בחודשים יולי–נובמבר 2015 נערכה חפירת הצלה בתל נהריה (הרשאה מס' 7458-A; נ"צ 20886/76796), לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חלקי של חברת י' כוכב ובניו, נוהלה על ידי י' עמיצור, ר' בארי ונ' גצוב, בסיוע י' יעקובי (מנהלה), א' עפרון, ל' נגרין וא' שפירו (ניהול שטחים), ת' לופז (מחקר גיאוארכיאולוגי), ר' מישייב ור' לירן (מדידות וסרטוט), ג' פיטוסי (צילום רחפן), ל' בן-דרור (צילום רחפן מטעם גריפין צילום אוויר), ל' רודיקוב, א' עפרון וצ' סורוקוב (רישום), י' לרר, צ' הורוביץ, ד' ברשד וק' קובלו-פארן (מרחב צפון של רשות העתיקות). אנו מודים לחוקרים רבים שבאו לבקר בחפירה ותרמו מידע רב ובמיוחד לפרופ' מ' ארצי שליוותה אותנו לאורך העבודה.
התל, מדרום לנחל געתון וכ-300 מ' ממזרח לחוף הים התיכון (איור 1); נראה כי בעבר היה כאן מפרץ קטן שיכול היה לשמש נמל (רבן תשמ"ו:219). בתל נערכו חפירות אחדות וברובן נחשפו שרידים מהתקופה הפרסית (גצוב תשע"ה). החפירה הנוכחית נערכה בצפון התל, שם נערכה בעבר חפירה (יוגב תשמ"א), ונמצאו בה שרידי ביצור מתקופת הברונזה התיכונה ושרידי מבנים מתקופת הברונזה המאוחרת. על פי ההיקף המצומצם של השרידים מתקופת הברונזה התיכונה באתר, דומה שהביצור לא השתייך לעיר, כפי שסברה יוגב, אלא למצודה (המונח מצודה בדוח זה משמש לתיאור מבנה מוגן ולא מרמז על תפקיד צבאי). הוגדרו 10 שכבות (I–X; איור 2).
שכבה X. על גבי מישור של קרקע גרומוסול חומה נמצאו הצטברויות של חרסית מעורבת בחול ושרידים של מבנים דלים שמהם נמצאו נדבכי יסוד בנויים משורה אחת של אבנים. כלי החרס משכבה זו שייכים לשלב מאוחר של תקופת הב"ת 1 (ב"ת 2א' לפי שטרן ולוינזון-גלבוע 1992).
שכבות IX–VIII. נמצאו הצטברויות ויסודות דומים לשכבה הקודמת וכנראה שלאחת משתי השכבות יש לייחס את שרידי הביצור שנמצאו בחפירת
יוגב (תשמ"א). כלי החרס משכבה זו
מעידים על שיוכה לתקופות הב"ת 2–3 (ב"ת 2ב'–ג').
שכבה VII. בצפון-מערב שטח החפירה נמצאה פינה של מבנה בנוי, קירותיו רחבים (איור 3), ובו פתח; אולי פתח כניסה למבנה מבוצר. החשיפה המצומצמת של השרידים אינה מאפשרת הגדרה ברורה של המבנה ומהותו. לפי שרידי אפר בראש ההצטברות נראה שהמבנה חרב בשרפה. מעט כלי חרס מתארכים את השכבה לתקופת הב"מ 2.
שכבה VI. מעל שרידי שכבה VII נמצאו שרידי קירות ישרים ומפלסי רצפה אחדים, שגם הם נחשפו רק בהיקף מצומצם ועל כן אי אפשר לעמוד על מהות המבנה או המבנים שאליהם השתייכו. שרידי שכבה זו כוסו בשכבה עבה של אפר ועל הרצפות נמצאו כלי חרס מנופצים, נראה על כן שגם שכבה זו חרבה בשרפה. כלי החרס הרבים מעידים שיש לתארך את השכבה לתקופת הב"מ 2.
