נפתחו שני שטחי חפירה (A ו-B; כ-250 מ"ר; איור 2), המרוחקים כ-80 מ' זה מזה. בשטח A (איור 3) התגלו שרידי מבנה מאסיבי מטיפוס בית ארבעת המרחבים מתקופת הברזל 2א' (המאה הי' לפסה"נ; שכבה II) ושרידי מצודה מתקופות הברזל 2ב'–ג' (המאות הח'–הו' לפסה"נ; שכבה I). בשטח B התגלו מפולת אבנים, אולי שרידי מתקן, וממצא קרמי מתקופות הברזל 2ב'–ג'.

שטחי החפירה משתרעים על גבעת לס נישאת מסביבתה סמוך לנחל דודאים בדרום שפלת יהודה, בקו פרשת המים שבין הנחלים גרר מצפון ופטיש מדרום. אתרים רבים נחפרו ונסקרו במרחב הגיאוגרפי הסמוך לשטחי החפירה ובאגני הניקוז של אפיקי הנחלים דודאים, כרכור, פחר ושמריה. בחפירות בחורבת כרכור עלית, המרוחקת כקילומטר אחד מדרום לשטחי החפירה, התגלו שרידי יישוב, כנסייה מהתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה, בורות ומתקני מים, מערות חצובות, בית קברות ופריטים אדריכליים המתוארכים לתקופות הרומית­, הביזנטית והאסלאמית הקדומה (המאות הד'–הט' לסה"נ; פיגרס תשנ"ב; תשנ"ד; אלג'ם 2013). על גדת נחל פחר, במרחק כ-2 ק"מ מצפון לשטחי החפירה, נחשפו שרידים של מנזר, ובו קפלה פנימית מעוטרת ברצפת פסיפס, ושל בית חווה מהתקופה הביזנטית (פארן 2009). בסקרי פיתוח שנערכו מצפון ומצפון-מזרח לחפירה, בסביבת נחל פחר, חורבת בקר וח'ירבת אל-עמרי, התגלו חציבות ושרידי בנייה אשר יוחסו למערך החקלאי למן התקופה הרומית ועד ימינו (המאות הא'–הכ' לסה"נ; רישיונות מס' 43/2008-S, 702/2016-S, 785/2017-S).

 
שטח A
שכבה II. נחשפו חמישה קירות של מבנה איתן (58W, 60W, 61W, 64W, 69W). קירות 61, 64 ו-69 הם קירות רחבים שנבנו בשיטת ראש ופתין מלבני בוץ, ואילו קירות 58 ו-60 נבנו מאבני גיר שלוכדו בחומר לבנים והשתמרו רק בחלקם. קיר 61 (כ-2.6 מ' רוחב) ניגש לקיר 64 ויוצר איתו פינה; קיר 64 עיבה מצפון את קיר 69 (5.4 מ' עובי כולל). לקירות אלו ניגשו שני קטעים של רצפת לבנים (159L, 160L) עליה התגלו ארבעה עמודי אבן מרובעים מונחים על מסדי אבן רחבים השקועים ברצפה (איורים 4, 5). העמודים סדורים בשני טורים במזרח ובמערב. צמוד לרצפה ממערב נחשפה חצר מרוצפת בלוחות אבן גדולים (153L; איור 4).
מצפון וממזרח לקירות הרחבים ולחצר נחשפו ארבעה קטעי רצפות נוספים (149L, 162L, 172L, 175L; איורים 6, 7), שנבנו מאבנים קטנות, צפופות והדוקות. גובה רצפות האבן זהה לגובה רצפות המבנה והחצר המערבית. על פני רצפה 175 נחשף עמוד אבן מונוליטי, הדומה לעמודי האבן שהתגלו על רצפה 159/160, ונראה כי הוא המשכו של טור העמודים המזרחי. רצפה 172 ניגשה ממזרח לשרידי קיר 60, ואילו רצפה 149 ניגשה ממזרח לשרידי קיר 58. גובה הרצפות ורצף העמודים בטור המזרחי מאפשרים ליחס את ארבעת קטעי רצפות אלה לאותו מבנה.
לשלב זה יוחסו גם שני מתקנים. האחד הוא תנור לבנים צרופות, שהתגלה בצפון-מזרח המבנה, ובו שני תאי אפיה עגולים (איור 8), האחד גדול (167L), והוא הופרע על ידי בנייה מאוחרת, והשני קטן יותר (171L). המתקן השני הוא אגן עגול שנבנה מחומר לבנים בצפון-מערב המבנה (170L; איור 9). הוא הכיל בתוכו חומרים שעברו בערה.
בחפירת המבנה התגלו שברי כלי חרס המתארכים את ראשית הפעילות בו לתקופת הברזל 2א' (המאה הי' לפסה"נ).
החפירה בתוך המבנה וניתוח החתך הסטרטיגרפי מצביעים על התמוטטות הדרגתית וממושכת של המבנה לאחר הנטישה. בשלב כלשהו לאחר הנטישה והקריסה נשרפו לוחות הקירוי מסיבה שאינה ברורה.
 
