החפירה נערכה במורדות הדרומיים של שלוחה, שבראשה משתרעת שכונת רמת שלמה, בתחומה של ח'ירבת אל-מצאנע, שבעבר נחשפו בה שרידי כנסייה ומנזר מהתקופה הביזנטית (מזור תשס"א:18, ור' שם הפניות; קלונר תשס"ב: אתר 137, ור' שם הפניות; Tsafrir, Di Segni and Green 1994:184). שטח החפירה משתרע סמוך לדרך קדומה, שהתפצלה מדרך הרוחב הראשית יפו–ירושלים שבאזור בית לקיא. בקרבת האתר חצתה הדרך את נחל שורק וטיפסה לאורך נחל צופים לכיוון סנהדריה, לאורך רחוב שמואל הנביא והתחברה לדרך הראשית ירושלים–שכם כ-400 מ' מצפון לשער שכם (Fischer, Isaac and Roll 1996:89, 104–105). קטע מהדרך נסקר בקרבת שטח החפירה לאורך נחל צופים (מזור תשמ"ד; קלונר תשס"ב: אתר 141). סביר כי סעיף או שביל יצא מדרך זו לכיוון הכנסייה והמנזר שבאתר. בסביבת ח'ירבת אל-מצאנע נערכו חפירות הצלה וסקר בשנות ה-90 של המאה הכ' (דוידוביץ' ואחרים תשס"ו). סביבת החפירה נסקרה שוב בשנת 2006 ותועדו בה עשרות מתקנים חקלאיים (אייריך-רוז ובירקנפלד 2008). מצפון לשטח החפירה נחשפו שרידי מבנה מתקופת הברזל 2 (בארי 2012, ור' שם הפניות), וממזרח לחפירה נחשפו בעיקר מחצבות ענק ומערות קבורה מהתקופה הרומית הקדומה–ימי הבית השני (זילברבוד 2014). מורדות השלוחה נטועים כיום בחורשת ברושים (יער רמות), ובהם עושר רב של שרידים עתיקים הגלויים לעין מעל פני השטח, כגון מדרגות חקלאיות, מערות קבורה, בורות מים, חללים בלתי מזוהים ובעיקר מחצבות להפקת אבני בנייה, שבחלקן מכוסות במפולות אבן מאסיביות, כנראה בעקבות פעולות חציבה בימינו.

נפתחו שמונה שטחי חפירה (AH; איור 2) משני צדי כביש הגישה לשכונת רמת שלמה, ונחשפו שרידים מתקופות הברזל, הרומית, הביזנטית והאסלאמית הקדומה. עיקר הממצא בחפירה כולל שברי כלי חרס מעטים מתקופות הברזל 2, ההלניסטית, הרומית הקדומה והרומית המאוחרת, כנראה עיקר התקופות שבהן היה האתר פעיל. ממצאים נוספים שהתגלו כוללים מעט שברי זכוכית, ובהם שבר של גביע יין (?), ומטבע מהתקופה הביזנטית.
 
שטחים A ו-B. בשטח A נחשף קטע קיר רחב (101W, 104W; 6 מ' אורך, 1.2 מ' רוחב; איור 3), שנבנה בכיוון צפון-מזרח–דרום-מערב על סלע האם משתי שורות של אבני שדה במגוון גדלים וביניהן מילוי של אדמה ואבנים; הקיר השתמר לגובה של נדבך אחד.
בשטח B נפתחו שלושה שטחי משנה (2–1B, 5–3B, 6B) באזור של קירות שדה שהובחנו על פני השטח. בשטח 2–1B נחשפו מפלס אבני שדה מקוטע (210L) וממערב לו שרידי קיר (? 205W; איור 4). כן נחשפו שרידי בנייה לא מוגדרים. באדמת סחף ממזרח לשרידים (201L) נתגלה שבר גוף של קערה (איור 8:5) מהתקופה הרומית המאוחרת.
בשטח 5–3B נחשפו שרידי שני קירות שדה ניצבים זה לזה (206W, 207W; איור 6). קיר 206 (כ-6.5 מ' אורך, 1 מ' רוחב; איור 7) נבנה בכיוון מזרח–מערב מאבני שדה גדולות. קיר 207 (כ-4.5 מ' אורך השתמרות, כ-1 מ' רוחב), נבנה בכיוון צפון–דרום מאבני שדה במגוון גדלים. על אחת האבנים בקצה קיר 207 נתגלה צלב חקוק (איור 8).
בשטח 6B נחשפו שרידים של שני קירות מקבילים (212W, 213W; 9–10 מ' אורך, 1 מ' רוחב; איור 9), שנבנו בכיוון צפון-מערב–דרום-מזרח, מאבני שדה במגוון גדלים. ייתכן כי הקירות היו חלק ממבנה שלא שרד. בקיר 212 התגלה בסיס של קערה מתקופת הברזל 2 (איור 1:5).
רוב הקירות שנחשפו בשטחים A ו-B נסחפו במרוצת השנים, פרט לקירות 212 ו-213 (שטח B6), שהיו אולי חלק ממבנה. נראה כי יתר הקירות שימשו במדרגות עיבוד או להפרדת שטחים חקלאיים ולסימון חלקות.
תאריכם של קירות אלה לא הוברר בחפירה בשל היעדר ממצא מתארך עם הקשר סטרטיגרפי, למעט ממצא יחיד של בסיס קערה מתקופת הברזל 2 שנמצא בליבת קיר 212. ממצא זה מחזק את האפשרות כי הקיר נבנה בתקופה זו והיה חלק ממבנה שדומים לו נתגלו בקרבת מקום (בארי 2012; סטורצ'ן 2017, ור' שם הפניות). לא מן הנמנע כי חלק מהקירות נבנו בתקופה הביזנטית עם בניית המנזר הסמוך, ואליהם השתייכה כנראה גם האבן הנושאת צלב בקיר 207.
 
