התקופות הכלקוליתית–הברונזה הביניימית. נמצאה אבן קלע מוארכת וסגלגלה מבזלת, הדומה לפריטים המתוארכים לשלהי התקופה הניאוליתית ולראשית התקופה הכלקוליתית (תרבות ואדי רבה). כן נמצא מכלול קטן של צור ובו גושים ונתזים. זוהה בו להב מגל כנעני, עשוי מצור שאינו מקומי, שלו חתך טרפזי האופייני לפריטים שנמצאו באזור. להבים דומים היו בשימוש למן התקופה הכלקוליתית ועד תקופת הברונזה הביניימית. עוד נמצאו חרסים קדומים אחדים שלא זוהו, פרט לשבר אחד שתוארך לתקופת הברונזה הביניימית. ממצאים אלה הם עדות ליישוב שהיה במירון בתקופות אלו ונמצא מחוץ לגבולות החפירה.

 
התקופה הרומית: השלב הקדום (המאה הב'–המאה הג' לסה"נ). במרכז החפירה נחשף חלק ממבנה שרצפתו הושתתה על סלע מוחלק (איור 1). הקירות, מדרום וממערב, שרדו עד לגובה של שני נדבכים ונבנו על שכבה דקה של אדמת טרה-רוסה אדומה. בחלל המבנה נחפרה שכבת שרפה, ובה שרידים של פחם וחומר אורגני, שברי אגוזים ושברים של כלי חרס מקומיים, חלקם מטיפוסים המוכרים בכפר חנניה ואחרים מטיפוס המזוהה עם הקרמיקה הגלילית הגסה (GCW). עוד נמצאו שברי כלי זכוכית, שבר ידית של כלי מתכת ומטבעות אחדים שטרם זוהו. מעל שכבת השרפה, עד מעל גובה ראשי הקירות של המבנה, הייתה שכבת מפולת ובה נמצא שבר של אגן אבן גדול.
 
התקופה הרומית: השלב המאוחר (המאה הד' לסה"נ). בדרום החפירה נחפר גרם מדרגות אבן, שכיוונו מזרח–מערב, התחום בקירות אבן רחבים (איור 2). מצפון לגרם המדרגות נחשף קיר ששרדו ממנו עד שמונה נדבכים מעל סלע האם. בחפירת הצטברויות מעל גרם המדרגות תועדו מפולת אבני בנייה גדולות ובינוניות, שברי טיח לבן וכמה מטבעות שטרם זוהו. בחפירה מחוץ לקירות האבן שתחמו את גרם המדרגות נמצאה תשתית רצפה מחרסים רבים ואבנים קטנות. מצפון נחשף חלקית חדר מלבני, התחום בקירות מצפון, ממזרח וממערב (איור 3). הקיר המערבי בנוי בקפידה מאבנים גדולות ושרד לגובה שלושה נדבכים. הקירות במזרח ובצפון בנויים מאבנים קטנות ובינוניות מלוכדות בטיט ועפר. כל הקירות הושתתו על שכבת המפולת והקירות מהשלב הקדום. בחלל המבנה נחפרה שכבת מילוי עשירה בחרסים, אבנים קטנות ועצמות בעלי חיים. במרכז המבנה נתגלה מטמון של כ-20 מטבעות ברונזה, שגודלם וצורתם אופייניים למטבעות הערים מהמאות הב'–הג' לסה"נ. בפיזור נרחב יותר, נמצאו במפלס זה עוד כ-40 מטבעות, אלה שזוהו תוארכו למאה הד' לסה"נ. צמוד לקיר המערבי של החדר נמצא גל אבנים שכיסה פתח לחלל תת-קרקעי שלא נחפר. מצפון למבנה נחשפו חלקית קירות ששרדו מהם עד ארבעה נדבכים שהושתתו על סלע האם. הקירות נחתכו מהפרעה מאוחרת במזרח, שתועדה ונחפרה חלקית עד מתחת ליסודות המבנה — תועדו עשרות אבני בנייה גדולות ובינוניות, חלקן גזית וחלקן מהוקצעות, ומילוי מאוחר; אפשר שאלה שרידי מערה שקרסה או תוצאה של פעילות מאוחרת אחרת. סמוך לשם, נחשפו ראשי קירות בנויים מאבנים מהוקצעות, חלקן גזית, שכיוונם ושיטת בנייתם מצביעים על קשר למכלולים סמוכים. הממצא מחפירת שלב זה כולל שני מטמוני מטבעות, שברי כלי חרס מטיפוסי כלי כפר חנניה וכלי חרס גסים מייצור מקומי, האופייניים לגליל ובהם עדויות לייצורם באתר (פסולת יוצרים). עוד נמצאו כלי שחיקה אחדים מבזלת, שברי כלי זכוכית ומתכת.
 
נחשפו חלקית שרידים של לפחות מבנה מגורים אחד מן התקופה הרומית. מיקום החפירה מרחיב את שטחו של האתר במירון למדרון הדרומי-מזרחי של הגבעה שבראשה בית הכנסת. נראה כי המבנה שנחשף מתוארך לשכבות IVIII באתר לפי הכרונולוגיה של מאיירס (Meyers, Strange and Meyers 1981: xviii). ממצא כלי החרס משכבת השרפה ובעיקר כלים מטיפוס 1E האופייניים למרכז הייצור בכפר חנניה מצביעים על תיארוך השלב הקדום של המבנה למאה הג' לסה"נ. עם זאת, כלים אחרים שנמצאו הדומים לטיפוסים B3 ו-B4 בכפר חנניה, מאפשרים הקדמת התיארוך למאה הב' לסה"נ. את השלב המאוחר במבנה נראה שיש לתארך למאה הד' לסה"נ (סוף שכבה IV). ממצאי החפירה ותיארוכם מרחיבים את הידוע על אודות מירון בתקופה הרומית.