היישוב עילוט, המרוחק כ-5 ק"מ ממערב לנצרת, נבנה על גבעה נישאה, ששיפוליה הצפוניים נפתחים לעמק קטן הנתחם בהרי נצרת ממזרח ובגבעת רבי ממערב (איור 1). החפירה נערכה בשטח מיוער במורד הצפוני של הגבעה והתגלו בה שבעה גלי אבנים (יחידות 1–7 ממזרח למערב; איור 2), שמהם נחפרו שישה (יחידות 1–5, 7); כן נחפרו שני ריבועי בדיקה מצפון-מזרח ליחידה 4. בכל גלי האבנים נמצאו פריטי צור רבים, רובם אופייניים לתעשיות הצור מהתקופה הפליאוליתית התיכונה ומקצתם מהתקופות הניאוליתית והכלקוליתית, לצד חרסים אחדים מן התקופות הרומית והעות'מאנית; באחד הגלים אף נמצאה פסולת בת ימינו. כן נחשפה חציבה מדורגת, עדות אפשרית לכריית צור בתקופות קדומות. הממצאים מלמדים כי גלי האבנים הם ככל הנראה ערמות סיקול מאוחרות, וכי פריטי הצור שחוקים ואינם באתרם; עם זאת, יש לקשור את פריטי הצור לפעילות כרייה וסיתות, ואפשר שהם חלק מאזור תעשייה קדום שחלקים ממנו נחשפו בחפירות בעבר (להלן).

חפירות וסקרים שנערכו באזור בעבר הצביעו על פעילות ענפה בתקופות פרהיסטוריות ופרוטו-היסטוריות. הנוכחות האנושית הקדומה ביותר באזור מיוחסת לתקופה הפליאוליתית התחתונה (250 אלף שנה לפני זמננו וקדום לכך), ומיוצגת באופק המכיל תעשיית צור שנחשף בחפירת הצלה סמוך לצומת הכניסה לנצרת (ירושביץ 2016). אולם, מאחר שמכלול זה נמצא עדיין בשלבי עיבוד, לא ברור עדיין מה היה אופי הפעילות במקום. האתר הבולט ביותר באזור הוא עין ציפורי, שנחשפו בו שרידי יישובים מן התקופות הניאוליתית הקדם-קרמית ב', הכלקוליתית הקדומה, הברונזה הקדומה 1 ו-2 והברונזה התיכונה (מילבסקי וגצוב 2014גצוב ומילבסקי 2017). עוד נחפרו באזור זה אתר סיתות לייצור גרעיני לבלואה, ששימשו אולי את שוכני מערת קפזה (מערת קדומים) הסמוכה בתקופה הפליאוליתית התיכונה (250,000–50,000 שנה לפני זמננו; ירושביץ 2016Ekshtain et al. 2011; Yaroshevich et al. 2018), וכן בורות סיתות לייצור גרעינים דו-כיווניים וכלים דו-פניים, המאפיינים את התקופות הניאוליתית והכלקוליתית, בהתאמה; בורות אלה הם מקור אפשרי לחלק מכלי הצור שנמצאו באתר עין ציפורי (ברזילי ומילבסקי 2010Barzilai and Milevski 2015; Shemer, Roskin and Vardi 2019). בתחומי עילוט תועדו שרידים של מבני אבן מהתקופה העות'מאנית ושרידי בנייה מהתקופות ההלניסטית (סוף המאה הג' – המאה הב' לפסה"נ), הרומית התיכונה (המאות הב'–הג' לסה"נ) והביזנטית (המאות הה'–הו' לסה"נ), וכן מערות קבורה, קברים חצובים וארונות קבורה מהתקופות הרומית והביזנטית (אלכסנדר 2005דללי-עמוס 2009דללי-עמוס וטפר 2017).
 