שטח C. נחשפו שרידים של מחצבה קדומה (300L, 301L; 5–6 × 13 מ'; איורים 10, 11), כנראה מטיפוס מחצבת חצר, שחלק מדופנותיה העליונות נפגעו בפעולות חציבה בנות זמננו. במחצבות חצר החלה מלאכת החציבה בנקודה אחת ונמשכה בצורה היקפית ולעומק, תוך השארת מעבר לשינוע גושי האבן שהופקו אל מחוץ למחצבה. קווי החציבה האנכיים והאופקיים וכן גושי האבן שלא נותקו מעידים על מידות אבני הבנייה שהופקו מהמחצבה (0.3 × 0.3–0.4 × 0.4–0.8 מ'). במחצבה לא התגלה ממצא מתארך למעט פרוטה מימי החשמונאים (125–37 לפסה"נ; ר"ע 164555), שנתגלתה באדמת סחף (300L).
 
שטח D. נחשפה גת חצובה (איורים 12–14), הכוללת משטח דריכה מלבני (400L; כ-2.4 × 2.8 מ', 0.2 מ' עומק) וממערב לו שני בורות איגום (401L, 405L). בדופן הצפונית של משטח הדריכה נחצבו שתי גומחות רבועות (0.4 × 0.4 מ'). במשטח הדריכה, סמוך לבור 405, נחצב שקע סגלגל (כ-0.40 × 0.55 מ', 0.1 מ' עומק), אולי בור שיקוע. בור 405 מעוגל (כ-1.0 × 1.4 מ', 1.8 מ' עומק) ואילו בור 401 רבוע (כ-0.70 × 0.78 מ', 0.5 מ' עומק). לא נתגלה בגת כל ממצא מתארך.
 
שטח E. נחשפו שרידי מחצבה (כ-5 × 15 מ'; איורים 15, 16), שחלקים מדופנותיה נפגעו בפעולות חציבה בנות זמננו. קווי החציבה האנכיים והאופקיים וכן גוש אבן שלא נותק ממקומו מעידים על מידות אבני הבנייה שהופקו במחצבה (0.2–0.3 × 0.3–0.4 × 0.6–0.8 מ'). באדמת סחף (501L) שכיסתה את המחצבה נתגלו טבעת מתכת (סל 5004; איור 17), שהשתייכה אולי לאחד החוצבים, ושלושה מטבעות: פרוטה מימי החשמונאים (125–37 לפסה"נ; ר"ע 164558), מטבע של אלכסנדר ינאי (79/80 לפסה"נ; ר"ע 164556) ופלס אומיי לאחר הרפורמה (697–750 לסה"נ; ר"ע 164557).
 
