ח'ירבת באט אל-ג'בל משתרעת במורד הדרומי של רכס הסולם, צפונית לנחל חניתה ולשלומי. האתר אינו מופיע בדוחות הסקר מהמאה הי"ט של גרן וגם לא בסקר הבריטי (SWP). הוא הופיע לראשונה במפה משנת 1942 של הכפר הערבי לשעבר אל-בצה (Survey of Palestine 1932–1948; Gavish 2005). בסקר שנערך בשנות ה-60 של המאה הכ' תועדו במקום מבנה גדול, חדרים שונים חצובים בסלע, מתקנים ובורות מים מהתקופות הרומית (המאות הא' לפסה"נ–הד' לסה"נ) והביזנטית (המאות הד'–הז' לסה"נ; Ovadiah 1967). האתר נסקר שוב בשנות ה-70, ותועדו בו חורבות יישוב גדול (60–100 דונם), ובהן חדרים עם רצפות שקועות, מערת קבורה, מערות מגורים, בריכות ובית בד (שטח G, להלן), וכן כלי חרס מהתקופה הביזנטית (פרנקל וגצוב תשנ"ז: אתר 2.24).

בשנת 2003 נערך באתר סקר פיתוח בניהולו של א' שטרן, ובשנים 2014 ו-2015 נחפרו תעלות בדיקה באזורים שונים באתר על ידי י' גור (דוח פנימי, לא פורסם). אלה חשפו מתקנים תעשייתיים מהתקופות הרומית והביזנטית, ומבני מגורים מהתקופה הביזנטית, בדומה לממצאי הסקרים הקודמים, וכן גת מתקופת הברונזה ושרידים דלים פזורים של פעילות חקלאית מהתקופה הממלוכית (המאות הי"ד–הט"ו לסה"נ).

שלוש החפירות הנוכחיות כללו יחד 11 שטחים (K–A; איור 1), שנפתחו לאורך רצועה של 1.8 ק"מ בשוליים הדרומיים של ח'ירבת באט אל-ג'בל. השרידים שנחפרו מוצגים להלן מהקדומים למאוחרים. כן נמצאה בכל שטחי החפירה כמות קטנה של פריטי צור, לרבות כלים, שמקורם כנראה באתר פרהיסטורי סמוך שאינו מוכר עד כה.

 

גת מתקופת הברונזה הקדומה/התיכונה (3300–1550 לסה"נ)

מתקן זה, שזוהה ותואר בעבר (פרנקל וגצוב תשנ"ז: אתר 2.28), נחשף בשטח המזרחי ביותר (שטח K; איור 2). הוא כולל משטח דריכה דמוי טרפז, בור איגום סגלגל, תעלות וכן ספלולים שנחצבו לאורך שולי משטח הדריכה. כל אלה מאפיינים גתות תענכיות מתקופת הברונזה הקדומה/התיכונה (גצוב, אבשלום-גורני ומוקארי 1998). גת זו היא הצפונית ביותר מטיפוס זה שנמצאה עד כה.

 

בית יוצר מהתקופה הרומית המאוחרת (המחצית הראשונה של המאה הד' לסה"נ)

בשטח J התגלו שרידים של כמה מתקנים השייכים לבית יוצר לכלי חרס: בריכת השרייה (איור 3) עם שני משטחי ייבוש סמוכים (איור 4) וכבשן (איור 5). הכבשן כולל תא הזנה מרובע חצוב בסלע ותא שרפה עגול, שחוברו בתעלה חצובה. פסולת ייצור של כלי חרס, לרבות ידיות ושברים רבים של שפות אמפורות, נמצאה בהצטברויות קרקע בתוך חללים בסלע; לא נמצאו שברי גוף של אמפורות, אולי משום שנלקחו מבית היוצר לצרכי בנייה.

 

כפר מהתקופה הביזנטית (המאות הד'–הז' לסה"נ; האזור המעוגל התחום בקו באיור 1)

מבנים. בשניים משטחי החפירה נחשפו שרידים אדריכליים השייכים לכפר מהתקופה הביזנטית: בשטח H נחשפו כמה חדרים ובור אשפה (איור 6); ובשטח J (איור 7), הקרוב יותר למרכז הכפר העתיק, נחשפו שרידים אדריכליים נוספים, לרבות מבנה שהשתמר היטב (איור 8). מכיוון שלא נחשפו מבנים שלמים, יש להתייחס לתיאור הבנייה של שרידים אלה בזהירות המתבקשת. מרבית הקירות שנחשפו נבנו מאבני גיר גדולות, שנחצבו כנראה במקום, וסודרו לרוב בשורה ומדי פעם בשיטת ראשים ופתינים. בבניית המבנים הובחנו שתי שיטות בנייה, שהותאמו לבנייה בשיפוע בחלקו הנמוך של מדרון רכס הסולם. שתי השיטות זוהו במבנים בשטחים H ו-J: החלק הדרומי של המבנים הפונה למדרון, הוגבה במילוי שנתמך בקיר ארוך בכיוון מזרח–מערב (איורים 6, 7, 9), ואילו החלק הצפוני של המבנה נחצב בסלע וכלל רצפות שקועות וקירות סלע (איור 8). המבנה שנחשף בשטח J נבנה מעל כבשן היוצר מהתקופה הרומית; קיר תומך עבה מאוד שנבנה בתוך תא השרפה (איור 10) תמך במבנה העליון מהתקופה הביזנטית.