שכבה I. נחשפו שרידי מצודה (30 × 33 מ') ובהם קירות חיצוניים ופנימיים, רצפה ומשטח בנוי אבן. נראה כי בבניית המצודה נעשה שימוש בחלק מקירות המבנה הקדום לה, בעיקר בבניית הקירות הפנימיים של המצודה.
נחשפו שלושה מקירותיה החיצוניים של המצודה (50W, 55W, 57W; 1.7–2.1 מ' רוחב), שנבנו משני פנים של אבני גיר מהוקצעות ובתווך ליבת אבני שדה וחומר לבנים; הם השתמרו לגובה שלושה עד חמישה נדבכים. קיר 50 הושתת בחלקו על שרידי קיר לבנים 64. הקיר החיצוני הצפוני של המצודה ופינותיה לא השתמרו.
נחשפו שישה קירות פנימיים של המצודה (51W, 52W, 56W, 63W, 65W, 68W), שנבנו מאבני גיר שלוכדו בחומר לבנים; חלקם ניגשים לקירות החיצוניים 50 ו-57. קיר 65 רחב (2.5 מ' רוחב השתמרות) ונראה כי שולבו בחלקו הצפוני חלקים מקיר 61 הקדום לו. במצודה הותקנו שני ספסלי אבן, האחד לאורך הפן הדרומי של קיר 52 (59L), והאחר לאורך הפן המערבי של קיר 68 (ללא מספר לוקוס). לא התגלו החיבורים של קיר 68 לקירות אחרים במבנה. לחלקו המזרחי של קיר 52 חובר מצפון קיר 63, שלא השתמר היטב, אולי לצורך עיבוי ותמיכה. נראה שקירות 51 ו-52 יצרו מסדרון צר (1.45 מ' רוחב).
בתוך המבנה נחשפו רצפת עפר מהודק וקטע מריצוף אבן. רצפת העפר (152L) התגלתה בשטח המסדרון הצר, וניגשה לשני הקירות התוחמים אותו. ריצוף האבן (62L; איור 8) ניגש לקיר 52 מצפון, בחלקו המזרחי של הקיר. הוא התגלה במפלס גבוה מזה של רצפה 152, ועל כן ייתכן כי הוא נבנה בשלב מאוחר יותר אם כי לא מן הנמנע ששתי הרצפות שימשו באותו שלב.
בקירות המצודה, בהצטברות מעל הרצפות ותחתיהן התגלו שברי כלי חרס המתארכים את הפעילות במצודה לתקופות הברזל 2ב'–ג' (המאות הח'–הו' לפסה"נ).
 
שטח B
נחשפה מפולת של אבני גוויל, אולי שרידי מתקן שהשתמרותו גרועה (250L; איור 10). מצפון-מערב למפולת נחשף מפלס פעילות המכיל אפר. במפולת האבנים ובמפלס הפעילות התגלו שברי כלי חרס מתקופות הברזל 2ב'–ג' (המאות הח'–הו' לפסה"נ), בדומה לממצאים מהמצודה בשכבה I.
 
בחפירה נחשפו שני מבנים איתנים משני שלבים שונים בתקופת הברזל. מהשלב הקדום (שכבה II) נחשף מבנה איתן, כנראה מבנה מנהל, המתוארך לתקופת הברזל 2א' (המאה הי' לפסה"נ). מאפייני המבנה, ובו חצרות מרוצפות אבן ועמודי אבן רבועים סדורים בשורות, תואמים למאפייני בית ארבעת המרחבים, הנפוץ בתקופה זו באזור (פביאן וגלעד 2010; Faust 2003). נראה כי בשלהי המאה הי'ראשית המאה הט' לפסה"נ ננטש המבנה, קורות התקרה שנתמכו בעמודי אבן התמוטטו והמבנה נשרף. המבנה נחתם בשכבות של הרס וחורבן. על גבי שכבת החורבן שחתמה את המבנה נבנתה מצודה רחבה מאבן (שכבה I), המתוארכת לתקופות הברזל 2ב'–ג' (המאות הח'–הו' לפסה"נ). מצודה זו אופיינית לתקופה, בהיותה בנויה על גבעה נישאת החולשת על סביבתה, מאפיין מובהק לאתרים מבוצרים בני התקופה באזור (גופנא תשכ"ד; מזר תשמ"ה; זיסו, גנור וקהתי 2012: אתרים 3, 18, 69, 373, 308, 414 ; טליס 2015; גנור, וייס ואלג'ם 2019).
העדר ממצא קרמי פלישתי חד-גוני בשתי השכבות באתר ועושר ממצא כלי חרס הנפוץ ביהודה, יחד עם הבנייה האיתנה של שני המבנים והמאפיינים הטופוגרפיים של האתר, מעידים שהיה זה אתר אסטרטגי בפאתי דרום-מערב ממלכת יהודה בתקופת הברזל 2 לכל אורכה (נאמן תשמ"ז; גרפינקל תשע"ב; קוך תשע"ב).