החפירות נערכו בגבעה נמוכה, שחולקה לארבע יחידות (AD; איור 1). יחידה A נחפרה בעבר (ספיבק 2010; איור 1: יחידה A), ואילו יחידות BD נחפרו בחפירות הנוכחיות. יחידה B משתרעת במדרון המערבי של הגבעה, ויחידות C ו-D משתרעות במדרון המזרחי שלה. בשטח הגבעה ניכרים מחשופי סלע רבים, ובהם חציבות וספלולים. בחפירות נחשפו תשע גתות פשוטות חצובות בסלע נארי, חמש מערות טבעיות, ארבעה מעגלי אבנים, ארבעה סכרים ומחשוף סלע ובו פירים חצובים. כן נחפרו חלקית שתי ערמות אבנים מסוקלות (6F, 8F), אך לא נמצא בהן ממצא מתארך. בשישה ריבועי בדיקה (1A–6A) שנחפרו ברחבי הגבעה נמצאו פריטי צור המתוארכים לתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית א'.
 
גתות חצובות (2F, 4F, 15F, 16F, 19F, 20F, 22F, 24F, 124F; גודל משטחי הדריכה: 2.25–9.00 מ"ר; איורים 2–7). רוב הגתות כוללות משטח דריכה רבוע המשופע מעט אל בור איגום רבוע. בגתות 2, 4 ו-15 נמצא בור שיקוע קטן ורדוד. קרקעית בורות האיגום ברוב הגתות נמצאה הרוסה. במרכז משטח הדריכה של גת 2 התגלה קבר ארגז או מקמר, שחציבתו לא הושלמה. לגת 124 משטח דריכה מדורג, דמוי מניפה, שהתנקז לבור איגום סגלגל; בשלב מאוחר נחצבו במשטח הדריכה בודדה ומתקן שכלל ספלולים קטנים ותעלה.
 
מערות טבעיות (a4F, 5F, 6F, 16F, 25F). מערה 16 (3 × 4 מ'; איורים 5, 6) נמצאת מתחת לגת 16, ונראה כי היא שימשה לאחסון התוצרת מהגת. בכניסה למערה נחצבו חמש מדרגות. מערה a4F היא הגדולה מכולן; תקרתה קרסה, ונראה כי פתחה היה במערב. בקרקעית המערה נחצב פיר עגול (0.6 מ' קוטר, 1 מ' עומק חפירה), ונמצאו בו חרסים שחוקים ופריטי צור המתוארכים לתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית א'. חפירת הפיר לא הושלמה.
 
מעגלי אבנים (a19F, a20F, 28F, 41F; 2 מ' קוטר מרבי; איור 8). התגלו ארבעה מעגלי אבנים, שנבנו משורה אחת של אבני גוויל גדולות והשתמרו לרוב לגובה נדבך אחד; לא התגלו בהם פתחים. ארבעת המעגלים נבנו על גדותיו של ערוץ רדוד היורד מראש הגבעה לכיוון דרום-מזרח; שלושה נבנו לאורך הגדה מזרחית, ומעגל אחד (41F) נבנה על הגדה המערבית. במעגלים לא נתגלה ממצא מתארך; דומה כי אלה שרידי שומרות.
 
סכרים (a15F, a16F, 21F, 23F). לאורכו של ערוץ רדוד, היורד מראש הגבעה מזרחה, נחשפה מערכת של ארבעה סכרים חקלאיים. הם נבנו משתי שורות מקבילות של אבני גוויל גדולות שביניהן מילוי של אבנים בינוניות וקטנות. סכר 23 (18W, 27W; איור 9) הוא הסכר התחתון ביותר בערוץ, ועל כן בנייתו איתנה יותר מזו של האחרים והוא כולל קיר תמך (10W) שנבנה בניצב לסכר.
 
במחשוף סלע (9F; איור 10) נחשפו שני פירים חצובים (1.5 מ' ו-2.5 מ' עומק חפירה), המרוחקים כ-1.5 מ' זה מזה. חפירתם הופסקה בשל מגבלות טכניות, ולכן שימושם לא הובהר.
 
מכלול צור. נמצא מגוון של פריטים מסותתים ומותזים; רובם לוקטו מפני השטח בגבעה, ואחדים נמצאו במתקנים ובריבועי הבדיקה. הובחן כי צפיפות הפריטים משתנה ממקום למקום בגבעה, וכי היא עולה סמוך לראש הגבעה וממערב לו. לא זוהו פריטי צור באתרם. עם זאת, המכלול שנאסף (6727 פריטים; טבלה 1) הומוגני מבחינה טכנולוגית וטיפולוגית, וכל הפריטים הוכנו מחומר גלם מקומי צור מתצורת מישאש. בגבעה נמצאו גושים של צור גולמי מתצורה זו במגוון גדלים, חלקם מורבדים בסלע הגיר וחלקם מנותקים ממנו. מכלול הצור באתר מתוארך לתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית א'. המאפיינים הבולטים של התקופה — כלים דו-פניים שחודדו בהתזה רוחבית בטכניקת טרנשה (tranchet) — נמצאו בכמות גדולה על פני השטח. אחוז הכלים הדו-פניים (ר' פריטים נבחרים באיור 11) גבוה במיוחד, ובהם מגוון רחב של פריטים בשלבי הכנה, שימוש, נטישה ושימוש חוזר. כלים טיפוסיים אחרים האופייניים לתקופה ראשי חץ ולהבי מגל בולטים דווקא בהיעדרם.
 
טבלה 1. מכלול פריטי הצור
הפריט
N
%
פריטים ראשוניים
511
7.6
נתזים
5357
79.63
להבים
242
3.6
להבונים
31
0.46
גרעינים
43
0.64
CTE
101
1.5
כלים דו-פניים
265
3.94
כלים אחרים
119
1.77
נתזי טרנשה
58
0.86
סה"כ
6727
100
 
המתקנים החקלאיים שהתגלו בשטח הגבעה פעלו כנראה באותו פרק זמן, והיו חלק מהעורף החקלאי של חורבת כלח או חורבת זכריה. נראה שגידול גפנים היה חלק חשוב מכלכלת האזור בתקופות הרומית והביזנטית (זלינגר ואבנר 2010; ספיבק 2010; היימן 2013). מכלולי צור מהתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית א' נפוצים בנוף באזור מודיעין (גרוסמן וגורן-ענבר תשע"א; Zbenovich 2006). ייחודם של מכלולי הצור באזור זה הוא באחוזים הגבוהים של כלים דו-פניים בעוד שראשי חץ ולהבי מגל נעדרים כמעט לחלוטין. התפוצה הרחבה של מכלולי צור באתרים באזור זה לצד היעדרם של שרידים אדריכליים בני התקופה מלמדים כנראה כי אתרים אלה שימשו לתעשייה ולא למגורים או חקלאות. נראה שגם במהלך התקופות הקלאסיות לא נמצאו גבעות אלה מתאימות למגורים, אך אז הן שימשו הן לתעשייה והן לחקלאות שתמכו באתרי התיישבות ושימשו להם עורף.