החפירה בגלי האבנים נערכה בריבועים של 4 מ"ר כל אחד, וכל הסדימנטים נופו ברשת 5 מ"מ. שיטת החפירה התמקדה ביצירת חתך ממרכז כל גל לעבר שוליו, אך יש שהחפירה הורחבה מעבר לכך. בחפירה בכל הגלים התגלה רצף הרבדות דומה בן שתי שכבות (איור 3). על סלע האם הגירני נח סדימנט חום כהה (שכבה 2; כ-0.6 מ' עובי מרבי), ובו אבני גיר בגודל בינוני–קטן (עד 0.3 מ' אורך) — ככל הנראה פני השטח קודם להקמת גלי האבנים. על סדימנט זה נערמו גלי האבנים (שכבה 1; 0.1–0.6 מ' גובה), הכוללים אבני גיר בינוניות (עד 0.3 מ' אורך) מעורבות במעט סדימנט בגוון חום-אדמדם. עיקר הממצא נמצא בתוך גלי האבנים, ואילו בסדימנט נתגלה ממצא בשכיחות פחותה. להלן תיאור הממצאים בשבע היחידות. בבסיס שניים מהגלים (יחידות 1 ו-3) נחשפו שרידי בנייה; שימושם לא הוברר במלואו.
 
יחידה 1. נחשף גל אבנים מוארך בכיוון דרום-מערב–צפון-מזרח (כ-50 מ' אורך, כ-14 מ' רוחב מרבי, כ-1.5 מ' גובה מרבי). נפתחו תשעה ריבועי חפירה בשליש הדרומי של הגל, בחלקו הרחב ביותר: שבעה בשורה אחת שחתכה את הגל לרוחבו, ושניים נוספים היו הרחבה לכיוון דרום בעקבות גילוי שרידי בנייה. בבסיס הגל נחשפו שני קירות מקבילים (111W, 112W), שכיוונם הכללי דומה לציר האורך של היחידה. הקירות נבנו מאבני שדה גדולות, מלבניות (0.4 × 0.5 מ' בממוצע), שהונחו כמעין פתינים על הסדימנט החום (איור 4). בין שני הקירות וממערב לקיר 112 נחשף מעין ריצוף באבני שדה בינוניות ושטוחות (0.25 × 0.35 מ'), שהונחו זו לצד זו. לא נתגלה כל ממצא המאפשר לקבוע את זמן הבנייה של שרידים אלה או את שימושם.
 
יחידה 2. נחשף גל אבנים מוארך בכיוון דרום-מערב–צפון-מזרח (כ-50 מ' אורך, כ-8.5 מ' רוחב מרבי, כ-0.55 מ' גובה מרבי). נפתחו שלושה ריבועי חפירה בקו אחד: שניים מהם יצרו חתך בשיא רוחב הגל ממרכזו ועד שוליו המזרחיים; והריבוע השלישי נחפר צמוד לשוליו המערביים של הגל במטרה לדגום את אופי וצפיפות הממצא בסדימנט החום כהה. בריבוע זה נתגלתה צפיפות ממצא זהה לזו שנצפתה בסדימנט שמתחת לגל האבנים.
 
יחידה 3. נחשף גל אבנים מעוגל (כ-12 מ' קוטר, כ-1.5 מ' גובה מרבי). בתחילה נפתחו שני ריבועי חפירה שיצרו חתך מנקודת שיא הגובה של הגל לכיוון שוליו המזרחיים, ונחשפו בהם קטעים משני קירות (214W, 215W) שנבנו בבסיס הגל. בעקבות זיהוי שרידי הבנייה הורחב שטח החפירה ל-20 מ"ר, כשני שליש משטח הגל.
לקיר 214 תוואי מעוגל, שתחם חלל במרכז בסיס הגל (כ-6 מ' קוטר; איור 5). הקיר נבנה משורה אחת של אבני שדה מלבניות גדולות (0.3  ×0.4–0.6 מ') והשתמר לגובה שני נדבכים (כ-0.6 מ'). האבנים הונחו כמעין פתינים, בדומה לקירות ביחידה 1. קיר 215 נמשך בכיוון כללי צפון–דרום ותחם את השליש המזרחי של החלל הפנימי שיצר קיר 214. קיר 215 (כ-2 מ' אורך חשיפה) נבנה משורה אחת של אבני שדה גדולות (0.3–0.5 מ' אורך) והשתמר לגובה מרבי של שני נדבכים. אבני גיר בצפיפות גבוהה וממצאים מעורבים נמצאו בכל גובה הגל עד לבסיס הקירות. הקירות הוקמו בראש סדימנט חום כהה (שכבה 2), שהיה נקי מממצא. שימושם של הקירות ותיארוכם לא ברור, אך אפשר ששימשו בסיס שעליו נערם גל האבנים.
 
