צמוד למבנה המאוחר מדרום נותר שטח שלא נחפר בשנת 2010 (כ-5 מ' רוחב), ובעונה זו נחשפו בו ראשי קירות השייכים למכלול מהתקופה הביזנטית, חלקם תוארכו לתקופה הביזנטית הקדומה (W15 ,W13–W10) וחלקם תוארכו לשלהי התקופה הביזנטית (W9; איור 4). סמוך לקירות אלו מצפון נחשף מאגר מים גדול ועמוק (כ-9.5 מ' עומק), הכולל שלושה בורות מים. הבור המערבי נחשף בשלמותו (5.5×6.0 מ') ושני הבורות האחרים לא נחפרו. בקירות הבור שנחפר הובחנו קשתות, השייכות למבנה קדום, אולי חלק מהמבנה מהתקופה הביזנטית; בשלב מאוחר של המבנה הקשתות נסתמו באבנים והקירות טויחו בכמה שכבות של טיח אפור (איור 5). בתוך הבור נחשף מילוי של אבנים קטנות ועפר, שנשפך אל הבור בימינו בעת בניית מבנה מעליו. שני הבורות הסמוכים המשיכו לשמש כבורות מים גם לאחר שנבנה מעליהם מבנה בימינו, ולכן כנראה עם בניית מבנה זה נבנה במרחק של 1.5 מ' מדרום לבורות קיר תמך (D; איור 6).
המבנה המאוחר שנבנה מעל הבורות הוא מבנה נרחב, שתוכניתו דמוית טרפז ושטחו חופף במדויק לשטח הבורות שמתחתיו (11×17 מ'; איורים 7, 8). במבנה שלושה חדרים גדולים (A שמידותיו 5.5×6.0 מ'; B שמידותיו 5.5×8.5 מ'; C שמידותיו 5.5×10.0 מ') וביניהם קשתות (2 מ' גובה מרבי), שחלקן נסתם במהלך תיקונים ושיפוצים מאוחרים (איור 9). בחזית הדרומית של המבנה השתמרו כמעט בשלמותם הפתח הראשי ושלושה חלונות. בין חדר B לחדר C השתמרו פתח ושלושה חלונות שנסתמו חלקית בבנייה בשלב מאוחר (איור 10). סמוך לפינה הדרומית-מערבית של חדר C נחשף פתחו של בור המים המזרחי (איורים 11, 12). נראה כי תחילה חדר C לא היה מקורה אלא שימש כחצר פתוחה, ובשלב מאוחר נבנתה מעליו קומה נוספת, ממנה השתמרו אדני רכבת ששימשו כקורות למפלס הרצפה. בחדר B נחשפה נישה גדולה, קשותה, שנבנתה בקיר המזרחי של החדר (איור 13). מעל הנישה השתמרו קירות של קומה עליונה לגובה שניים–שלושה נדבכים. חדרים B ו-C רוצפו בלוחות אבן גדולים (איורים 14, 15); הריצוף בחדר A לא השתמר.