נפתחו שני ריבועי חפירה (25 מ"ר; איורים 2, 3) במרחק כ-130 מ' מדרום-מערב לשכונת אגרוף דרום וכ-700 מ' מצפון לתל עכו. נחשפו שרידי בנייה משלוש שכבות יישוב, המתוארכות לתקופות הפרסית (שכבה III), הצלבנית (שכבה II) והעות'מאנית (שכבה I). הממצא הקרמי מהחפירה אבד במהלך שרפה במשרדי רשות העתיקות בעכו, ולכן הוא לא צויר.
מצפון לתל עכו, בקרבת שטח החפירה, נערכו בעבר סקר וכמה חפירות, והתגלו בהם שרידים וממצאים למן התקופה הפרסית ועד לתקופה העות'מאנית (שטרן 2011; אבו חמיד 2013 [איור 1: 4932-A]; מוניקנדם-גבעון ואחרים 2017 [איור 1: 440/2016-B]; אבו חמיד 2020 [איור 1: 6619-A]).
 
שכבה III (התקופה הפרסית; סוף המאה הה' עד אמצע המאה הד' לפסה"נ). בריבוע הצפוני התגלו שרידי קיר (105W; איורים 4, 5), שנבנה בכיוון צפון-מערב–דרום-מזרח משני פנים של אבנים מהוקצעות; הפן הדרומי נבנה באבנים גדולות והפן הצפוני — באבנים בינוניות. הקיר השתמר לגובה נדבך אחד. קיר 105 הושתת על שכבה של אדמת חרסית (114L). בהצטברויות אדמה (111L, 119L) ליד הקיר התגלו חרסים, ובהם שברים קטנים של קנקנים ושל כלים אטיים משלהי התקופה הפרסית (סוף המאה הה' עד אמצע המאה הד' לפסה"נ), המתארכים את הקיר.
 
שכבה II (התקופה הצלבנית; המאות הי"ב–הי"ג לסה"נ). נחשפו שני קירות (110W, 123W; איור 6), שנבנו בכיוון צפון-מערב–דרום-מזרח. קיר 110 נבנה משורה אחת של אבנים מהוקצעות בינוניות והשתמר לגובה של נדבך אחד. אל הקיר ניגשת מדרום רצפה של אבני גוויל קטנות (112L). קיר 123 נבנה משתי שורות של אבני גוויל בינוניות, ובתווך אבני גוויל קטנות; הוא השתמר לגובה נדבך אחד.
 
שכבה I (התקופה העות'מאנית; המאות הי"ז–הי"ח לסה"נ). בשני ריבועי החפירה נחשף משטח, שנבנה מאבני גוויל קטנות בשילוב עם מעט אבנים בינוניות ופירורי גיר (103L, 104L; ר' איור 6). בריבוע הצפוני נבנה המשטח מעל קיר 105 משכבה III, ואילו בריבוע הדרומי הוא נבנה מעל קיר 123 משכבה II. בתוך משטח האבנים נמצאו מעט חרסים מהתקופה העות'מאנית ומטבע אחד מהתקופה העות'מאנית הקדומה (ר"ע 106994). ייתכן שמשטח האבנים שנחשף הוא חלק מדרך חקלאית קדומה.
 
השרידים משלהי התקופה הפרסית, למרות שהם דלים, הם השרידים הצפוניים ביותר מתקופה זו שהתגלו מחוץ לגבולות תל עכו, והם מצטרפים לשרידי יישוב אחרים בני תקופה זו שהתגלו בעבר מצפון לתל (אבו חמיד 2013; מוניקנדם-גבעון ואחרים 2017). אפשר שהשרידים מהתקופה הפרסית בחפירה מציינים את הגבול הצפוני של היישוב מתקופה זו. השרידים מהתקופה הצלבנית נמצאים מחוץ לגבולות העיר ובמרחק של כ-340 מ' מדרום לחווה, שקטעים ממנה נחשפו בחפירה בשנת 2012 (אבו חמיד 2020), ועל כן אפשר שהם קשורים לפעילות החקלאית של חווה זו. גם בתקופה העות'מאנית היה שטח החפירה מחוץ לגבולות העיר, כנראה באזור של שדות, ואפשר שנחשף בו חלק מדרך חקלאית קדומה.