שטח F (איור 18). נחשפו שרידי מחצבה קטנה (600L; כ-1.5 × 3.5 מ', 0.3–0.4 מ' עומק), מערת קבורה חצובה (603L) האופיינית לימי הבית השני (קלונר וזיסו תשס"ג:27) ובור מים (601L) חצוב המאוחר למערה. במחצבה הובחנו קווי חציבה אופקיים ואנכיים, סימני חציבה של אבנים בקרקעית המחצבה וגוש אבן שלא נותק ממקומו, המעידים על גודל האבנים שנחצבו בה (0.3 × 0.3–0.4 × 0.6–0.8 מ').
מערת קבורה 603 (1.7 × 2.7–2.8 מ', כ-2.5 מ' עומק; איורים 19, 20) נפגעה קשות מפעולות חציבה מאוחרות, כנראה בתקופה הביזנטית, שבמהלכן הוסרה תקרת המערה, כוכיה נסתמו באבנים ואדמה, דופנותיה טויחו בטיח אפור עבה והיא הוסבה לשמש מאגר מים. במערה התגלו ארבעה כוכי קבורה: אחד בדופן הצפונית (לא תועד), שניים (604L, 606L) בדופן המערבית ואחד (602L) בדופן המזרחית. בחלל המערה נמצאה אבן סגירה (0.8 × 0.8 מ') של אחד מפתחי הכוכים. הכוכים היו שדודים ומלאים בסחף. רק כוך 604 נחפר בשלמותו (כ-0.55 × 1.80 מ', כ-0.75 מ' גובה), ונמצא בו קנקן (איור 3:5) מימי החשמונאים. פתחו של כוך 604 נחסם וטויח בטיח עבה ואפרפר מעורב באבנים מרוסקות. בכוך 606 (כ-0.5 × 1.9 מ', כ-0.75 מ' גובה) נמצאו שברי גלוסקמה מאבן גיר לבנה (איור 21), הנושאת עיטורים מטיפוס ה'סבכה הכפולה' המוקפים במסגרת של שני קווים דקים (Rahmani 1994:184, Pl. 71, No. 480). נראה כי המערה נשדדה בשלב כלשהו בעת העתיקה, והגלוסקמה הוצאה מהכוך, נשברה והוחזרה לשם יחד עם אבנים ואדמה בעת מילוי הכוך לפני סתימתו. כוך 602 (כ-0.3 × 0.5 מ') סגלגל ותחתיתו ישרה. הוא קטן מהאחרים, אך פתחו חצוב בצורה דומה לפתחי יתר הכוכים, ועל כן ייתכן כי הוא שימש לליקוט עצמות (קלונר וזיסו תשס"ג:30). באדמת סחף שהצטברה בחלל המערה נתגלו מעט שברי קנקנים מתקופת הברזל 2 (איור 2:5), מימי החשמונאים (איור 4:5) מהתקופה הרומית הקדומה (איור 5:5) ומהתקופה הרומית המאוחרת (איור 9:5, 10). מדרום למערה נחצבה חצר (605L). במרכזה נחשפה מפולת של אבני שדה גדולות, שמקורן לא ברור. באדמת סחף שהצטברה בחצר נתגלו שברים של קנקן (איור 6:5) מהתקופה הרומית הקדומה וקערה (איור 7:5) מהתקופה הרומית המאוחרת. גם החצר נפגעה מפעולות חציבה מאוחרות, כנראה בתקופה הביזנטית. ייתכן שבתקופה הביזנטית נחצב גם בור המים.
בור מים 601 (1.15–1.30 מ' קוטר, 1.8 מ' עומק עד אדמת סחף) חדר לתוך חלל הכוך הצפוני של מערת הקבורה, ועל כן הוא מאוחר לה. בדופנות הבור השתמרו שרידי טיח אפור.
 
שטח G. נחשפו שרידים של ארבע מחצבות קטנות צמודות האחת לשנייה (700L, 703L, 705L–707L; 4–5 × 7–8 מ', 0.4–0.9 מ' עומק; איורים 22, 23), שנפגעו בפעולות חציבה בנות זמננו. קווי החציבה האופקיים והאנכיים מעידים על גודל האבנים שנחצבו בהן (כ-0.3 × 0.3–0.4 × 0.6–0.8 מ'). לא נתגלה במחצבות ממצא מתארך.
 
שטח H. החפירה נערכה במתחם כנסייה ומנזר שנחפרו ותועדו כבר בעבר (מזור תשס"א), וכן בשני מאגרי מים השייכים לאותו מנזר ובשתי מחצבות קטנות (900Lכ-3.8 × 3.8 מ', עד 1.4 מ' עומק; 901Lכ-3.7 × 4.1 מ', עד 2 מ' עומק; איורים 24–26). תוצאות החפירה בשטח זה נדונו במאמר ראשוני (עדוי וארביב תשע"ט; תשפ"א) ויתפרסמו בנפרד. שתי המחצבות משתרעות במרחק כ-50 מ' ממערב לשרידי המנזר והכנסייה. הופקו בהן גושי אבן גדולים (כ-0.4 × 0.4–0.6 × 0.8–1.5 מ'), שבהמשך חולקו לבלוקים או לאבני בנייה. המשך מחצבה 901 כלפי דרום נפגע בתקופות קדומות. בשתי המחצבות לא התגלה ממצא מתארך.
 
השרידים שנחשפו בחפירה מצטרפים לשרידים שנחשפו בעבר באזור והם מדגם מייצג של אתרי העורף החקלאי של ירושלים לדורותיה. ייתכן כי חלק מהקירות בשטחים A ו-B נבנו בתקופת הברזל 2 כחלק מפעילות חקלאית שהתקיימה לאורך רכס שועפט ונחל צופים (בארי 2012; Rapuano and Onn 2004, ור' שם הפניות), או בתקופה הביזנטית כחלק מהמשק של הכנסייה והמנזר שהתקיימו ממזרח או של אתרים אחרים בסביבה כגון ח'ירבת א-ראס הסמוכה (קלונר תשס"ב: אתר 114). הכנסייה ומאגרי המים בשטח H הוקמו בתקופה הביזנטית והיו חלק ממכלול המנזר; הם ניצלו מחצבות אבן מתקופות קדומות יותר, כנראה מהתקופה הרומית — התקופה שבה נחצבה מערת הקבורה. מחצבות אלה היו חלק ממערך נרחב של מחצבות שנתגלה גם באזור שמדרום לחפירה, למשל בשכונת סנהדריה, ובאזור שמצפון לחפירה, בשטחים שממערב לשועפט ובשכונת שיכוני נוסייבה בבית חנינה (זילברבוד 2017, ור' שם הפניות). מערך זה נועד לספק אבני בנייה הן לעיר והן לאתרים בסביבתה.