יחידה 4. נחשף גל אבנים מעוגל (כ-10 מ' קוטר, כ-0.8 מ' גובה מרבי). נחפרו ארבעה ריבועים צמודים זה לזה במרכז הגל עד לראש שכבה 2.
 
יחידה 5. נחשף גל אבנים סגלגל (כ-15 מ' אורך בציר צפון-מזרח–דרום-מערב, כ-9.5 מ' רוחב, כ-0.5 מ' גובה מרבי). בשיא גובה הגל נחפר ריבוע בדיקה, ובהמשך לו, במרחק של כ-2 מ', נפתחו שלושה ריבועים בשורה בציר צפון-מזרח–דרום-מערב. החפירה העמיקה עד לסלע האם. התברר כי סלע האם מדורג, כנראה תוצאה של כרייה בתקופות קדומות (איור 6). נוכחות של בולבוסי צור בתוך סלע האם מחזקת את הסברה שאזור זה שימש לאיסוף חומר גלם לצורך סיתות כלים בתקופות פרהיסטוריות ופרוטו-היסטוריות.
 
יחידה 6. תועד גל אבנים מעוגל (כ-2.5 מ' קוטר, כ-0.8 מ' גובה מרבי). גל זה לא נדגם בשל סימני פגיעה מכלים מכניים.
 
יחידה 7. נחשף גל אבנים סגלגל (כ-14 מ' אורך בציר צפון-מערב–דרום-מזרח, כ-11 מ' רוחב, כ-0.5 מ' גובה מרבי). נחפרו שני ריבועים צמודים בחלקו הצפוני, משיא הגובה לכיוון צפון-מערב. פסולת בת ימינו, ובה בין היתר קליעי מתכת, נמצאה לצד ממצא קדום לכל עומקו של גל האבנים. מהחפירה עולה כי יחידה 7 היא ערמת סיקול שנערמה במאה השנים האחרונות, אולי במהלך נטיעת החורש בחלק זה של הכפר.
 
בור בדיקה. במרחק כ-15 מ' מצפון-מזרח ליחידה 4 נפתחו שני ריבועי חפירה ונחפר הסדימנט החום (שכבה 2) במטרה לבדוק אם באזורים שבהם לא נערך סיקול אבנים השתמר בסדימנט אופק ארכיאולוגי. בחפירה, שהעמיקה עד לסלע האם (0.3 מ' עומק מתחת לפני השטח), לא זוהה אופק ארכיאולוגי באתרו.
 