שכבה V. שכבה זו נחשפה בהיקף רחב, ובה מצודה שחרבה בשרפה עזה שגרמה להתחרסות חלק מלבני קירות המצודה (איור 4). על רצפות המצודה נמצאו שכבות אפר, כנראה תוצאה של שרפת תכולת חדרי המצודה וחומרי בנייה של גגות החדרים. באחד החדרים נמצא תנור אפייה, וסמוך לו נמצאה אבן גדולה ושטוחה ששימשה כנראה להכנת בצק (איור 5). על רצפות החדרים לא נמצאו כלי חרס באתרם, אך חרסים רבים שנמצאו בהצטברויות (0.16 מ' עובי), בהם כלים רבים שיובאו מקפריסין (איור 6), מאפשרים לתארך את השכבה לתקופת הב"מ 2.
שכבה IV. נמצאו שרידי מצודה, שנבנתה על שרידי שכבה V ששימשו יסוד לחלק מהקירות. נראה שהמצודה משכבה זו התקיימה זמן ארוך; עדות לכך הם כמה שלבי בנייה והרמת מפלס רצפות המצודה. על רצפות השלב העליון נמצאו כלי חרס מנופצים באתרם המעידים על חורבן המצודה (איור 7). בהצטברויות משכבה זו נמצאו שני שברים של צלמיות נשים (איור 8; 5.4 ס"מ רוחב הימנית, 4.6 ס"מ רוחב השמאלית). את כלי החרס שנמצאו בהצטברויות ועל הרצפות יש לתארך לתקופת הב"מ 2. בשלב זה של המחקר אין עדות להבדלים כרונולוגיים בין שכבות VII–IV.
שכבה III. לשכבה זו משויכות הצטברויות שבהן חרסים מהתקופות: הברזל, הפרסית וההלניסטית. בחלק הדרומי-מזרחי של שטח החפירה נמצאו בורות ובמערב שטח החפירה, בתחתית המדרון של התל, נערכה בדיקה ונמצא קיר איתן מהתקופה הפרסית ומעליו קיר דל מהתקופה ההלניסטית. בכל מקום שנערכה בדיקה במדרונות המערבי והצפוני של התל נמצא רובד של אבנים (1 מ' עובי מרבי; איור 9); ביניהן נמצאו חרסים רבים מאוד מהתקופה ההלניסטית, ובהם בלטו קנקנים פניקיים ואמפורות מיובאות, רובן מרודוס. על ידית אחת של קנקן פניקי נמצאה טביעת חותם, כנראה משנת 273 לפסה"נ.
שכבה II. בשכבה זו דיונה של חול זיפזיף שכיסתה את האתר אחרי התקופה ההלניסטית (איור 10). בראש הדיונה נמצאה קבורה של בוגר שרגליו פנו מזרחה; אין אפשרות לתיארוכה.
שכבה I. שרידים של מבנים בני זמננו מימיה של העיר נהריה.
נחשף מידע נוסף על תולדות חלקו הצפוני של התל בנהריה. מסתבר שאחרי חורבן המצודה מתקופת הברונזה התיכונה, שנחשפה בחפירות יוגב, הוקמו במקום ארבע מצודות שחרבו כולן בזו אחר זו בתקופת הב"מ 2. סביר שמצודות אלה שירתו נמל שהיה בשפכו של נחל הגעתון לים. לאחר תקופה זו היה פער יישובי במקום ומהתקופות הברזל והפרסית נמצאו בעיקר חרסים המעידים על יישוב בקרבת מקום, על גבי התל. הקיר מהתקופה הפרסית שנמצא בתחתית המדרון ורובד האבנים מהתקופה ההלניסטית שנמצא במדרונות המערבי והצפוני של התל קשורים לפעילות אנושית ממערב לתל.
גצוב נ' תשע"ה. נהריה ומצד עין טמיר – שני מבנים מבוצרים מתקופת הברונזה התיכונה בגליל המערבי. בתוך מ' אביעם, עורך.
"ממגדל נוצרים עד עיר מבצר": מבצרים ומצודות בצפון הארץ מהכנענים ועד צה"ל (ארץ הגליל 3). צמח. עמ' 11–19.
יוגב א' תשמ"א. נהריה. חדשות ארכיאולוגיות עד–עה:8–9.
רבן א' תשמ"ו. מתקנים חצובים לאורך חופו של הגליל המערבי. בתוך מ' ידעיה, עורך. קדמוניות הגליל המערבי: קובץ מאמרים. תל אביב. עמ' 209–234.
שטרן א' ולוינזון-גלבוע א' עורכים. 1992. האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל (4 כרכים). ירושלים.