המחצבה

שרידי המחצבה הם קווים ומדרגות חציבה המשתפלים לצפון-מערב, כנראה בעקבות נטיית שכבות הסלע הטבעיות. שכבת הסלע שנחצבה היא של גיר רך, לבן עד צהבהב, והיא מוקפת בשכבות סדוקות ומתפוררות שהגבילו את אפשרות החציבה. נחשפו תעלות ניתוק שנחצבו אופקית, מכיוון החזית (לרוב 10 ס"מ רוחב), ושרידי אבני בנייה שלא הוצאו או שנשברו במהלך ההוצאה. אפשר לשחזר שתי אבנים (35×40×60 ס"מ; איור 3). לא נמצאו ממצאים המתארכים את המחצבה.
 
הקיר והרצפות
על גבי תוואי המחצבה נבנה קיר המורכב כנראה משני קירות נפרדים וצמודים, או שנבנה בשני שלבים (W1, רוחב 0.6 מ'; W2, רוחב 0.4 מ'; איורים 4, 5). הקיר המאוחד נחשף לאורך 4.4 מ', קיר 2 נמשך עוד כ-2.5 מ' מערבה, מתחת לבנייה מודרנית.
יסודות הקיר מושתתים על גבי הסלע; במקום שבו החציבה עמוקה נדחסו אבני שדה ליצירת בסיס לקיר. בעומק היסוד אי אפשר היה להבחין בהפרדה בין שני הקירות. המילוי שבין האבנים כהה מאוד, מכיל אפר רב ומעט מאוד חרסים.
מעל גובה היסוד נבנו הקירות מאבני שדה מעוצבות חלקית בגודל בינוני, עם חומר מליטה אפור ובו גריסי חרסים ופחם. הקצה המערבי של קיר 1 (כ-1.5 מ' אורך) בנוי מאבנים קטנות דחוסות עם חומר מליטה, ומעליהן נדבכי אבני שדה בגודל בינוני.
שני הפנים של הקיר המאוחד מטויחות ואילו הפן המחבר את שני הקירות אינו מטויח. לטיח על קיר 1 שתי שכבות – שכבת טיח גס בצבע חום (עד 5 ס"מ עובי), צמודה לאבני הקיר ועליה שכבת טיח דק אפור. עובי השכבה הגסה אינו אחיד ובשל כך קו הטיח החיצוני מתעקל. בתחתית הקיר מתעקל הטיח כלפי חוץ ומתחבר עם רצפת טיח (L115) הניגשת מדרום.
הפן הצפוני של קיר 2 מכוסה בטיח עבה, אפור, חזק כבטון, שהונח על הקיר אף הוא בעובי לא אחיד ומתעקל. הטיח מכסה אף את פני הסלע במקום שבו הקיר בנוי על הסלע. ייתכן שהטיח קשור למתקני מים.
משני עברי הקיר המאוחד הובחנו קטעי רצפות הניגשים אליו: בגובה 765.70 אותרה רצפה בנויה חלוקים מהודקים משני עברי הקיר, מדרום ומצפון. הרצפה הדרומית (L115) בנויה הישר על גבי הסלע, ואפשר היה להבחין עליה בשרידי טיח לבן. הרצפה הצפונית
(L123) בנויה על גבי מילוי אבנים דחוסות המגיע לסלע ותחומה בתוך תעלת סלע חצובה (כ-1.1 מ' רוחב).
בגובה 766.33 נחשף בדרום קטע קטן מאוד של רצפת טיח (L109) המושתתת בחלקה הצפוני הישר על גבי הסלע, ובחלקה הדרומי על גבי מילוי חום עם אבנים, דל בחרסים. מצפון לקיר המאוחד שימשו פני הסלע רצפה, בגובה אחד, כפי שמעיד חיבור הטיח מקיר 2 אל פני הסלע.
השרידים דלים מכדי לנסות ולהבין את המכלול שאליו השתייכו – שרידי מבנה, מתקנים או חצרות פתוחות. מעט החרסים שנמצאו במילויים לא מופרעים מצביעים על תאריך אפשרי לבניית הקירות והרצפות בשלהי התקופה הביזנטית או בראשית התקופה האסלאמית הקדומה (המאות הו'–הז' לסה"נ). מטבע שנמצא בראש המילוי שמעל רצפה 109 מתוארך למחצית השנייה של המאה הה' לסה"נ (ר"ע 141313).
 
ריצוף אבן
בקצה המזרחי של שטח החפירה אותרו שני קטעי ריצוף אבן (כ-2 מ"ר; איור 6):
ריצוף אבן (L111) בנוי הישר על גבי הסלע (איור 7), בדגם מסגרת מלבנית מאבנים צהובות ובתוכה מילוי מאבנים אפורות. האבנים הצהובות הן אבני גיר קשה מסותתות שעליהן סימני מסרקי סיתות (אורכים מגוונים, כ-25 ס"מ רוחב, כ-10 ס"מ עובי). האבנים האפורות הן אבני גיר רכות יותר, ללא סיתות בפן התחתון שלהן. סביב ריצוף האבנים המסותתות נבנה מילוי מחלוקים קטנים עם טיח שתמך כנראה את שולי הריצוף.
ריצוף (L114), כמטר אחד מצפון לריצוף 111, בנוי אבני שדה שסותתו חלקית בפן העליון שלהן, והונחו על גבי הסלע עם חומר מליטה לבן ורך. הריצוף נמשך אל מחוץ לשטח החפירה.
לא אותרו קווי קירות שאפשר לשייכם לריצופים אלו, והמילוי המועט מתחת לרצפות הניב חרסים אחדים, שאי אפשר לתארכם, לפיכך לא ניתן לקבוע את שימושם של קטעי הרצפה ואת גילם, ועם זאת נראה כי אלה ריצופים מודרניים.
 
קטעי הקיר המטויח והרצפות שנחשפו בחפירה, המתוארכים כנראה לשלהי התקופה הביזנטית או לראשית התקופה האסלאמית הקדומה, שייכים כנראה למכלולי המנזרים והאכסניות מתקופה זו שנחשפו בעבר בחפירות סמוכות (חדשות ארכיאולוגיות צז: 63–65; ק: 67–71; עתיקות 29: 71–75; חדשות ארכיאולוגיות 122; חדשות ארכיאולוגיות 123). השרידים שנחשפו בחפירה דלים מכדי להבינם או לשייכם בוודאות לאחד המכלולים הללו. שרידים אלו נבנו על גבי תוואי מחצבות קדומות, כנראה מן התקופה הרומית.