שרידי השכונה שנבנתה במאה הט' לסה"נ נמצאו בשטח שלא היה מיושב לפני כן. בתי השכונה נבנו על שכבת חלוקים, חרסית וחרסים מהתקופה הרומית, כנראה סחף מיישוב סמוך.

נחשפו שרידי קירות שהשתמרו לגובה שני נדבכים (איור 2). התגלו מפולות אחדות ונראה שהבתים לא נבנו מאבנים. אפשר שהקירות שנחשפו היו יסודות אבן של קירות שנבנו מלבני בוץ. נראה אפוא כי בשכונה זו, ששכנה בשולי העיר, התגוררה דלת העם בתקופה שטבריה הייתה בשיא פריחתה. בין בתי השכונה לא היו רחובות מסודרים והיא כנראה התפתחה ספונטנית, בניגוד לממצא בחפירות אחרות בטבריה, שמאפשר להבחין בתוכנית עיר מסודרת שבתיה מאבנים. רצפות המבנים היו מאדמה כבושה. התגלו קטעי ריצוף לא רגולרי מאבני בזלת שטוחות (איור 3), ששימשו כנראה משטחי עבודה. בחצרות הבתים נחפרו בורות עגולים (כ-2 מ' עומק; איור 4) שדופנו בקירות מאבני גוויל וללא רצפה בנויה. נראה כי שימשו בורות סופגים ושירותים לתושבי השכונה. נחשפו שתי ממגורות: אחת מתארה סגלגל וקירותיה דופנו באבני גוויל (1.4 מ' עומק; איור 5) ושנייה מלבנית, בפינת חצר וסמוך לכניסה (מעל 2.6 מ' עומק; איור 6); היא קורתה בלוחות בזלת ארוכים שהונחו לרוחב זה לצד זה. בשתי הממגורות התגלו כלי חרס רבים מהמאה הי' לסה"נ ונראה כי הן שימשו לאחסון ולא היו בורות סופגים כיתר הבורות שנחפרו. בצפון נחשפו שרידי מבנה גדול (איור 7), כנראה היה בנוי מלבני בוץ, אך תוכניתו מסודרת יותר והוא גדול ומרווח מהמבנים האחרים. במרכז המבנה חצר גדולה וסביבה חדרים. בתחום המבנה נחשפו תעלות שניקזו מים לבורות שלא נחפרו. המבנה נבנה כנראה בשטח שלא היה מיושב, לכן מרווח. בבתים התגלה ממצא דל ונראה שנעזבו במסודר ושהתושבים לקחו עמם את רכושם. הבתים במערב השכונה ניטשו בסוף המאה הי' לסה"נ או בראשית המאה הי"א לסה"נ. במאה הי' נפגע קטע מהשכונה בשיטפון עז שסחף והרס את המבנים ויצר תוואי זרימה חדש. לא ברור אם השיטפון הביא לנטישת חלקה המערבי של העיר או מאורעות אחרים.
 
בקצה המערבי של החפירה נחשפו שני קירות רחבים (2 מ' רוחב; איור 8) שתחמו את השכונה ממערב. אחד הקירות בנוי בחלקו על השני, עדות לבנייתם בשני שלבים. בקטע זה נבנו הקירות מעל שרידי בתי העיר והוציאו אותם משימוש (איור 9). בצפון מתרחקים הקירות זה מזה ולא נמצאו שרידי מבנים (איור 10). שתי תעלות מדופנות אבן חצו את הקירות (איור 11) וירדו מערבה, מחוץ לעיר. הקירות בנויים מאבנים מהוקצעות ואבני גוויל; בעוצמתם מזכירים קירות ביצורים, אולם יסודותיהם רדודים מאוד ואינם אופייניים לחומות. הקירות נבנו כנראה במאה הי' לסה"נ. מתקופה זו לא ידועים ביצורים בטבריה. ייתכן שהקירות שימשו הגנה על השכונה מפני שיטפונות.
 
במזרח השכונה היו מבנים שנבנו באיכות גבוהה יותר; קירותיהם בנויים מאבנים ומדרגות הובילו לגגות הבתים. במבנים אלה נחשף ממצא עשיר יותר והם התקיימו עד המחצית השנייה של המאה הי"א לסה"נ. במאה זו היה שיטפון נוסף, אך כנראה שהמבנים לא ניזוקו מכיוון שהיו מרוחקים מתוואי הזרימה. במאות הי' והי"א לסה"נ התרחבה טבריה והגיעה לשיא גודלה בעת העתיקה. בתקופה זו נכללה בשטחה גם חמת, שהייתה לפני כן עיר עצמאית והעיר השתרעה מדרום לחמת ועד גן העיר. במהלך המחצית השנייה של המאה הי"א נעזב רובה המוחלט של העיר שהצטמצמה לתחומי 'העיר העתיקה'. בשלב זה נעזב גם חלקו המזרחי של גן העיר. נראה כי מערכת הביצורים שהקיפה את העיר בסוף המאה הי"א שימשה בתקופה הצלבנית. עם הקמת הביצורים נותרה השכונה מחוץ לתחומי העיר, מצב שנמשך עד המאה הכ' לסה"נ.
בקצה הצפוני-מערבי של החפירה נחשפה בריכה בנויה ומטויחת (איור 12). נראה כי היא מאוחרת לשכונה שנחפרה וזמנה אולי התקופה העות'מאנית, שבה היה גן העיר מחוץ לתחומי העיר.