בחפירה התגלה מבנה משנות השלושים של המאה הכ' לסה"נ. השדרה שבה ניצב המבנה — כיום שדרות ירושלים — נסללה בשנת 1915 על ידי חסן בק, המושל העות'מאני ביפו. תחילה היא כונתה 'שדרות ג'מאל פשה', על שם מושל המחוז שכלל את יפו. בימי המנדט הבריטי הוסב שמה ל'שדרות המלך ג'ורג'', על שם ג'ורג' החמישי מלך ממלכת בריטניה הגדולה. בתצלום אוויר של יפו משנת 1917 (קדר 96:1994) ובמפה בריטית של העיר מאותה השנה (קדר 99:1994) נראית השדרה בלב פרדסים במזרח יפו. עד לשנות השלושים של המאה הכ' לסה"נ סימנה השדרה את גבולה המזרחי של העיר: ממזרח לה השתרעו פרדסים וממערב לה נבנו שכונות העיר. השכונה הערבית הראשונה שנוסדה מחוץ לחומות העיר והשתרעה משני עברי השדרה הייתה שכונת א-נוזהא (הטיילת). בשנת 1933 נוסד במרכז השכונה מסגד; החפירה נערכה צמוד אליו מצפון. בשנת 1949 הוסב שמה של השדרה לשדרות ירושלים, שכן הייתה זו תחילת הדרך לירושלים. בחלקה הצפוני של השדרה התגלו בעבר שרידים מהתקופות ההלניסטית, הביזנטית והעות'מאנית (יקואל 2011א; 2011ב).
 
נפתחו תשעה ריבועי חפירה ונחשפו יסודות של מבנה (איורים 1, 2), ובו כמה חדרים. קירות המבנה נבנו מאבני כורכר שלוכדו בחמרה אדומה, שיטת בנייה האופיינית לתקופה העות'מאנית ולאחר מכן גם בימי המנדט הבריטי. יסודות הקירות נבנו לתוך אדמת חמרה חומה כהה. לא נחשפו במבנה רצפות, אך זוהו בו שני שלבי בנייה שזמנם במאה הכ' לסה"נ. לשלב הקדום יוחסו שלושה חדרים, האחד בצפון-מזרח השטח (120L) והשניים האחרים, הצמודים זה לזה, בדרומו (121L, 122L). בין חדר 120 הצפוני לבין שני החדרים הדרומיים נמצאה אדמת מילוי, ללא קירות או רצפות. חלק מקירות החדרים לא השתמר כתוצאה מפגיעות מאוחרות, וחלק מחדר 120 נמצא מחוץ לשטח החפירה. אפשר שקיר שנחשף בצפון השטח (107W) היה חלק מחדר נוסף. בשטח חדר 120 נמצאה מחט ברונזה (איור 3). בצדו המזרחי של חדר 122, הגדול מיתר החדרים, התגלה מטבע של 2 מיל משנת 1945. בשלב המאוחר במבנה נבנה במרחב שבין חדר 120 לשני החדרים הדרומיים קיר (112W; איור 4) שכיוונו צפון–דרום. קיר זה חילק את המרחב שבין החדרים לשתי יחידות.
באדמת החמרה שלתוכה נבנו קירות המבנה התגלו שברי כלי חרס, ובהם פך מהתקופה ההלניסטית (איור 1:5); קערה מטיפוס CRS (איור 2:5) ושני קנקני שק (איור 3:5, 4) מהתקופה הביזנטית; קערה (איור 5:5) וקנקן (איור 6:5) מהתקופה האסלאמית הקדומה; וקנקן (איור 7:5) ושני פכים (איור 8:5, 9) מהתקופה העות'מאנית. כלי החרס שנמצאו מרמזים על פעילות באתר בתקופות אלה.