממשפחות כפר חנניה ושיחין, שהיו בשימוש היישוב היהודי בגליל. היישוב נמשך לתקופה הביזנטית, אך נראה שהוא הצטמצם לחלקה העליון של הגבעה. במכלול הקרמי מהחפירה נעדרות קערות מיובאות, המאפיינות את התקופה הביזנטית בגליל. שברי תבליט מנורה על לוח שיש שהתגלו בסקר באתר, הקשורים כנראה למבנה ציבור שתועד במקום (שיאון 2017), תומכים בהנחה כי בחורבת קושט שכן יישוב יהודי. אפשר שהוא נוסד בתקופה הרומית הקדומה וננטש בתקופה הביזנטית.