מכלול הצור. תוצרי תעשיית הסיתות שנאספו בחפירה מונים 1891 פריטים. עשירים ביותר היו המכלולים מיחידות 1 ו-5 (נספח 1: טבלה 1), המציגים תעשייה נתזית בעיקרה. בפריטים המתארכים בולטת תעשיית הלבלואה (איור 1:7–4), האופיינית למכלולים מן התקופה הפליאוליתית התיכונה. תעשייה זו מיוצגת ב-24 גרעינים ו-11 נתזים, שהם כ­-2% מהמכלול. דגמי הצלקות על הגרעינים מעידים על שכיחות דומה למדי של הטכניקות השונות לעיצוב ולתחזוקת גרעין — חד-כיווני מתכנס (איור 1:7), דו-כיווני (איור 2:7) והרכזי (איור 3:7) — אף שהטכניקה ההרכזית שכיחה מעט יותר מן האחרות (נספח 1: טבלה 2). בנתזים שכיח ביותר דגם צלקות דו-כיווני (6 פריטים; איור 4:7), בעוד דגמי צלקות חד-כיווני (3 פריטים) וחד-כיווני מתכנס (2 פריטים) מופיעים בשכיחות נמוכה יותר.
לצד הנוכחות הבולטת של תעשיית הלבלואה, יש במכלול עדויות לקיומן של מגוון תעשיות, המציעות טווח כרונולוגי רחב לפעילות האנושית באתר. ניתוח הגרעינים מצביע על נוכחות של תעשיות לייצור להבים תוך שימוש בגרעינים עם משטח הסרה יחיד, עם שני משטחים מאונכים זה לזה ועם שני משטחים מנוגדים (דו-כיווניים); הדגם האחרון מאפיין תעשיות מהתקופה הניאוליתית.
בין הכלים (נספח 1: טבלה 3) נצפו לצד מקרצפים, המאפיינים מכלולים מן התקופה הפליאוליתית התיכונה, גם כלים דו-פניים אחדים (איור 5:7, 6), ובהם שני אזמלים, אבן יד ודקר. הראשונים אופייניים לתעשיות מהתקופות הניאוליתית–הכלקוליתית, והאחרונים — למכלולים מהתקופה הפליאוליתית התחתונה, אם כי יש המציעים שפריטים דומים שימשו לכריית צור גם בתקופות מאוחרות יותר (ר' למשל, Yaroshevich et al. 2018).
רמזים לאופי הפעילות באתר ניתן לזהות בהתפלגות המכלולים: שכיחות גבוהה של פריטים ראשוניים (בעלי 50% קליפה או יותר) לצד שכיחות נמוכה של פסולות סיתות גרעין; התפלגות זו אופיינית בדרך כלל לאתרים הסמוכים למחשופי חומר גלם, והיא מזוהה עם פעילות כרייה ושלבים מוקדמים של סיתות, הכוללים את בדיקת חומר הגלם, הסרת הקליפה הגירנית ועיצוב ראשוני של הפריט (ר' לדוגמה Ekshtain et al. 2011; Barzilai and Milevski 2015; Yaroshevich et al. 2018; Shemer et al. 2019; Barzilai et al. 2020). חיזוק נוסף לזיהוי זה הוא נוכחותם של פריטים שעיצובם לא הושלם, הן בין הגרעינים (נספח 1: טבלה 1) והן במכלול הכלים (נספח 1: טבלה 3; ר' איור 5:7, 6). נוכחותם של פריטים אלה בשכיחות גבוהה יחסית (12.5% מהגרעינים; 14.3% מהכלים) רומזת על הפקתם בקרבת מקום, ומתאימה לאופי הפעילות המיוחס לאתרי כרייה וסיתות ראשוני. מדרגות הסלע שנתגלו מתחת ליחידה 5, ככל הנראה עדות לחציבה, ובולבוסי הצור שנמצאו משולבים בסלע האם מלמדים אף הם על קרבת האתר למחשוף חומר גלם שנוצל לכרייה.
 
ממצא כלי חרס. בכל אחד משבעת גלי האבנים נמצאו חרסים אחדים, שעיקרם מן התקופה הרומית (המאות הא'–הד' לסה"נ). בין אלו נתגלו קערות כפר חנניה מטיפוס E1 (איור 1:8, 2; Adan-Bayewitz 1993:98–109), סיר בישול (איור 3:8) ופך (איור 4:8). כן נתגלו שני שברים של מקטרות מהתקופה העות'מאנית (איור 5:8, 6).
 
השתמרות הממצאים מהחפירה ירודה. פריטי הצור והחרסים הציגו דגמי שבירה ושחיקה המצביעים על השפעה רבה של תהליכים בתר-הרבדתיים. משום כך, נראה כי הם הוסעו במרחב וכי נוכחותם בריכוזי האבנים אינה מייצגת פעילות אנושית באתרה. הבחנה זו ונוכחותה של פסולת בת ימינו ביחידה 7, הובילו למסקנה שגלי האבנים נוצרו בעבודות סיקול אבנים מאוחרות, ואין לקשור בינם לבין הפעילות הקדומה באזור. פריטי הצור שנמצאו באתר מעידים על פעילות באזור בתקופות הפליאוליתית התיכונה והניאוליתית–הכלקוליתית, והם מאפיינים מכלולים מאתרי כרייה וסיתות ראשוני הסמוכים למקורות חומרי גלם. נראה לפיכך שהאתר היה חלק מאזור נרחב שבו נערכה כרייה והפקה של כלי צור; החציבה המדורגת בסלע שנחשפה ביחידה 5 מחזקת סברה זו. אפשר אולי לקשור פעילות זו עם אזור תעשייה קדום שחלקים ממנו נחשפו בעבר (ברזילי ומילבסקי 2010ירושביץ 2016 Ekshtain et al. 2011; Barzilai and Milevski 2015; Yaroshevich et al. 2018; Shemer, Roskin and Vardi 2019). שברי כלי החרס באתר מעידים על פעילות באזור גם במאות הא'–הד' לסה"נ, פרק זמן המיוצג גם בשרידים הקדומים שנחשפו בתחומי עילוט. ייתכן שהם מייצגים עורף חקלאי או שוליים של יישוב מהתקופה הרומית.