בשטח F, מעט מדרום לכפר, נחשף פסיפס שהשתמרותו גרועה (החלק שהשתמר – 3 × 6 מ'; איור 11). הפסיפס עשוי מאבנים שחורות, אדומות, אפורות ולבנות בדגם מיאנדר גיאומטרי; גבולותיו לא נמצאו. נראה כי הפסיפס שייך לכנסייה שלא השתמרה. חשיפה מלאה יותר של פסיפס זה הייתה המטרה של חפירת ההצלה הבאה בשנת 2019 (הרשאה מס' 8463-A).

 

דרך(?). בשטחים A ו-B, המערביים ביותר, מחוץ לכפר העתיק, התגלו שרידי בנייה, כנראה של קטע דרך שהשתמרה היטב. הקטע בשטח A כולל שני קירות נמוכים ומקבילים, וביניהם שורת אבנים (איור 12). השטח שנתחם בשני קירות אלה מולא בשכבת אבנים (0.5 מ' עובי). נראה כי יש לתארך דרך זו לאחד משלבי ההתיישבות העיקריים במקום, בתקופה הרומית או הביזנטית.

 

מתקנים. ברחבי האתר התגלו כמה בורות מים דמויי פעמון (כ-0.7 מ' קוטר הפתח). בורות אלה מתוארכים כנראה לתקופה הרומית או הביזנטית. בור מים גדול מאוד (כ-20 מ' אורך, 5–7 מ' רוחב, 4.6 מ' עומק, כ-480 מ"ק נפח; איור 13) נחשף בשטח G, סמוך לרצפת הפסיפס בשטח F. קירותיו טויחו בשכבה עבה של טיח קשה. החרסים שנמצאו בתוך הטיח מתארכים את הבור לתקופה הביזנטית. בתקרת בור מים זה אותרו שני פתחים עגולים, ואילו פתח שלישי, שאותר בדופן הדרומית של הבור, קשור אולי לשימוש חוזר בתקופה הממלוכית (להלן).

בשטח K נחשפו שתי מחצבות קטנות, ובשטח J נחשפה מחצבה אחת גדולה (איורים 14, 15). נראה כי זמנן של מחצבות אלה בתקופה הרומית או הביזנטית, כאשר פעילות חציבה נוספת התקיימה במקום. שרידים אלה, יחד עם כבשן היוצר החצוב מהתקופה הרומית והמבנים מהתקופה הביזנטית שנבנו בחלקם במדרון, מצביעים באופן כללי על העדפת מבנים חצובים על מבנים בנויים על פני האדמה.

באחד החדרים בשטח H נמצא בור אשפה של בית יוצר מהתקופה הביזנטית, ובו בעיקר ידיות ושפות ומעט פסולת ייצור. לא נמצאו שרידים אחרים של בית יוצר מתקופה זו.

שרידי בית הבד שתועדו בעבר על ידי פרנקל וגצוב (תשנ"ז), הכוללים בסיס מכבש בורג עם חור מרובע, מכבש מטיפוס בית העמק ועמוד מחורר המשמש לעיגון קורה, נמצאו סמוך לבור המים הגדול בשטח G. שרידים אלה אמנם אינם באתרם, אך לאור משקלם הרב נראה כמעט בוודאות כי מקורם באתר.

 

שרידים מהתקופה הממלוכית (המאות הי"ד–הט"ו לסה"נ)

שרידים מתקופה זו נמצאו סמוך לפני השטח ברוב שטחי החפירה. לתקופה זו לא ניתן לייחס שרידים אדריכליים מלבד קירות טרסה. בתוך בור המים הגדול מהתקופה הביזנטית בשטח G התגלה מתקן עגול שנבנה מאבנים גדולות סדורות במעגל (איור 16). נראה כי המתקן נבנה יחד עם הפתח הצדי בקיר הדרומי של הבור, שאפשר גישה קלה יותר לבור המים. הצבת מתקן זה בתוך הבור המקורה מעידה על כך שהוא שימש היה אולי חלק מבית בד.

 
סיכום

השרידים שנחשפו בח'ירבת באט אל-ג'בל כוללים גת תענכית מתקופת הברונזה; שרידי בית יוצר מהתקופה הרומית; כפר מהתקופה הביזנטית, הכולל מבנים ומתקנים חקלאיים ותעשייתיים, וכן דרך ורצפת פסיפס שהתגלו מדרום לכפר ומלמדים כי היישוב התרחב באותה תקופה; ובית בד(?) ושרידים מקוטעים של קירות טרסה מהתקופה הממלוכית.